השוק ביפן מתעורר
האם יפן שחקנית מרכזית בשוק הביטחוני העולמי? עדיין לא. אבל פעילותו של ראש הממשלה הנוכחי מעידה שהוא מבקש לשנות את כללי המשחק
מטוס קרב מסוג Mitsubishi F-2 תוצרת יפן. מקור: ויקיפדיה מערכת IsraelDefense
מוקדם יותר השנה, מיתן אבה את האיסור לייצוא נשק מיפן. ההחלטה להגמיש את כללי יצוא הנשק ביפן תפסה בהפתעה את התעשיות הביטחוניות האירופיות. הן היו בטוחות כי החלטה כזו תיקח הרבה יותר זמן ותהיה שנויה במחלוקת. אך בצד היפני רוצים עכשיו - במיוחד הפוליטיקאים - להתקדם במהירות. על פי נתוני משרד הביטחון היפני, תקציב הביטחון של יפן הוא רק כ -%1 מהתוצר המקומי - הגולמי (תמ"ג). הוא נמוך יותר מאשר סין (%1.3) ומגיע רק לרבע מהוצאות הביטחון לתמ"ג בארה"ב. לשם השוואה, דרישת המינימום של נאט"ו לתקציב הביטחון היא %2 מהתמ"ג. יש הטוענים כי השינויים שאבה מכתיב נתפסים כצחצוח חרבות מסוכן או - כפי שתומכיו מתעקשים להסביר ? זהו כיול הכרחי של מנגנון ההגנה הלא מתפקד של יפן.
ההשפעה על חברות התעשייה הצבאית הגדולות של יפן הייתה מדהימה. על פי גולדמן זאקס מניותיהן של חברות אלו ביניהן - מיצובישי תעשיות כבדות (MHI), מיצובישי אלקטרוניקה וקוואסקי תעשיות כבדות - קפצו מעל %70 מאז שראש הממשלה אבה עלה לשלטון. הממשלה הנוכחית ביפן רוצה להביא לגידול ניכר בחוזים הביטחוניים עם העולם, אך עדיין בולמת הסכמי סחר חוץ ושיתופי פעולה וזאת כשהיא בוחנת אותם בזהירות רבה. החשש המרכזי של הממשלה הוא כי מכירות כלי נשק או רכיביהם יועברו למדינות העולם השלישי. זוהי לדוגמא אבן נגף במשא ומתן עם הודו, על טכנולוגיה גרעינית עם יישומים כפולים (אנרגיה לצורכי שלום ולצרכים צבאיים).
יחד עם זאת, העובדה כי ניתן לשתף פעולה עם חברות זרות נחשב כצעד משמעותי ביותר ופורץ דרך. מסתבר כי חלק מהחברות החזקות ביותר בכלכלה היפנית להוטות לפרוש הכנפיים. MHI וקוואסאקי- תעשיות כבדות - אשר פיתחו ביחד את הצוללת Soryu-Class, (צוללת הדיזל-חשמלית הגדולה בעולם) ? קנו את מרבית הטכנולוגיות מחוץ ליפן. MHI בונה גם את מערכת ההנחיה והמנוע הרקטי של מערכת הפטריוט להגנה אווירית שפותחה על ידי Raytheon. החוקים החדשים יסללו את הדרך ליצוא אבי טיפוס חדשניים וגם אמצעי לחימה בייצור המוני. צעד נוסף הוא ש - MHI ומשלחת של חברות ביטחוניות, כולל מיצובישי אלקטרוניקה, קוואסאקי פלדה, Hitachi, Fujitsu, Toshiba ו -NEC הגיעו השנה לראשונה ליורוסאטורי בפריז, אחת מתערוכות התעשייה הביטחונית הגדולות בעולם. החברות הציגו מנועי טנקים, מכ"מים, טכנולוגיות חדשניות וטילים.
הממשל הנוכחי מניח מחדש את היסודות ליצירת תעשייה ביטחונית משמעותית. כבר בחודש יולי, חתמה יפן על הסכם עם צרפת שסולל את הדרך לפיתוח משותף של אמצעי לחימה וציוד צבאי. יפן חתמה על הסכם גם עם אוסטרליה לשיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגית צוללות, הסכם הכולל רכישה אפשרית אוסטרלית של עד 10 צוללות מתוצרת יפניות.
האם יפן תהיה שחקן גדול בתעשיית הנשק העולמית? כנראה שלא, לפחות לעת עתה. דבר אחד בטוח, 70 שנים של פציפיזם פירושן שהנשק שלה לא נבחן בקרב וזוהי הרי דרישה משמעותית מחברות נשק אמריקאיות ורוסיות. נכון להיום גם אין לחברות היפניות יכולת להציע שרותי אחזקה ותמיכה כמו למתחריה במדינות אחרות. ובכל זאת, ברור שראש הממשלה אבה שינה את חוקי המשחק - גם אם לא ברור עדיין לגמרי אילו מהם. השינוי המתהווה במדיניות היפנית מחייב גילוי ערנות וניצול ההזדמנות גם על ידי מדינת ישראל ובמיוחד על ידי התעשיות הביטחוניות המשגשגות בה. על יצואן הנשק הישראלי לפעול ולזכור כי זה הזמן ליצירת שיתופי פעולה. יפן מחפשת אפיקי השקעה והתפתחות שישפיעו על כלכלתה, ותעשיית הנשק היא אחד הכיוונים העיקריים לפעילות ולשיתופי פעולה. שיתופי הפעולה יכולים להיות גם במחקר ופיתוח כמו ביצור של אמצעים.
יצוא נשק ליפן הינו הליך מורכב יותר, אך לאור האיומים הנוכחיים עליה נראה כי יפן פתוחה יותר ליבוא נשק מתקדם. עוד כדאי לשים לב לעובדה שמוצר עם "קבלות" בשוק האמריקאי הוא בהכרח יתרון משמעותי. כמו בישראל גם ביפן יש לחברות אמריקאיות יתרון משמעותי. לאמצעי לחימה ישראלים הנמצאים בשימוש או בתמיכה כספית/מחקרית אמריקאית יהיה וקל יותר לעבור את מחסומי החדירה לשוק היפני. יש לזכור כי הפעילות בעולם העסקים היפני איטית ומחייבת הקדשת זמן רב להבשלתה. היפנים יסודיים וחשדניים מטבעם. אכן צריכה להיווצר מערכת יחסים של אמון בטרם נחתם החוזה. מהרגע שנחתם הכול מתנהל בדייקנות ובאמינות יפנית. ועל כן יש לשמור על אורך רוח וסבלנות רבה בכל הקשור לקשריי מסחר עם היפנים בתחום הביטחוני כמו בכל תחום אחר. ?
***
הכותב הינו איש מערכת הביטחון בעברו, הנמצא בשנים אלה בשליחות בטוקיו
marco.defense@gmail.com
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם