בדיקה לגילוי סרטן המעי הגס בדרך לסל הבריאות

משרד הבריאות בדרך לאשר את בדיקת הקולונוסקופיה, אך עדיין קיים חשש שקופות החולים ינסו לחבל בהחלטה משיקולים כלכליים

אהוד מקסימוב | 23/11/2014 23:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות:
בדרך לסל הבריאות? סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני הקטלני ביותר בישראל, אך הוא גם מהמחלות הממאירות הבודדות הניתנות למניעה ביעילות - אם מגלים אותו בזמן. השנה יש סיכוי להעביר את בדיקת הקולונוסקופיה - שיכולה לאתר מבעוד מועד ולמנוע את המחלה - בוועדת סל הבריאות כבדיקת סיקור לכלל אוכלוסיית הנשים והגברים הבריאים מגיל 50. ההחלטה צפויה בשבועות הקרובים.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

משרד הבריאות העניק השנה עדיפות לטכנולוגיות של רפואה מונעת בידיעה שזאת המדיניות הנכונה ביותר: יעילה, חסכנית ודורשת מינימום השקעה בתשתית לביצועה. עמותת 'צו מניעה', הפועלת להעלאת המודעות הציבורית לשכיחותה הגבוהה של מחלת המעי הגס, נאבקת כבר שנים להכללת הבדיקה בסל הבריאות, והשנה הבקשה עברה את המשוכות הראשונות והוועדות המקצועיות של משרד הבריאות, אשר בדקו את היבטים הקליניים והכלכליים, העניקו לטכנולוגיה ציון A8-9 שהוא כמעט הגבוה ביותר.

נשמע מבטיח, אבל במערכת הבריאות ישנם אינטרסים סקטוריאליים חזקים אשר עלולים לחסום את האישור של הבדיקה במסגרת ועדת הסל - ודווקא מהסיבות הלא נכונות.
 
צילום: שאטרסטוק
אפשר יהיה למנוע. סרטן המעי הגס צילום: שאטרסטוק

קולונוסקופיה, שבה נבדקת מערכת העיכול התחתונה (ובפרט המעי הגס) בצינור פלסטי גמיש שבקצהו מצלמת וידיאו זעירה, היא בדיקת הסיקור המומלצת על פי ארגוני בריאות עולמיים לאיתור המחלה. כבר בשנות ה-90 השכילה ארצות הברית לאמצה כבדיקת הסיקור המומלצת - מהלך שמוביל שם לירידה דרמטית ומתמשכת בעשרות אחוזים בתחלואה בסרטן המעי הגס ובתמותה. בעוד שבמדינות נוספות בעולם הבדיקה ניתנת בצורה מוסדרת, בישראל אנשים בריאים נאלצים לשקר לא פעם לרופא המשפחה ולבדות תסמינים כדי לקבל הפניה לבדיקה.

זאת משום שבישראל הבדיקה הזו לנבדקים בריאים (רוב הציבור) אינה נמצאת בסל הבריאות, והמדיניות הרשמית היא עדיין עידוד לבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה. אך צריך להבין: דם בצואה עשוי להיות סימן לפוליפ שעלול להתפתח לגידול סרטני. אבל לא כל פוליפ מדמם.

לפעמים פוליפ שנהפך לגידול ממאיר מתחיל לדמם רק לאחר שגרורות כבר חדרו דרך שכבות המעי והחלו להתפשט בגוף. בקולונוסקופיה אפשר לאתר פוליפים שפירים כשהם עוד זעירים ולא בהכרח מדממים. ל-30 אחוז מקהל היעד יש פוליפים במעי הגס ואין כל סימן או התרעה לקיומם עד שהם נהפכים לגידול סרטני אלים. לכן במדינות שונות בעולם המערבי, הוכח כבר כי בדיקת הדם הסמוי נחשבת למדויקת הרבה פחות, ולרוב מאפשרת לגלות את הסרטן במעי אבל לא מונעת את המחלה מבעוד מועד.

למרות האמור לעיל, בדיקת הקולונוסקופיה כן ניתנת על חשבון קופות החולים לבני 50 ומעלה או למי שנמצא בקבוצת סיכון, כגון כאלו המתלוננים על דם בצואה, כאבי בטן או שינוי ביציאות, בעלי נטייה משפחתית או גנטית או בעלי פוליפים מרובים במעי.

לרוב ציבור הבריאים, כ-1.3 מיליון איש, סל הבריאות אינו מכסה את עלות הבדיקה, לעומת כ-25 אלף שכלולים כבר שנים בהתוויה הקלינית הקיימת. עמותת 'צו מניעה' נאבקת כבר שנים לשנות את המצב ולפני כארבע שנים השיגה 'סטטוס קוו' חדש - מצב שבו הבדיקה מאושרת, אך לא מוכרת רשמית. כלומר כל מי שיודע לבקש ביוזמתו את הבדיקה, מקבל התחייבות מהקופה, אבל הרופאים לא מפנים את המטופלים ביוזמתם.

איך זה שקופות החולים מוכנות לכסות את עלות הקולונוסקופיה שמערכת הבריאות השאירה מחוץ לסל?
לדברי ד"ר שלמה לבקוביץ', יו"ר עמותת 'צו מניעה', "החישוב הוא פשוט: בדיקת קולונוסקופיה עולה לקופה כ-600 שקל בממוצע לאדם, בעוד טיפול בחולה סרטן עולה כ-250 אלף שקל לאדם. איגוד רופאי הגסטרו המליץ למערכת הבריאות כבר לפני שבע שנים להכניס את הקולונוסקופיה כבדיקת הסקר המומלצת לאיתור סרטן המעי הגס.

למרות זאת, המדיניות הרשמית נותרה ללא שינוי - שליחת ערכות לבדיקת דם סמוי לאזרחים בארץ מגיל 50. כמובן שכדאי להמשיך בבדיקות לדם סמוי בצואה, או בדיקות בקולונוסקופיה וירטואלית. כל אחד יבחר את השיטה המתאימה - העיקר להיבדק בזמן".

החשש כעת הוא שקופות החולים, שיש להן השפעה מכרעת בוועדת הסל, עלולות לחבל בהחלטה על ידי הצבת דרישות כספיות גבוהות מעבר לעלות האמיתית שהן יצטרכו לשלם בפועל עבור ביצוע הבדיקות, מה שעולל להרתיע את חברי הוועדה מהמלצה על הבדיקה. כלומר, למרות שהן כבר מכסות את העלות של הבדיקה, לאלו שיודעים לבקש אותה, הן עלולות לנצל את ההזדמנות של הדיון בוועדת הסל להעלאת דרישות כלכליות גבוהות ממשרד הבריאות, ובכך לטרפד את ההצעה.

בחמש השנים האחרונות, על פי משרד הבריאות, חלה עלייה של מאות אחוזים בביצוע קולונוסקופיה וב-2012 בוצעו כבר בישראל כ-150 אלף בדיקות, רובן לאנשים בריאים. במקביל, על פי נתוני 'רשם הסרטן הלאומי' במשרד הבריאות, חלה ירידה של 25 אחוז בתחלואה מהמחלה. כלומר כ-1,500 נשים וגברים בריאים ופעילים ניצלו מסרטן המעי הגס בזכות הבדיקה שהסירה בזמן את הפוליפים מהמעי שלהם.

ולמרות זאת, טוען לבקוביץ', מצבנו עדיין בכי רע. "כל יום מתים מסרטן המעי הגס בישראל כארבעה גברים ונשים

וכעשרה נוספים מקבלים את הבשורה המרה שגם הם חלו בה. תחשבו על תאונת דרכים עם ארבעה הרוגים - איך היינו מגיבים לו הייתה מתרחשת כל יום? נתונים קשים אלה אינם כורח המציאות".

במארס האחרון שוב הגישה עמותת 'צו מניעה' בקשה להכללת בדיקת קולונוסקופיה בדיוני ועדת סל הבריאות הקרובה כדי להנגישה לכלל האוכלוסייה באופן רשמי ומקיף. דרושה כאן החלטה אחראית שתקדם מאמץ מרוכז ברפואה מונעת.

לבקוביץ': "כשנשיא ארה"ב ברק אובמה נאם לאומה בענייני בריאות, הוא הציג את הקולונוסקופיה כדוגמה לרפואה מונעת, יעילה ומשתלמת. הוא אמר שקידום בדיקת הקולונוסקופיה נכון גם מבחינה קלינית ואנושית וגם מבחינה כלכלית. אפשר להציל חיים וגם לחסוך מיליונים. זה מתאים לארה"ב, לגרמניה, לפולין ועוד מדינות באירופה. אז למה מחכים?".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...