ראשי » חדשות » Israel Defense

אשרי הגפרור שהציתה חנה סנש

החודש לפני 70 שנה הוצאה להורג הלוחמת היהודייה האמיצה חנה סנש, צנחנית שהתנדבה מהישוב היהודי בארץ ישראל לעזרת האחים היהודים, שרידי השואה. גבורתה היא סמל לדורות

חנה סנש נולדה ביוני 1921 בהונגריה, היתה פעילה ציונית נלהבת שם ועלתה לארץ ישראל ב-1939. כאן למדה בבית הספר החקלאי בנהלל ובסיום הלימודים הצטרפה לקבוצת מקימי הקיבוץ שדות ים ליד קיסריה. במהלך מלחמת העולם התגבשה בארץ קבוצה של צעירים מתנדבים חברי פלמ"ח ששאפו להצטרף לפעילות חשאית ללחימה בנאצים.

מבצע "אמסטרדם" שהתגבש עם המודיעין הבריטי והאמריקאי נועד להיערך בשילוב עם פרטיזנים יוגוסלבים במטרה להביא צנחנים יהודים לארצות המוצא שלהם, לארגן שם הצלת יהודים ולסייע גם להצלת טייסים בריטים אשר נטשו בשטח האויב. נענו כ-250 מתנדבים, ביניהם כאלה ששרתו בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ומקרב חברי קיבוצים. 110 מהם עברו הכשרה כולל קורס צניחה בבסיס חיל האוויר הבריטי ברמת דוד, אך רק 37 אושרו לפעילות מבצעית. הם עברו הכשרות נוספות.

במסמך מארכיון ההגנה שנחשף בימים אלה נרשמה ההתרשמות של ועדת הקבלה מיום 14.11.1943 שכללה חברים מהסוכנות היהודית, מארגון ההגנה והמוסד לעליה ב'. במסגרת הראיונות שנעשו למועמדים למשימות צניחה בעורף האויב במלחמת העולם השנייה נמצאה חנה סנש הטובה ביותר מארצה ונשלחה לקורס לרמת הכובש עוד בחודש נובמבר.

בפברואר 1944 יצאה למצרים ומשם לבארי באיטליה וליוגוסלביה. כינויה המבצעי היה הגר והיא, כמו חבריה, זוהתה כקצינה בריטית. באפריל 1944 היא התקדמה עם הקבוצה לכיוון הגבול ההונגרי. פלישת הנאצים להונגריה הקשתה על ביצוע המשימה. ביולי 1944 הודיע ראובן דפני, שהיה עמה, כי חנה הגיעה בשלום לבודפשט, אך לרוע המזל נתפסה שם על ידי הגרמנים ומשתפי הפעולה ההונגרים, נכלאה עונתה בחקירות קשות, כולל במפגש סוחט רגשות עם אמה והואשמה בריגול.

החוקרים ניסו להוציא מפיה את מילת הקוד להפעלה במכשיר הקשר כדי להונות את מפעיליה. היא לא גילתה דבר וכתוצאה עונתה כפליים. לאחר משפט קצר הוצאה חנה סנש להורג בכלא מרגוט קלאט ב-6 בנובמבר 1944. שש שנים לאחר מותה, ב-1950, הובאה חנה סנש למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל עם משמר כבוד של צנחני צה"ל.

על כרית מצבתה נכתב כי "צנחה בשליחות העם לארץ האויב ונפלה בבודפשט". שבעה צנחנים יהודים נפלו במשימה להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה והם צבי בן-יעקב, אבא ברדיצ'ב, פרץ גולדשטיין, אנצו סירני, חנה סנש, רפי רייס וחביבה רייק. אלפי יהודים פעלו בשליחות האומה בהתנדבות קרבית במלחמת העולם השנייה וראויים להערכה ולאזכור. ה

מיוחד באישיותה של האשה הצעירה הזאת, חנה סנש, שנפלה בקרב להצלת יהודים באירופה, הקנה לה מעמד רגשי מיוחד ויאות לה מילות השיר שחברה בקרואטיה במאי 1944 חודשים ספורים לפני שהוצאה להורג : א?ש??ר?י ה?ג??פ?רו?ר ש??נ??ש??ר?ף ו?ה?צ??ית ל?ה?בו?ת, א?ש??ר?י ה?ל??ה?ב?ה ש??ב??ע?ר?ה ב??ס?ת?ר?י ל?ב?בו?ת. א?ש??ר?י ה?ל?ב?בו?ת ש??י?ד?עו? ל?ח?ד?ל ב??כ?בו?ד...א?ש??ר?י ה?ג??פ?רו?ר ש??נ??ש??ר?ף ו?ה?צ??ית ל?ה?בו?ת.

בזכות הכתבים הרבים והשירים שחיברה זכתה חנה סנש להנצחה והוקרה בולטות יותר. על שמה קרוי בית חנה סנש בקיבוץ שדות ים, הקיבוץ יד חנה בשרון ועשרות רחובות בישובים שונים בארץ. בהנחלת מורשת ההתנדבות העברית וההקרבה במלחמת העולם השנייה ראוי לזכור את כולם.

תודה לעמותה להנצחת מורשתה של חנה סנש, לאתר הצנחנים ולארכיון ההגנה

לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg -->

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...