הסכסוך באוקראינה: המדינות הבלטיות בכוננות ספיגה
אוקראינה חתמה על שיתוף פעולה עם ליטא, הקרמלין מנסה לספח חלקים מגיאורגיה ולטביה הודיעה על צוללת שמשייטת מול חופיה
עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- לונדון נלחמת בטרור: תאסור תשלומי כופר לדאעש
- אובמה פיטר את שר ההגנה: לא מתאים לאתגר של דאעש
- נשיא איראן הצהיר: נגיע להסכם על הגרעין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שר הפנים הליטאי שליוס שקיוורנליס אמר לכתבים בתום ישיבת ממשלה כי "רכבים ומשאיות בפועל לא הורשו להיכנס לרוסיה". לדברי איגוד נהגי המשאיות הלאומי במדינה, רוסיה השעתה את כל הליכי המכס של המשאיות, שכעת תקועות בנקודות הביקורת בגבול.
שר החוץ הליטאי זימן את השגריר הרוסי בעקבות התקרית, ודרש כי הקרמלין יפסיק באופן מיידי את "הנוהג המפלה". משרד החוץ המקומי אף ציין כי יפנה לנציבות האירופית בבקשה שתטפל במצב.
מווילנא נמסר כי הסנקציות הללו נכנסו לתוקף ביום שישי, יממה לאחר שהנשיא דליה גריבאוסקאיטה כינתה את רוסיה "מדינת טרור" בשל חלקה בסכסוך במזרח אוקראינה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הגיב מיד לדברים, באומרו כי ההערות "עקפו אפילו את ההצהרות הקיצוניות ביותר של הלאומנים הקיצונים בקייב".
בשנה שעברה, כך מציינים בווילנא, הפעיל הקרמלין צעדי ענישה דומים בגבול במשך חודש, בדיוק לפני שליטא, הנשיאה התורנית של האיחוד דאז, אירחה פגישה שבה אוקראינה הייתה אמורה לחתום על הסכם סחר עם אירופה – צעד שלו התנגדה רוסיה בחריפות. נשיא אוקראינה באותו זמן, ויקטור ינוקוביץ', סיכל את העסקה ברגע האחרון, מה שעורר את המהומות בקייב שהובילו בסוף לסילוקו מהשלטון.
ליטא, מדינה סובייטית לשעבר, הצטרפה לאיחוד האירופי ולנאט"ו ב-2004, והיא אחת התומכות הבולטות ביותר של שילוב אוקראינה באיחוד. גריבאוסקאיטה, שביקרה בקייב בשבוע שעבר, אמרה כי "אוקראינה אינה נלחמת רק בשביל חירותה ולמען השלום באירופה – אלא למען אירופה עצמה".
ואכן, במהלך פגישה עם הנשיאה הליטאית הודיע נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו כי יפעל לכינון משאל עם בסוגיית ההצטרפות של ארצו לברית נאט"ו. "סוגיית ההצטרפות לנאט"ו אמורה להיות מוכרעת בלעדית על ידי העם האוקראיני. גיבשנו שורת צעדים שביצועם יגרום לכך שאוקראינה תעמוד באמות מידה שנדרשות ממדינה החברה בנאט"ו, ולאחר מכן האזרחים הם אלו שיכריעו האם להצטרף לברית זו". פורושנקו הביע תקווה כי תהליך ההצטרפות של אוקראינה לנאט"ו ולמוסדות האיחוד האירופי יסתיים בתוך פרק זמן של שש שנים.
גריבאוסקאייטה, ששימשה בעבר כבכירה במוסדות האיחוד בבריסל והיום מובילה קו תקיף במיוחד נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הביעה תמיכה בשאיפה האוקראינית להצטרף לנאט"ו ואמרה כי "תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי ידרוש מאוקראינה עבודה רבה בעיקר בתוך הבית פנימה - אך מה שחשוב הוא ששום מדינה, גם לא מדינה שכנה, לא תכתיב לאוקראינה איזה כיוון לבחור".
במסיבת העיתונאים ציין גם פורושנקו, כך דווח בסוכנות הידיעות "אר-טי", כי ליטא החליטה לספק לאוקראינה סיוע צבאי, בצעד שמסמן את הגברת שיתוף הפעולה בין המדינות. "הסכמנו על אספקת תחמושת לכוחות המזוינים האוקראיניים", אמר פורושנקו, והגדיר זאת כ"עזרה אמיתית" – אם כי לא הסביר אם מדובר בציוד קרבי.
מצדו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ניצל את היום כדי לחממם את האווירה בזירה נוספת - זו הגיאורגית. פוטין נפגש עם נשיא אבחזיה ראול חג'ימבה והודיע כי מוסקבה תשקיע באבחזיה - יישוב מדיני שהתנתק מגיאורגיה ומצוי בסכסוך ארוך איתה - סכום של 5 מיליארד רובל, בין היתר במיזמים ביטחוניים. ייתכן וזוהי התשובה של הקרמלין לניסיון הגיאורגי לחמם את היחסים עם המערב ולהצטרף לאיחוד האירופי ולברית נאט"ו. בנוסף סיכמו פוטין וחג'ימבה כי רוסיה תשקיע סכום של 4 מיליארד רובל בכל אחת משלוש השנים הבאות בשיפור התשתיות האזרחיות באבחזיה.
גיאורגיה כמובן גינתה את ההסכם, באומרה כי זהו ניסיון להשתלט על שטחיה. לדברי שרת החוץ הגיאורגית תמר ברוצ'שווילי לכתבים בטביליסי, ההסכם עולה לכדי "סיפוח בפועל" ומפר את הפסקת האש שסיימה את מלחמתה של גיאורגיה עם הקרמלין ב-2008. ברוצ'שווילי קראה לקהילה הבינלאומית לא להכיר בהסכם.
בתוך כך, מי שמביע עניין אף הוא באזור זה היא וושינגטון: חייליה של ארה"ב יישארו בפולין ובמדינות הבלטיות גם בשנה הבאה, וזאת כדי "להרתיע את התוקפנות הרוסית" – כך מסר קצין בכיר בפיקוד האמריקאי באירופה אתמול. "יהיו כוחות צבא אמריקאיים פה בליטא, וכן באסטוניה, בלטביה ובפולין כל עוד הדבר נחוץ כדי להרתיע את התוקפנות הרוסית", אמר גנרל בן הודג'ס, מפקד צבא ארה"ב באירופה.
בדברו מהבירה הליטאית וילנה, אמר גנרל הודג'ס כי לצבא יש תחלופה מתוכננת של הכוחות לכל השנה הבאה, וכי הכוחות ימשיכו להיות מוצבים באזור. ארה"ב שלחה בערך 600 חיילים באפריל למדינות הבלטיות הסובייטיות לשעבר ולפולין, וזאת בתגובה לסכסוך באוקראינה ולמתח האזורי.
לדברי הודג'ס, נאט"ו תשמור על אחדותה בזמן שהקרמלין "מנסה להפחיד" את שכנותיו באמצעות תרגילים צבאיים והפרות תכופות, חוזרות ונשנות, של המרחב האווירי שלהן. "המשמעת והאחדות של האומות חשובה מאוד בנקודה זו, כך שתקרית קטנה אחת לא תוביל למשהו שאין הכרח שיקרה", אמר הגנרל.
צעדים אלו משקפים את המתח הבלתי פוסק באזור הבלטי לאחרונה, שהשתקף בתקרית מוזרה נוספת בסוף השבוע: כחודש וחצי לאחר שצוללת רוסית שחדרה כביכול למים הטריטוריאליים של שבדיה עוררה בהלה במדינה הסקנדינבית, פרשה דומה מתפתחת בלטביה. בסוף השבוע האחרון הודיע משרד ההגנה של המדינה הבאלטית כי חיל הים זיהה בסמוך לגבולותיה של לטביה צוללת רוסית שעסקה באיסוף מודיעין על אודות היערכות חיל הים הלטבי.
היום הגיב משרד ההגנה הרוסי בלגלוג להודעה הלטבית, ופרסם תגובה שבה נאמר כי "כלי התקשורת בלטביה המשיכו את המסורת של עמיתיהם השבדים, והודיעו באופן סנסציוני לעולם כי צוללת רוסית משייטת בים הבלטי. אין לנו אלא לשגר צרור ברכות ללטבים על יחסי הציבור הטובים שהם עושים לחיל הים הרוסי".
השפעת הסכסוך של הקרמלין עם המערב מתחילה לתת את אותותיה על הכלכלה הרוסית: שר האוצר הרוסי אנטון סילואנוב אמר כי ארצו מאבדת בערך 40 מיליארד דולר בכל שנה בשל הסנקציות שהטיל המערב על מוסקבה בעקבות המשבר באוקראינה, וזאת למרות שהנשיא פוטין פטר את הנזק הכלכלי שלהם כ"לא קטלני".
"אנו מאבדים בערך 40 מיליארד דולר בשנה בשל הסנקציות הגיאו-פוליטיות", אמר סילואנוב בנאום בפורום כלכלי במוסקבה, וצוטט על ידי סוכנות הידיעות הרוסית "ריה נובוסטי". הוא הוסיף כי מחירי הנפט הצונחים גרמו לקרמלין נזק כלכלי הנע בין "90 ל-100 מיליארד דולר בשנה".
"מחיר הנפט צנח ב-30 אחוז מאז תחילת השנה. בו בזמן, גם הרובל צנח באותם 30 אחוזים. אני אומר שתסתכלו על מחירי הנפט – לפי ההתנהגות שלהם, כך יהיה גם היקף השינויים בשער הרובל".
שר האנרגיה המקומי אלכסנדר נובק אמר ביום שישי שרוסיה שוקלת את הגבלת ייצור הנפט שלה במטרה להעלות את מחירי הזהב השחור. לדבריו, לקרמלין אין האמצעים הטכניים להוריד או להעלות במהירות את ייצור הנפט בדומה לערב הסעודית, אך הממשלה לומדת את "התועלת בשיטות כאלה".
כמחצית מהכנסותיה של רוסיה מגיעות מעסקי הנפט. תקציב השנה הבאה, אשר עבר בבית התחתון של הפרלמנט ביום שישי, מבוסס על ההנחה של מחיר של 96 דולר לחבית נפט - אך המחירים צנחו לאחרונה אל מתחת לשמונים דולרים.
אתמול טען פוטין כי הסנקציות יפגעו בכלכלת ארצו "רק עד טווח מסוים, אבל הן לא יגרמו נזק קטלני". בריאיון בסוכנות הידיעות "טס" הוא התייצב איתן בסוגיית הסכסוך באוקראינה ואמר כי רוסיה "צודקת" וכי "הכוח מגיע כתוצאה מהידבקות באמת". הוא אף תקף את החלטת המערב להכליל ברשימות שחורות את מקורביו, ואמר כי זהו ניסיון לפגוע בו באופן אישי "על בסיס הנחות מוטעות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם