"בים אין באמת גדר, חייבים להיות דרוכים וערוכים"
מפקדי פלגות הבט"ש של חיל הים בראיון משותף ומיוחד על הלקחים שנלמדו מ"צוק איתן" והאתגרים באבטחת אסדות הגז של ישראל אל מול האיומים הביטחוניים מהדרום ועד לצפון
(צילום:דו"צ) מערכת IsraelDefense
נתחיל מהנקודה הדרומית ביותר שבה נמצא צה"ל, ים סוף, הים האדום. מפקד פלגת הבט"ש 915, פלגת ים סוף, הוא רס"ן סטיבן גורדון. "השתתפתי בכל סבבי הלחימה שהיו בשנים האחרונות. ב'צוק איתן' הייתי בתפקיד מפקד ספינת הטילים סער 4.5 אח"י קשת, בעזה ובים התיכון. עשינו סיוע לכוחות ומהגנה על האסדות כל מה שהתבקשנו עשינו בעיקר בהיבט ההגנתי.
"פלגה 915 היא פלגה שמשימתה היא להגן על העיר אילת על כל מרכיביה. גם על התושבים וגם על התיירות", הוא מספר בשיחה עם ישראל דיפנס, "זו פלגה שהאתגר המרכזי שלה בשונה משאר הפלגות זו הצפיפות בעיקר סביב הכלים וסביב הזירה. יש כלי שייט שיכולים להתקרב ולהפר שלווה באילת הן בהיבט האזרחי והן בהיבט התיירותי. העיר אילת ידועה בהיותה עיר נופש ובקיץ הים פה מאוד מלא ועמוס. צריך לשמור עליהם מטרור ומהתקרבות של כלי שיט.
"אנחנו בשכנות ושלום עם מצרים וירדן ועדיין חוששים ממחבלים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה עם משמר הגבול ועם כוחות החי"ר של צה"ל. אירוע ספינות הנשק ה'קלוס הסי' אשר הגיעה לכאן וה'קארין איי' שהגיעה לכאן. יש כאן פעילויות של מניעה כל הזמן. אירועי חצייה אנחנו מונעים מראש, שלא מגיעים לאירועי פח"ע. היום אחד האתגרים העיקריים זה מניעת הברחות.
"אנחנו 24/7 בפריסה מלאה לא משנה מה מצב הים, גם בחגים ובשבתות. בתקופות שבהן אנחנו נמצאים בלחימה אנחנו מתגברים בהתאם לידיעות המודיעיניות אנחנו מחדדים את המערכים שלנו. הכלים נמצאים בים ושומרים על אילת".
איך נראתה זירת ים סוף בזמן מבצע "צוק איתן"?
"מרכז הלחימה לא היה פה בזירה אבל תגברנו פעילות והיינו ערוכים גם לירי רקטות על אילת והיינו מוכנים לרעה שתגיע מאיפה שתגיע. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם חיל האוויר וסוללת כיפת ברזל שמוצבת באילת ועוזרים בסיורים בקו החוף".
איפה עומד שיתוף הפעולה והתיאום הביטחוני שלכם עם חיל הים המצרי בזירה בעידן ירח הדבש עם ממשל א-סיסי?
"גם עם הירדנים וגם עם המצרים אנחנו מדברים באופן יומי. גם שיש אירועים בצד שלנו וגם בצד שלהם. אין אירוע שבו אנחנו רואים למשל כלי מצרי או ירדני ואנחנו נחים על זרי הדפנה, כי יכול להגיע מפגע ולהשתלט על כלי שיט שלהם. אנחנו מסייעים אחד לשני והשיתוף פעולה מאפשר לי לסגור את הזירה כמו שצריך".
כפלגת בט"ש עד כמה עמוק אתה שט בים האדום?
"בפעילות המבצעית שמתבקשת, אנחנו יודעים להגיע לכל מה שצריך, אבל בבט"ש אנחנו במים הטריטוריאליים. אנחנו יכולים לעבוד בכל זירת הים האדום. בגלל שאני רוצה בט"ש 24/7 אני נשאר פה בגזרה. אבל המכ"ם והאמצעים האלקטרונים שלנו מגיעים מעבר לזירה.
"מדי פעם אנחנו מרעננים כשירויות ויורדים דרומה עד מעבר לשארם א-ש'יח קרוב ל-100 מייל ימי, לומדים את פעילות צי הסוחר והספינות שמפליגות. זה אזור טוב להתאמן בו. פה יש לנו מגבלות אימוניות ואמצעים שקשה להפעיל אותם ולכן אנחנו יורדים דרומה, למיצרי יובל. זה המפגש בין הים האדום לתעלת סואץ".
מה אפשר להגיד על תמונת המצב באשר להברחות הנשק מאיראן לאזורנו דרך גזרתך בים סוף?
"זירת ים סוף מספקת סיוע לוגיסטי למאמץ של חיל הים נגד ההברחות. הפלגה שלנו מספקת הגנה בתוך המים הטריטוריאליים. במידה ואנחנו מתבקשים לצאת מעבר לזה אנחנו עולים על כלי שיט לתשאל אותם. כל כלי שיט שיש לגביו איזה שהוא ספק אנחנו עושים זיהוי של כלי השיט ואחד אחד שמית בודקים את אנשי הצוות. זה בעיקר ספינות מהמזרח הרחוק, דלק שמגיע, כמעט כל מה שמגיע לים התיכון מגיע דרך הים האדום".
איך חיל הים תורם למאמצים לסיכול פיגועים וירי רקטות מסיני לעבר אילת?
"אומנם אנחנו בשלום עם מצרים אבל אנחנו מבינים שיכול להגיע משם מפגע בכל הזדמנות. עם השלמת הגדר היבשתית בגבול מצרים אנחנו מבינים שההברחות יכולות לעבור לים. שום דבר לא הצליח לעבור ולחדור אותנו. אני מניח שינסו. התפקיד שלנו הוא למנוע מהמבריחים לעשות את העבודה שלהם".
אתם נערכים בגזרת אילת גם לפיגוע ימי נוכח אירוע זיקים ב"צוק איתן"?
"אני יודע טוב מאוד מה הולך פה ומאוד לא הייתי מנסה לחדור מסיני ולא מירדן. אנחנו נמצאים גם על החוף ולא הייתי מציע לבדוק את ערנותנו. האירוע הזה בהחלט חידד את הערנות. כמו בכל אירוע בחיל הים אנחנו מסיקים מסקנות ולקחים לפעמים הבאות".
"רואים עלייה בהברחות מהים"
צפונה מאילת נמצאת פלגה 916, פלגת הביטחון השוטף של חיל הים בבסיס אשדוד, בפיקודו של סא"ל ליאב זילברמן. "התחלתי בקורס חובלים. גדלתי בדבורות, ועשיתי הסבה לספינות טילים. הייתי המפקד של ספינת הסער 4.5 האח"י 'חרב', ונסעתי גם ללמוד באקדמיית הצי האמריקני. איך עבר עליך מבצע "צוק איתן"? "אני מפקד פלגה טרי מלפני חודש. (סיום "צוק איתן" - א.ה.), ב'צוק איתן' הייתי בדיוק בחפיפה. הקדמנו את החפיפה. בסוף ראיתי את הפעילות המבצעית בחירום ואת ההתממשות של התוכניות האופרטיביות והפלגתי על המון ספינות ככה שזה נתן לי לחוות המון דברים וגם קיצר זמן חפיפה מתוכנן כך שהקדמנו את ההחלפה בשבוע. "זו יחידה שנמצאת בעזה כל הזמן במשימות בט"ש בעזה. יכולות הפעלת האש וסיוע. בשבוע הראשון של פעילות הבלעדית של חיל האוויר וחיל הים ואחרי היה שיא השילוביות של סיוע ליבשה. אנחנו אחרי התחקירים וכל מח"ט ומג"ד בגזרה מכיר את 916. ודבר נוסף זה המבצעים המיוחדים עם שייטת 13 ויחידות נוספות. בנוסף, היה מבצע סיוע לכוח של שייטת 13 על הקרקע. זה היה בסודנייא. "הייתה שם היתקלות, והסיוע הגיע מהדבורות. ירינו בתותח טייפון, שהוא מאוד מדויק עם יכולות לילה ויום. מגיעים לטווחים מאד קרובים, וביצענו שם הרבה מאוד ירי. מבחינתי, אם יש לי משגר על הצלב אני אפגע בו, ובמהלך המבצע פגענו במשגרים ובמטרות שהיו בקו הירי שלנו. במהלך המבצע גם עשינו שימוש בטיל ה'תמוז' בתצורתו הימית", הוא מספר. אתה דואג מהאפשרות של ניסיון פיגוע נוסף כמו האירוע בזיקים? "באירוע בזיקים אנחנו באשדוד. בעקבות מידע מודיעיני אנחנו מוציאים דבורות לפעילות. אפשר לראות בסרטים שפורסמו ירי טייפון ומאג. הצלחנו להרוג שני מחבלים מהחולייה הימית של חמאס". האם נורתה לעברכם אש במהלך הלחימה? "היו מספר פעמים שירו אש מקלעים ונשק קל לעברנו כאשר באנו לבצע ירי בחוף. השבנו באש למקורות הירי. הפעלנו הרבה מאוד לחץ והם לא הצליחו להוציא משהו יותר רציני". ומה לגבי האיום הימי על קידוחי הגז הישראלים בים התיכון? "מיד אחרי 'צוק איתן', הפלסטינים חזרו לדוג. אנחנו אוכפים איסורי דייג כדי למנוע חריגות. כעת אנו עומדים על אזור דייג של שישה מייל, הפלסטינים מבקשים להרחיב אותו ל-12 מייל. יש בזה בעיה מבצעית ? כי זה מקרב אותם לקידוחי 'תטיס' ו'תמר' באופן מאוד משמעותי כשיש לנו מאמץ הגנה מאוד עבה עליהם. זה מקצר לנו זמני תגובה. צריך לזכור שהקידוחים נמצאים 16 מייל ימי מהחוף. דבר נוסף, הרחבה של אזור הדייג יאפשר לפלסטינים לחבור לכלי שייט מבריחים מבחוץ, למשל כמו הברחות נשק מסוריה. "אבל אנחנו נבצע מה שתחליט ממשלת ישראל. כחיל הים אנחנו מביאים לשולחן את המשמעויות ונתמודד עם כל החלטה". "בים אין באמת גדר" "התפקיד של הפלגה זה ביטחון ליישובי הצפון. לשמור על הגבול הצפוני מראש הנקרה דרומה", כך תוחם מפל"ג 914 סא"ל רונן חג'ג' את גבולות הגזרה שתחת אחריותו. "החלק היותר חם והיותר רלוונטי זה באזור ראש הנקרה. השגרה היא שגרה מתוחה מאוד. שגרה שבה אתה יודע שהצד השני רוכש, מצטייד, מתכנן אבל בעין הכול שקט ויש קייטנים ויש נופשים והסכנה נמצאת במטרים בודדים מכל האזרחים שנמצאים שם. יש שקט מאוד מתוח שמדי פעם נשבר. "אנחנו צריכים להיות דרוכים וערוכים כל הזמן. בים אין באמת גדר וצריך לסגור באופן מכמ"י כדי לגלות צוללים ואנשים שמסתכלים על המערכות ובוחנים וכלים שנמצאים בים כל הזמן ומוכנים להקפצה ויירוט חורף וקיץ". איך עבר הקיץ? "הורדנו חלק גדול מהכוחות. השארנו מה שצריך ותגברנו את הגזרה הדרומית. כמעט כל הספינות השתתפו במערכה בעזה והיינו מאוד פעילים שם. אנחנו משתתפים בלחימה בדרום אבל לא מורידים כוננות בצפון. במלחמה כמו במלחמה. כולם בים ואף אחד לא הולך הביתה. החבר'ה יצאו מאוד מסופקים כי הרגישו שנתנו הרבה מעצמם. מה שעברו באשדוד עברו גם על הספינות שלי: חיפוי במבצעים מורכבים, בין אם זה במבצעים של ירי מהספינות לחוף, ומבצעים שעושים מהים שצריך להיות שם". לקחת משהו מעזה לגזרה הלבנונית? "הסיפור של תקיפות מהים זו יכולת שהייתה בצפון עוד לפני שהייתה בדרום. כאן היכולת היא עוד משנת 2000 וכמובן שהחבר'ה הרבה יותר מדויקים. ים זה ים וחוף זה חוף והרבה מאוד לקחים של תקיפת חוף בתותחים וטילים אתה לוקח לצפון. זה לא סוד שהאיומים על כלי השיט בדרום נמוכים בהרבה ממה שיש בגזרה הצפונית. הגזרה הצפונית מאיימת הרבה יותר. טילי חוף ים, טילים נגד טנקים ותותחים שאפשר לירות לים. חיזבאללה מתוכננים בתותחים, בפריסה של מכמי"ם ימיים. הדרום זה כאין וכאפס לעומת האיום שאנחנו מצפים לו בצפון. "אנחנו מתאמנים הרבה מאוד על סיוע לתמרון בלבנון והחבר'ה בצפון יקבלו מהים מענה צמוד של ליווי בתמרון ופתיחת צירים וכל מה שצריך. זה מה שהיינו עושים לפני היציאה ב-2000. כל שיירה שהייתה נכנסת ללבנון בציר החוף הייתה מקבלת פתיחת ציר בבט"ש. מנקים ונותנים אישור לחי"ר להתקדם. "גבול הצפון הרבה פחות יציב. הבט"ש הוא דינמי וכל שבוע יש הערכת מצב מחודשת מול המודיעין. חיזקנו את תחום איתור הצוללים. לחיזבאללה יש יחידה ימית שיש בה צוללנים. הסיפור הזה של תת מימי היה עד לפני כמה שנים נקודה פגיעה והיום גם את הנקודה הזו סגרנו. מוצב ראש הנקרה סוגר לנו את כל המרחב שאנחנו צריכים. יש העלאת כוננות. "התחושה היא שהגבול לא יציב בכלל ושהשקט בראש הנקרה מטעה. מטרים משם חיזבאללה מתצפת, אוסף מודיעין ומתכונן. הסיפור של בט"ש זה שעושים את זה כל יום כל היום. אני מבקש מהמפקדים שכל סיור בט"ש שלהם יהיה כמו הסיור הראשון. שמירה על מתח מבצעי, כשלכאורה נשמר השקט. כשהגזרה היא שקטה וסירות לבנוניות כבר לא חורגות ולא עוברות את הגבול. אתה יכול למצוא את עצמך במשמרת סיור של 48 בלי כדור אחד באוויר. אם עוברים אותנו אפשר תוך פחות מדקה לעשות פיגוע. מחבל יכול להיות כמו ביבשה מטרים מהגדר ואתה לא יכול לעשות כלום. אם מישהו מדליק מנועים ומנסה לנחות בחוף זה עניין של שניות. בין אם אני מצליח ליירט או לא זה עניין של שניות". הפקתם לקחים מאירוע זיקים? "עיבוי המערכים האמלחי"ם בהיבט של גילוי צוללים, גילוי רכבי צוללים וכל מה שמתחת למים. דבורה לבד בים בלי תחנת חוף ששולטת ובונה תמונה היא מוגבלת ליכולותיה בלבד. בתורת ההפעלה שלנו במטענים תת ימיים הפקנו לקחים ובדבורות יש מטענים תת ימיים שיודעים להרוג צוללנים. כשהם נחתו בזיקים הם נחתו במקום שיש בו צבא ערוך. בראש הנקרה המקביל של קיבוץ זיקים אצלי זה מתרחצים על החוף וקיבוץ ראש הנקרה. אתה נוחת ואתה פשוט שם ולנו אין את הפריווילגיה לזה שהם ינחתו. צריך לטפל בזה עוד בים". ומה לגבי ההגנה על אסדות הגז? "יש יותר מאמץ של ח?ל הים. במאמץ ההגנה על האסדות מפני טילי חוף ים ופח"ע. התוכנית להגנת האסדות מתקדמת בקצב שלה. במלחמה מול חיזבאללה נהיה ערוכים גם להגנה על האסדות. ב'צוק איתן' השקענו גם כן לא מעט מאמצים בהגנה על האסדות".
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם