ראשי » חדשות » בארץ

פרופסור פנינה קליין כלת פרס ישראל לחינוך הלכה לעולמה

פרופ' קליין עבדה במשך 12 שנה במחקר חינוכי באתיופיה, עמדה בראש הקתדרה לחקר כושר ההישתנות האנושית בוונצואלה והקימה באוניברסיטת בר-אילן את 'מרכז בייקר'

כלת פרס ישראל בתחום חקר החינוך לשנת 2011, פרופ' פנינה קליין נפטרה ביום שישי האחרון לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. פרופ' קליין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר- אילן, הייתה מהחוקרות הבולטות בעולם בחקר החינוך לגיל הרך. היא פיתחה מודלים מבוססי מחקר לטיפוח והעשרה חינוכית שהתמקדו ביחסי גומלין בין פעוט ומבוגר. מחקריה בתחום עסקו בנושא התערבות מוקדמת בחינוך. היא גם התמקדה במחקר בנושא השפעות תת תזונה בינקות על התפתחות כישורי למידה וחשיבה בביה"ס.
 
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- גדי אייזנקוט הוא הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל
- פיטורי הייגל: כך ייעשה למי שמביך את אובמה

אחד הספרים המשקפים חלק מעבודתה הוא ספרהEarly Intervention: Cross- Cultural Implications of a Mediational Approach, המסכם התערבות חינוכית בקרב ילדים בשש תרבויות שונות. פרופ' קליין עבדה במשך 12 שנה במחקר חינוכי באתיופיה, בשיתוף צוות חוקרים מאוניברסיטאות אדיס אבבה, אוסלו וברגן. בנוסף נבחרה פרופ' קליין לעמוד בראש הקתדרה לחקר כושר ההשתנות האנושית ע"ש ל.א. מצ'אדו בוונצואלה. פעילותה בארגוני חינוך בין- לאומיים, בהם, 'אונסק"ו', 'יוניצף' ו-'ארגון הבריאות העולמי' הביאו לאימוצן של תכניות אלו במדינות רבות בעולם.

קליין פיתחה שיטות הערכה שונות ליחסי בוגרים וילדים, בפרט בקרב אנשי הוראה ובדבר השפעה אפשרית על מחוננים או על בעלי קשיי התפתחות. בין השאר, היא פיתחה את גישת MISC להתערבות תיווכית עבור הדמות המטפלת בילד בגיל מוקדם (Mediational Intervention for Sensitizing Caregivers - MISC).

על פי שיטת MISC, תוכנית הלימודים שנקבעת לילדים היא אישית ונבנית במיוחד על פי צרכיו של כל ילד; היא נקבעת בין השאר בהתאם לממצאי ניתוח שנעשה על צילום וידאו של אינטראקציות בין הילד להורה המטפל בו, כמותן ואיכותן (מעין תהליך של הערכה דיאדית). במחקריה נמצא כי שיפור יכולת התיווך של ההורה לילדו מגביר את ביצועיו הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים של הילד. ההדרכה להורה ניתנת באווירה מקבלת ומכילה, מתמקדת במרכיבים החיוביים שנצפו באינטראקציות, ומדגישה מרכיבים בלתי-מילוליים שבבסיס ההתקשרות (כגון קשר עין, חיוך, מבט) ושלושה מסרים מרכזיים מההורה לילד: "אני אוהב אותך"

(מעביר מסר שמגביר הערכה עצמית), "אני איתך" (מסר של ביטחון) ו"כדאי לעשות את זה" (את המטלה / משימה העומדת בפני הילד כרגע). על פי קליין, ובהתבסס גם על תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית של ראובן פוירשטיין, המרכיבים העיקריים באינטראקציה איכותית בין הורה או מורה לבין הילד, הם כוונה והדדיות, תיווך של משמעות, תיווך של משמעות רגשית, ויסות או ביקורת ההתנהגות, ותיווך של הרגשת יכולת (טראנסצנדנטיות) והרחבה.

תחום ייחודי שבו תרמה תרומה חשובה הוא חקר מאפייני הלמידה וההתפתחות של ילדים הסובלים מ'תסמונת דאון'. בתחום זה הקימה את 'מרכז בייקר', מרכז לחקר שיטות חינוך וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים בבר-אילן. בשנת 2005 בחרה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בפרופ' קליין לעמוד בראש ועדה אקדמית שגיבשה את הבסיס המדעי- מחקרי לגישות ולתכניות חינוכיות בגיל הרך. בשנת 2008, בחגיגות השישים למדינת ישראל, נבחרה פרופ' קליין להשיא משואה בהיותה חוקרת מצטיינת בתחום החינוך.

בעבר אמרה פרופ' קליין: "החלום שלי הוא לראות את כל הפעוטות והתינוקות בישראל מקבלים את 'התפריט המנטלי' המלא שהם זקוקים לו. לראות את כל הילדים משתלבים במסגרות המתאימות להם, וגדלים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם, לטובתם ולטובת החברה שהם חיים בה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...