ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בכירים בליכוד: "נתניהו החליט, בחירות במרץ או ביוני"

הליכוד, הבית היהודי, מרצ, וככל הנראה גם המפלגות החרדיות יאפשרו לנתניהו להעביר חוק לפיזור הכנסת למרות התנגדותן של מפלגות הקואליציה. "כל יריבי הליכוד נמצאים כיום על הקרשים", מסבירים במפלגה את העיתוי

קואליציה מתפוררת ובחירות בדרך: כשנסתכל אחורה על מערכת הבחירות לכנסת העשרים שלמעשה החלה כבר, ונשאל על מה מדינת ישראל הלכה לבחירות, לא בטוח שנדע להשיב. אלא נכון לאמש, זו המציאות הפוליטית. רה"מ בנימין נתניהו החליט סופית: עם הקואליציה הזו הוא לא ממשיך - כך לפחות הבהירו בכירים בליכוד המקורבים לראש הממשלה. לדבריהם, הוא גמר אומר ללכת לבחירות ולהתחיל את הכול מחדש.

נאום הבחירות הראשון נישא כבר השבוע מעל בימת הכנסת, כולל הסלוגן החדש שהוטבע במיוחד בשבילו: "מבחינת השמאל, אם לא פינית, לא עשית". האמת? משפט קליט. גם שני מועדים לעריכת הבחירות קיימים כבר, על בסיס שני תרחישים אפשריים.

נכון אמנם שהדחיפה המרכזית להחלטה של נתניהו לסגור את הבסטה קשורה לחוסר יכולתה של הקואליציה שלו לתפקד באופן סביר, אבל זה לא רק זה - גם העיתוי משחק תפקיד. "אני לא יודע להגיד עד כמה מצבו של הליכוד טוב בעת הזו, אבל אני יודע שכל היריבים של הליכוד נמצאים כיום על הקרשים", הסביר גורם בכיר בסביבתו של נתניהו. לדבריו, "שר האוצר יאיר לפיד ויש עתיד במצב קשה מבחינה ציבורית. כך גם ציפי לבני. מפלגת העבודה לא נתפסת בציבור כחלופה שלטונית, וגם משה כחלון בשלב הזה עדיין לא מוכן. לא יהיה עיתוי טוב מזה לליכוד".
   
ואמנם, קשה היה למצוא אדם אחד בליכוד שיעץ לנתניהו בשבוע האחרון לנסות ולשמור על הקואליציה הנוכחית. כל אחד מהם, כולל יו"ר הכנסת יואל (יולי) אדלשטיין (שאת דעתו נתניהו מחשיב במיוחד), אמר לו שהגיע הזמן לסיים את הקרטוע של הקואליציה ולחזור אל הבוחר.

הדוגמה הבאה תמחיש איך יכול היה נתניהו לצלוח בקלות את אחד המשברים הבולטים של התקופה האחרונה - משבר התקציב – אך בחר שלא לעשות זאת מכיוון שהחליט כאמור על בחירות: על הפגישה של נתניהו עם אביגדור ליברמן בשבוע שעבר נכתב כבר רבות, אך מה שלא סוּפר הוא על הצעת הפשרה שאותה הגיש ליברמן מטעם מפלגתו של לפיד. "יש עתיד הסכימו להתקפל בכל הנושאים", סיפר גורם המעורה היטב בפרטי הפגישה. "לנתניהו נשאר רק להודיע לליברמן שהוא מקבל את כתב הכניעה של לפיד. ליברמן לא קיבל תשובה מנתניהו עד היום".

כאמור, שני תרחישים קיימים ביחס להקדמת הבחירות שהולידו שני תאריכים שונים: התרחיש הראשון, המועדף על נתניהו, הוא להעביר חוק מיוחד לפיזור הכנסת – ואז מגיעים לתאריך בחירות מוסכם מול רוב המפלגות. במצב כזה, הבחירות ייערכו ככל הנראה במהלך חודש מרץ, לפני חג הפסח. הבעיה בתרחיש זה היא להגיע להסכמה מול אותן מפלגות שממש אינן רוצות בחירות בקרוב, ומן הסתם יעשו הכול כדי לדחות את הקץ. יש עתיד והתנועה הן שתיים מאותן מפלגות, אבל גם במפלגת העבודה, טוענים בליכוד, כלל לא ברור שיאפשרו הליכה לבחירות בזמן הקרוב.

רמז לכך ניתן היה למצוא בדיון הסוער שהתקיים שלשום בכנסת בהשתתפות ראש הממשלה. במהלך נאומו של יו"ר האופוזיציה ויו"ר העבודה יצחק (בוז'י) הרצוג זרק לו השר סילבן שלום את ההצעה הבאה: "תגיש חוק לפיזור הכנסת, יש על מה לדבר. ממה אתה מפחד?" הרצוג בלע את הרוק בגרון ולא ענה. "אבל שיסכים גם על תאריך", הצטרף יו"ר הכנסת אדלשטיין להצעה. "כבר ראינו כנסות שלקח להן תשעה חודשים להתפזר". זה בדיוק הסיפור - החשש מכך שכל מפלגה שמפחדת מבחירות תעשה הכול כדי לעכב ולדחות.
 

מנגד, הליכוד, הבית היהודי, מרצ, וככל הנראה גם המפלגות החרדיות יאפשרו לנתניהו להעביר חוק לפיזור הכנסת הכולל תאריך מוסכם לבחירות. עם חלק מראשי אותן מפלגות כבר גיששו בליכוד בניסיון להגיע להסכמה על תאריך. השיחות האלו עוד יימשכו. ועדיין, אין די בכך - צריך עוד מפלגה אחת. וכאן נכנס התרחיש השני, הנערך לאפשרות שלא יימצא רוב שיתמוך בחוק לפיזור הכנסת.

הכנסת, למי שאינו יודע, יכולה להתפזר גם באופן אוטומטי. מהלך מעין זה קורה אם היא אינה מצליחה להעביר תקציב עד לסוף חודש מרץ, ואז ייערכו הבחירות במהלך חודש יוני. זהו אולי התרחיש המועדף על מי שמחפש לדחות את הבחירות ככל שניתן, אך משמעו הוא תקופת בחירות ארוכה במיוחד, עם כל הכרוך בכך מבחינת המשק הישראלי והקיפאון שאליו הוא צפוי להיכנס.

הצעת החוק של ח"כ דודו רותם (ישראל ביתנו), המכונה "חוק זועבי" ואשר מבקשת לקטוע את כהונתם של חברי כנסת אשר מעודדים פעילות טרור, נתקלה השבוע בלא מעט מהמורות. בשקט מודים לא מעט חברי כנסת בימין שהם היו שמחים לוּ הייתה ההצעה נקברת מאליה, לאור העובדה שהם לא ממש מרגישים בנוח להעביר חוק שמאפשר לחבר כנסת להדיח את עמיתו - היום זו זועבי, מחר זה הם. אלא שאיש לא מעז להגיד דבר כזה באופן גלוי.

הצעת החוק עלתה על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון. כמה שרים הציעו בדיון לא להכריע בנושא אלא להעביר את ההכרעה לכנסת, או נכון יותר להנהלת הקואליציה. "זה עניין של הפרדת רשויות", הסביר השר אורי אריאל (הבית היהודי), "הממשלה מקבלת החלטות שקשורות לממשלה, והכנסת מקבלת החלטות ביחס לכנסת".

יו"ר ועדת החקיקה, השרה ציפי לבני (התנועה), הודיעה שהיא מתנגדת לחוק באופן מהותי, אבל מוכנה להצביע על ההצעה להעביר את ההכרעה להנהלת הקואליציה. כך אכן קרה: ברוב קולות החליטה ועדת השרים להסיר ידיה מהנושא. בהנהלת הקואליציה נרשם שוויון בין המתווכחים – איילת שקד מהבית היהודי ורוברט אילטוב מישראל ביתנו הצביעו בעד החוק, בעוד שעפר שלח מיש עתיד ומאיר שטרית מהתנועה התנגדו. הקול המכריע, זאב אלקין מהליכוד, הודיע שיביא את הנושא להכרעת סיעתו.

שעתיים מאוחר יותר סיעת הליכוד אכן דנה בהצעת החוק, והוחלט (בהסכמת נתניהו) לתמוך בהצעה. שמחים וטובי לב התכוונו חברי הכנסת בימין להצביע בעד ההצעה בקריאה טרומית ביום רביעי, אלא שברגע האחרון החליטה לבני לשבור את הכלים והגישה ערר נגד הצעת החוק, ובכך מנעה את ההצבעה. אתמול היא כבר התקפלה והסירה את הערר, לאור איומו של נתניהו להביא את הנושא להצבעה בממשלה ולעקוף (שוב) את לבני. ועדיין, ההימור שלנו הוא שהצעת החוק תמצא את דרכה לאחת מפינות הכנסת ותיתקע שם למשך תקופה ארוכה.

כמעט הספקנו לשכוח, אבל הימים הם ימי בחירות מקדימות בליכוד. בתחילת ינואר ייצאו 120 אלף מתפקדי הליכוד לבחור את יושב ראש הליכוד הבא. הבחירות המשמימות האלו יפגישו שלושה מועמדים – רה"מ נתניהו וחברי הכנסת דני דנון ומשה פייגלין.

הנה סימן לכך שאכן מדובר בימי בחירות בליכוד: השבוע מלאו חמש שנים בדיוק להחלטת נתניהו בשנת 2009 להקפיא 

את הבנייה ביהודה ושומרון לעשרה חודשים. בדיוק בשבוע הזה הניח ח"כ דנון הצעת חוק על שולחנה של הכנסת ובה משפט אחד בלבד – כל החלטה על הקפאת בנייה בעתיד תצריך אישור של הכנסת על כך, וברוב מיוחד של 61 חברי כנסת. לא שדנון זקוק למוטיבציה מיוחדת כדי להגיש הצעת חוק מהסוג הזה - שככל הנראה אף לא תעבור - אלא שבימי פריימריס המוטיבציה גבוהה במיוחד.

העניין הוא שזה עובד לשני הכיוונים: בימים כתיקונם, סביר להניח שראש הממשלה היה מנפנף מעליו את הצעת החוק ומוודא שתטורפד. אך בימי בחירות מהסוג שבו אנחנו נמצאים, יתקשה נתניהו להגיד לא להצעה שקורצת כל כך לאגף הימני יותר בליכוד. לכן, סביר להניח שהוא יחליט לזרום איתה. גם ככה גילינו מזמן שכדי להקפיא בנייה, לא ממש צריך להכריז על כך באופן רשמי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...