לפיד: "יש עתיד לא תצביע בעד חוק הלאום"

סערת חוק הלאום מסרבת לשכוך: יו"ר יש עתיד הבהיר כי אינו מתכוון להצביע במליאת הכנסת בעד חוק הלאום, על אף שאושר בממשלה. "אם רה"מ רוצה לפרק על זה את הממשלה - זה חוסר אחריות לאומית בעת הזו"

זאב קם ואריאל כהנא | 23/11/2014 18:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האם סוגית חוק הלאום תביא לפירוק הממשלה? "אנחנו בעד חוק הלאום, אבל לא החוק הזה. החוק שהוגש היום מעמיד את המדינה היהודית לפני הדמוקרטית. הוא מפריד ביניהם. לא בן גוריון, לא בגין ולא ז'בוטינסקי היו מאשרים את החוק הזה" - כך אמר הערב יו"ר יש עתיד השר יאיר לפיד במהלך נאום שנשא באוניברסיטת תל אביב. השר הבהיר: "לא אני ולא יש עתיד נצביע בעד חוק הלאום כפי שהוגש".

עוד כותרות ב-nrg:
-אישום: תושב הצפון נעצר לאחר שהצטרף לדאעש
-איומים על חיי רב בשבדיה: "חזיר, תיהרג בקרוב"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לפיד הוסיף כי "אחרי ההצבעה יצאתי לסיור בירושלים עם אהרנוביץ' ואנחנו ברגע נפיץ ובסיטואציה קשה. מה נגיד למשפחת סייף? שאנחנו מעבירים חקו שהופך אותם לסוג ב'". לדבריו, "אם ראש הממשלה רוצה לפרק על זה את הממשלה זה חוסר אחריות לאומית בעת הזו".
 
צילום: קובי גדעון לע''מ
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר. יש עתיד לא תתמוך בחוק הלאום צילום: קובי גדעון לע''מ

מוקדם יותר הערב הבהירו בכירים ביש עתיד באוזני nrg כי אין בכוונת חברי הכנסת ושרי המפלגה להצביע בעד חוק הלאום בהצבעה הטרומית שתיערך במליאת הכנסת ביום רביעי הקרוב, זאת למרות שהממשלה אישרה היום בהצבעה בישיבת הממשלה את ההחלטה לתמוך בחוק.

עם זאת, במפלגתו של השר יאיר לפיד טרם קיבלו החלטה האם להגיע למליאת הכנסת ולהצביע באופן אקטיבי נגד הצעת החוק, כאשר משמעותו של מהלך כזה תהיה פרישה דה פקטו מהקואליציה, או רק להיעדר מההצבעה במליאה. אותם גורמים הוסיפו כי החלטה בעניין תתקבל במהלך היומיים הקרובים, אולי במהלך ישיבת הסיעה שתתקיים מחר בכנסת.

מוקדם יותר היום, לאחר דיון סוער וחילופי דברים והאשמות בין המשתתפים, אישרה מליאת הממשלה את הצעות חוק הלאום שעלו להצבעה. 14 שרים הצביעו בעד הצעות החוק, ו-6 התנגדו. לאחר אישורו, צפויות, כאמור, ההצעות לעלות להצבעה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי הקרוב. בהצעה תמכו כל שרי הליכוד (חוץ מלימור לבנת שנעדרה מההצבעה), הבית היהודי וישראל ביתנו. המתנגדים היו שרי יש עתיד והתנועה.

במסגרת הישיבה הטיחו שרי יש עתיד בראש הממשלה נתניהו: "אלקין זה הזנב שמכשכש בכלב. לוקחים את כל הממשלה לחוסר הסכמה, במקום שהיו יכולים להסכים עליו". שר המדע פרי 
פנה באופן אישי אל נתניהו: "זה לא הזמן. אני מכיר אותך ויודע שאתה יודע להיות אחראי, ההצעה הזאת עכשיו תפגע במרקם היחסים במדינה". לאחר ההצבעה נמתחה ביקורת חריפה גם מצד חברי האופוזיציה שטענו, בין השאר, כי היא אינה שוויונית.

בתוך כך, במערכת הדיפלומטית מעריכים כי המדינות האירופאיות המורגלות בביקורת על ישראל יגיבו על אישור חוק הלאום ויעבירו בהמשך השבוע מסרים ביקורתיים על החוק שאושר היום בישיבת הממשלה.

בישראל צופים כי דברי הביקורת על החוק יפורסמו מחר, כיוון שהיום הינו יום שבתון באירופה ולכן לפי שעה לא התקבלו התייחסויות לחוק. במשרד משוכנעים, על סמך ניסיון העבר, כי כאשר יש ביקורת בצד שמאל של המפה הפוליטית בישראל וכן בתקשורת, גם הגינויים מאירופה לא מאחרים לבוא.





היועמ"ש נגד החוק

לשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, פרסמה הערב את עמדתו של עו"ד יהודה וינשטיין ביחס להצעות חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שאושרו היום בישיבת הממשלה. "הצעות החוק שהן נושא החלטה זו עוסקות בסוגיה שהיא מאבני התשתית היסודיות ביותר של המשטר החוקתי של מדינת ישראל ולמעשה של החברה הישראלית - הגדרת אופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי.

"קשה להפריז בחשיבותו וברגישותו של חוק יסוד אשר יקבע את הזכויות הקיבוציות של בני החברה הישראלית ויפרוט את המשמעויות של עובדת היות ישראל מדינה יהודית. בנוסף להשלכותיו הברורות בתחום המשפטי, חוק יסוד כזה עתיד להשפיע על חייו של כל אזרח ותושב במדינה ועל פני החברה כולה, כמו גם על יחסי החוץ של ישראל. חקיקתו של כל חוק יסוד, בהיותו נדבך בחוקה הישראלית שנחקק לדורות, מחייבת ליבון סדור, מעמיק ומושכל. קל וחומר שכך הדבר עת עסקינן בחוק היסוד שלפנינו אשר מבקש להכריע בסוגיות אשר מעסיקות את החברה הישראלית מרגע הקמת המדינה ומעוררות מחלוקות ומתחים דורות אחדים".
   

צילום: פלאש 90
היועמ''ש וינשטיין. גם הוא נגד החוק צילום: פלאש 90

בהודעת לשכתו של היועמ"ש הוסיפו כי "הצעות החוק הפרטיות הנזכרות בהצעת ההחלטה מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בכך, כמובן, אין כל פסול. בה בעת, המתווה שאומץ בהצעות החוק מכוון לשנות את האיזון שבין היסודות 
הדמוקרטיים לבין המאפיינים הלאומיים של ישראל. יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה.

"המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת 'יהודית ודמוקרטית' אשר אימצה הכנסת במספר חוקי יסוד. בעוד שהיסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית, זוכה לבולטות ופירוט, גודרות ההצעות את היסוד השני בתחום צר, בקובען כי לישראל 'משטר דמוקרטי'. יתר על כן, אחת ההצעות קובעת כי ליסוד הראשון יש מעמד בכורה פרשני בעוד היסוד השני אינו זוכה למעמד כאמור. בנוסף, ההגנה על זכויות הפרט, שהיא מנשמת אפה של הדמוקרטיה, ככל שהיא נזכרת באחת ההצעות, מוגבלת באותה הצעה לאזרחים בלבד. הקשיים המפורטים לעיל אינם קלי ערך.

"הצעות החוק הפרטיות לוקות אם כן בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר ועל כן סבור היועץ המשפטי לממשלה כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן. עם זאת, ככל שיוחלט לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית הרי שעמדתו היא כי קידום הצעות החוק הפרטיות ראוי שיהא כפוף למהלך הממשלתי בכל שלב שמעבר לדיון המוקדם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...