חניית מקורבים בכותל - לא ראוי וגם לא חוקי
רשימת אישורי החניה בכותל חשפה את שמות מקורבי הקרן למורשת הכותל שמקבלים מקום קבוע ברחבה, אבל תחקיר nrg מגלה: החניה גם לא חוקית. תגובת הקרן: "פועלים לצמצום החניה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחד התנאים למתן היתר הבנייה ל'בית שטראוס', מבנה שמקימה הקרן למורשת הכותל לצרכיה, הוא הפסקת החניה במקום. "לא נוכל לעצום עינינו ולהסתפק, כפי שעשתה הוועדה המחוזית, בדרישה מהוועדה המקומית לאכוף את דיני התכנון והבנייה", קבעו חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בפברואר 2011. "על כן אנו קובעים כי בכל מקרה יוּסף לתוכנית סעיף המורה כי תנאי למתן היתר בנייה הינו קביעת מנגנון להפסקת החניה ברחבת הכותל המערבי, עד הסדרת הנושא כנדרש".
אך על פי רשימת בעלי תו החניה קשה לומר שהחניה הופסקה. הכותל המערבי הוא האתר המתויר בישראל. הוא מארח כעשרה מיליון תיירים בשנה, ומדי יום פוקדים אותו עשרות אלפי מבקרים. רחבת הכותל משמשת לטקסים ממלכתיים, ובחגים היא מתמלאת במתפללים עד אפס מקום. אך למרות קדושת המקום, חלק מהרחבה משמש כחניון, והמבקרים נאלצים לעבור על פני עשרות מכוניות בדרכם אל הכותל. מצוקת החניה באגן העיר העתיקה ידועה, וישנן תוכניות עתידיות להקמת חניון במרכז 'קדם' שעתיד להיבנות מול עיר דוד. בעוד שמרבית המבקרים נאלצים להגיע למקום ברגל או בתחבורה ציבורית, יש מי שזוכה להטבה הנחשקת של חניה קבועה.
רשימת בעלי כרטיס החניה שנחשפה על ידי כתב ערוץ 10 עומרי מניב ו'התנועה למען חופש המידע', כוללת ספקים ונותני שירות, אך גם חברי כנסת, דיינים ורבני שכונות בחולון ובחיפה. לכאורה אישור חניה נשמע כמו דבר זניח שקשה לראות בו טובת הנאה, אבל עם השנים הוא הפך לסמל סטטוס, שמאפשר לבעליו להגיע ברכבם הכי קרוב שאפשר, ולהחנות אותו ממש ברחבת הכותל.
קשה להבין מה עומד מאחורי חלוקת האישורים הללו. כך למשל מופיעים ברשימה חברי הכנסת אריאל אטיאס, ישראל אייכלר וציפי חוטובלי. הדבר הבולט לעין הוא שרוב האנשים המופיעים ברשימה, שמתייחסת לשנים 2010 עד 2013, הם חרדים.
מתוך שישה ראשי ערים ומועצות בעלי תו חניה קבוע, ארבעה הם חרדים: יעקב גוטרמן ממודיעין־עילית, מאיר רובינשטיין מביתר־עילית, דן כהן, ראש מועצת רכסים לשעבר, ויצחק עידן, ראש עיריית אלעד לשעבר . תחת הקטגוריה של אדמו"רים ורבנים, הכוללת 173 שמות, מופיעות גם נשותיהם של אדמו"רי בעלז וגור, וכן רעיותיהם של הרב ברלנד והרב וואזנר, והרב צבי מאיר המוגדר כ'משפיע חסידי'.
עוד מופיעים ברשימה עיתונאים לענייני דת וירושלים. מתוך 14 עיתונאים רק שניים אינם חרדים. חברי דירקטוריון הקרן למורשת הכותל, הכפופה למשרד ראש הממשלה, נהנים אף הם מאישור חניה קבוע, וכך גם ראשי הסגל לשעבר נתן אשל וגיל שפר, מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט וראש מנהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן.
תחת הקטגוריה "חברי מועצת עיריית ירושלים וערים בסביבה", רק שלושה מתוך 13 בעלי כרטיס אינם חרדים - מנכ"ל העירייה לשעבר יוסי היימן, חבר מועצת העיר ירושלים אלישע פלג (שכבר אינו מכהן כחבר מועצה), וסגן ראש העיר קובי כחלון. כחלון ופלג, יחד עם חברי המועצה ישראל קלרמן ויעקב הלפרין, כיהנו כחברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
אותו כחלון, אחיו של שר התקשורת לשעבר משה כחלון, יחד עם חבר מועצת העיר ירושלים יוסף דייטש וחבר מועצת העיר בית־שמש משה מונטג, כיהנו בוועדה המחוזית בקדנציה הקודמת ומכהנים בה גם כעת. שתי הוועדות, המקומית והמחוזית, דנו בבקשות של הקרן למורשת הכותל שעסקו בבניית 'בית שטראוס' ובבניית 'בית הליבה', שני מבנים שישפיעו על עיצוב רחבת הכותל.
מה שהחל כבניית נקודת משטרה מעל השירותים הסמוכים לרחוב השלשלת, הפך ל'בית שטראוס', מבנה בן שתי קומות הכולל כיתות לימוד והדרכה, חדרי תצוגה, שירותים, שטחי תפעול ומשרדים של הקרן למורשת הכותל.
כבר בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ב־2009 דרש נציג משרד התחבורה, ישי טלאורֿ, לבטל את החניה ברחבת הכותל או לצמצם אותה, והוועדה קבעה: "כיוון שעיריית ירושלים לא טיפלה בנושא עד עתה יש להתנות את היתרי הבנייה בביטול החניה ברחבת הכותל". בהצעה תמכו חמישה מחברי הוועדה מול חמישה מתנגדים, והיא נדחתה על חודו של קול. כאשר התוכנית הגיעה, שנתיים לאחר מכן, לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ועדיין לא חל שינוי בהסדרי החניה, נקבע כי מדובר בעברות על חוק התכנון והבנייה, והוועדה התנתה את היתר הבניה של 'בית שטראוס' ב"הפסקת החניה ברחבת הכותל המערבי, עד הסדרת הנושא כנדרש".
בתגובת הקרן למורשת הכותל, שמובאת בהמשך, מודגש כי בשנים האחרונות נעשו מאמצים לצמצם את שטח החניה, שכיום מכיל מקום לכשלושים רכבים, חלקם רכבי ביטחון והשאר חונים על בסיס מקום פנוי, וכן את מספר בעלי אישורי החניה. עם זאת, הרשימה עדיין כוללת 413 בעלי כרטיס חניה בין השנים 2011–2013. כמו כן, בקרן למורשת הכותל טוענים כי מאז שנת 2010 הוקשחו הקריטריונים לקבלת כרטיס חניה. אבל עדיין, ב־2013 קיבלו קרוב ל־110 רבנים ואדמו"רים ו־16 דיינים אישורי חניה, ללא קשר מהותי בין תפקידם לקבלת התו הנכסף.
בתגובה לפניית nrg העבירה הקרן למורשת הכותל נתונים נוספים על מספר אישורי החניה בעשור האחרון, ולפיהם חלה ירידה משמעותית משנת 2005, אז היו 4,250 בעלי אישור חניה, וב־2008 צנח מספר האישורים ל־922. מאז הירידה מתונה מאוד. עם זאת, בשנים 2011–2013, לאחר שהוועדה המחוזית וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית דרשו להפסיק את החניה, מספר בעלי האישורים עמד על 600 בממוצע. לא מספר שאפשר לומר עליו שהוא מינימלי ובהתאם לצורכי עבודה.
בתחילת שנת 2014 פנתה התנועה לחופש המידע לקבל נתונים על אישורי החניה, וייתכן שהדבר השפיע על היקף האישורים שעל פי הקרן הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון - 351 אישורים. "הקרן למורשת הכותל עושה שימוש אסור ופסול בחלק משטח הרחבה למגרש חניה, תוך הקצאת היתרי חניה שלא כדין", אומר עו"ד גלעד ברנע, המייצג תושבים המתנגדים לתוכניות הבנייה של הקרן למורשת הכותל. "יתרה מכך, מתן ההיתרים , אף אם נניח שהחניה במקום מותרת, נעשה בניגוד לחובה לפעול על פי מערכת קריטריונים שוויוניים, ענייניים ושקופים שמתפרסמים מראש.
"לצערי, פעולה זו משתלבת היטב בדרך הפסולה שבה נוהגת הקרן ברחבת הכותל – כאילו הייתה חלקת נדל"ן פרטית, ולא נכס מורשת יהודי ועולמי. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תפעל להרחקת הקרן מהכותל ומרחבתו, ותחזיר את השליטה במקום למדינה ולמוסדותיה המוסמכים, המחויבים לנהוג בשוויון ובענייניות במקום רגיש וחשוב זה". ברנע מתקשה לקבל את טענת הקרן למורשת הכותל, שלפיה רב הכותל שמואל רבינוביץ' אינו מטפל בנושא האישורים.
"לרב רבינוביץ' יש השפעה מהותית על כל המתרחש בכותל וברחבה, הן מכוח מעמדו כרב הכותל והמקומות הקדושים והן מכוח מעמדו כיו"ר הקרן למורשת הכותל", הוא אומר. במשך חצי שנה נמנעה הקרן למורשת הכותל מהעברת הרשימה לתנועה למען חופש המידע, והתחמקה מהסברים על הקריטריונים לאישור החניה. שבוע לאחר הפרסום בערוץ 10 עלה עמוד חדש לאתר הקרן, שהבטיח שקיפות בכל הנוגע לקריטריונים לקבלת האישורים. זכאים להם: עובדי הקרן למורשת הכותל, חברי הדירקטוריון ומשרד ראש הממשלה, עובדים וספקים של הישיבות הסמוכות, עיתונאים ותושבי הרובע המוסלמי.
אך נראה שבקרן למורשת הכותל סבורים כי דיינים ורבני שכונות זכאים לאישור חניה קבוע, וכדי לאזן את הקריטריונים המותאמים לחרדים נוספו גם שופטים מכהנים ושופטים בדימוס של בתי הדין ובתי המשפט. עוד נוספו קריטריונים של מבקרים שגילם מעל 80, מבקרים שמצבם הרפואי מקשה עליהם להגיע לאתר, ומתפללים קבועים שיוכלו להגיש גם הם בקשה לאישור חניה קבוע. בפועל, הקריטריונים החדשים רק מרחיבים את מעגלי מקבלי אישורי החנייה באתר.
באופן אבסורדי, סגן ראש העיר קובי כחלון שמחזיק בהיתר חניה, הוא מחזיק תיק התכנון והבנייה בירושלים והוא גם יו"ר הוועדה המקומית והממונה על אכיפה בתחום עברות בנייה. "אני בעד הפסקת החניה ברחבת הכותל", אומר כחלון ל-nrg. "אני לא חושב שאדם שעובד במקום צריך לחנות שם, נקודה". לדבריו, הוא כמעט אינו משתמש בתו החניה שלו. "בדרך כלל אני מגיע לשם מהמשרד ברגל. לא חניתי שם מעולם יותר מחצי שעה־שעה של סיור עבודה", הוא טוען.
כיו"ר הוועדה המקומית, למה אתה לא פועל להפסיק את החניה ברחבה ולאכוף את החלטת הוועדה?
"הייתה שם רחבת ענק, ולאט לאט צמצמו אותה. זו פעם ראשונה שאני שומע על ההחלטה הזאת ואני לא מכיר אותה. ככל שהדבר הזה נכון צריך לבטל את החניה ולהשאיר אותה כחניה תפעולית עם הגבלה על משך החניה, תוך השארת גישה לנכים".
בתגובה לטענה כי אישור החניה יוצר מראית עין של ניגוד עניינים בקבלת ההחלטות בענייניה של הקרן למורשת הכותל, מסר כחלון: "עקב הפניית תשומת הלב לנושא בגלל מראית עין, כבר מחר אבקש לפנות לקרן למורשת הכותל לבטל את אישור החניה".
בעוד שבוע תעלה לדיון חוזר בוועדה המחוזית תוכנית 'בית הליבה', לבניית מרכז הדרכה על גבי החפירות הארכיאולוגיות הסמוכות לכותל. בתכנון המקורי כלל המבנה שלוש קומות וחצי והוא גלש אל תוך רחבת הכותל. לצד אודיטוריום, כיתות לימוד לקבוצות וחדרי תצוגה, תוכננו במקום משרדים נוספים לקרן למורשת הכותל, מלתחות לעובדים, חדר חשמל וחדרי צוות למדריכים. התוכנית נתקלה בהתנגדויות רבות, בין היתר התנגדות לצמצום הרחבה מטעמים ביטחוניים. היה מי שחשש שהמבנה נועד לשרת את צרכיו של רב הכותל, ולארח שמחות ואירועים למקורבים.
ועדת הערר קיבלה את רוב ההתנגדויות, ביטלה את הקומה העליונה והורתה להחזיר את התוכנית לדיון לאחר שיוכנסו בה שינויים, ביניהם צמצום שטח החזית של המבנה, שכמעט מאפיל על הכותל עצמו. מכיוון שהתוכניות הראשונות שהוגשו היו מעורפלות, דרשה הוועדה כי בתוכניות החדשות יפורטו השימוש במבנה, תוך בחינת אלטרנטיבות במקומות סמוכים, ו"צמצום השימושים הנלווים, תפעוליים ואחרים, בתחום הבניין, למינימום ההכרחי לצורך הפעלת הבניין".
הוועדה התייחסה גם לחששות שהעלו נציגי זרמים קונסרבטיביים ורפורמים, שלפיהם הבניין ישמש רק לפעילות אורתודוקסית, וציינה: "להוראות התוכנית יתווסף סעיף אשר יבטיח כי שימושי המרכז החינוכי הכלולים בבניין יהיו זמינים לשימוש כלל הציבור".
"הקרן למורשת הכותל המערבי פועלת בשנים האחרונות לצמצום מספר הרכבים החונים ברחבת הכותל המערבי. לשם כך ננקטו כמה אמצעים כמפורט להלן: הקטנת השטח שמיועד לחניה בכ־50 אחוז; צמצום מספר בעלי אישורי הכניסה משנת 2010 לשנה זו לכ־62 אחוז, בין היתר באמצעות אישור כרטיסים לפי קריטריונים מחמירים; ביטול כרטיסים למי שנמצאו שאינם עומדים בקריטריונים; שכירת עשרה מקומות חניה בחניון קרתא עבור עובדי הקרן למורשת הכותל המערבי, קבלנים וכדומה. הקרן צופה כי מגמה זו תימשך.
"נעשים מאמצים לצמצם את כמות האישורים, אך יחד עם זאת מדידת ההצלחה נבחנת במספר מקומות החניה בפועל. במהלך השנים צומצם מספר מקומות החניה בעשרות אחוזים. גם בעלי האישור, ברוב הזמנים לא נכנסים לחנות ברחבת הכותל בהעדר מקומות חניה.
"יצוין כי ברוב הזמן לא מתאפשר כלל לבעלי האישורים להיכנס ברכבם לרחבת הכותל מאילוצי ביטחון. הרשימה שפורסמה מתפרסת
"הזכאות לקבלת תו חניה ברחבת הכותל ניתנת על ידי ועדה משותפת לקרן למורשת הכותל ולמשטרה. הקריטריונים לזכאות מגוונים ונוגעים לסוגיות שונות הנובעות ממעמדם הציבורי של הפונים, הנסיבות המיוחדות של הכותל המערבי ועוד שיקולים הנוגעים לצנעת הפרט.
"לגופם של דברים: הקריטריונים אינם לפי מקום מגורים אלא בהתאם להגדרת מעמד; רק ח"כים ושרים שפנו קיבלו היתר חניה; עובדי משרד רה"מ הממונה על הכותל והר הבית קיבלו היתר רק בעת כהונתם ובתוקף תפקידם; מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל ומזכיר הממשלה הינם חברי הדירקטוריון של הקרן למורשת הכותל המערבי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם