ראשי » חדשות » בארץ

"זיכוי היילו – מסר שקדושת החיים זה בולשיט"

בביהמ"ש העליון נערך דיון בערעורו של יונתן היילו, שהורשע ברצח ירון איילין ונדון ל-20 שנות מאסר באשמה מופחתת מאחר שטען כי סבל מהתעללות מצד הנרצח. אח הנרצח: "צריך לראות את העובדות"

בית המשפט העליון דן הבוקר (יום ב') בערעורו של יונתן היילו שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי לפני כשנה ברצח בכוונה תחילה של ירון איילין. היילו נדון ל-20 שנות מאסר באשמה מופחתת מאחר שטען כי סבל מהתעללויות מצדו של איילין, שכללו תקיפה מינית פעמיים, סחיטה כספית והשפלות. בפני בית המשפט טען הרוצח כי פעל מתוך הגנה עצמית. במקביל לדיון, שנערך מול השופטים חנן מלצר, אורי שהם ודפנה ברק ארז, התקיימה הפגנה למען היילו, שבה השתתפו כמאה בני אדם.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו 

על היילו נגזרו בעבר 20 שנות מאסר וזאת הודות לסעיף בחוק המאפשר הפחתה בעונש בנסיבות מיוחדות. "הנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בידי מי שהנאשם גרם למותו", נאמר על היילו. במקביל להרשעתו, עלה קמפיין תחת הסיסמה 'אם מישהו אונס אותך, אסור לך לפגוע בו', ובהמשך עלה קמפיין ברשת החברתית לטובת היילו שבו פנו אזרחים לנשיא המדינה בבקשה לתמיכה בשחרורו.

צילום: בני פלבן וזהר קליגמן





בתום הדיון אמר סניגורו של היילו, עו"ד אלון אייזנברג, כי "מדובר בסוגיה מאד מורכבת. אני יכול להגיד שבית המשפט העליון הקשיב בצורה יסודית עמוקה ולעניין וירד לפרטים. אני מאמין שגם מבחינה משפטית וגם אנושית הוא יזכה אותו".

לעומת זאת, אחיו של הנרצח, גשאר איילין, אמר כי "היילו יכול להגיד עד מחר שאנסו אותו, הבן אדם מת ולא יכול להגן על עצמו. הייתי לוחם הרבה שנים ואם הייתי יורה כמה כדורים על מחבל ואז מגיע ויורה ירייה נוספת היו מאשימים אותי ברצח".

בנוגע לקמפיין התקשורתי והתמיכה לה זוכה היילו אמר איילין "אם אתה תספר את הסיפור מספיק פעמים למספיק אנשים הם יאמינו למטרה. רוב האנשים לא קראו עד הסוף את העובדות. אם בית המשפט יזכה אותו ויקל את עונשו, הוא יעביר מסר לציבור הישראלי ולחברה האנושית שקדושת החיים זה בולשיט. מציקים לך? לך תוריד לו את הראש ואז תספר שאנסו אותך. אני צריך לראות עובדות".

הנרצח היה דמות מוכרת בקריית נורדאו, בעל עבר פלילי של אלימות, סחיטה ואף אונס של ילדה בת 12. בשכונת המגורים שלו נחשב לאדם בעייתי, שנטפל לרבים. איילין נטפל להיילו במשך תקופה ארוכה. הוא נהג לאיים עליו, להטריד אותו, לגבות ממנו כספים. 'דוקט' הוא כינה אותו בלעג, כינוי שדבק בו בפי כל השכונה, שמשמעותו 'ילד סוחב קמח'.

היילו העיד על עצמו שפחד מאיילין פחד מוות, ולא רק בגלל ההצקות הרגילות. שבועיים לפני הרצח הוביל איילין את היילו בכוח לפארק בנתניה. שם, בפינה נידחת, ביצע בו מעשה סדום. כעבור כמה ימים הוא עשה זאת שוב, ממש באותו אופן. היילו לא סיפר על הדבר לאיש. בריאיון לערוץ 10 אמרה אחותו של היילו: "אני לא רוצה לשאול אותו ככה עשו לך, הוא מתבייש. גם באתיופיה אסור לעשות ככה... בת ובן ככה, אבל בן ובן – אין דבר כזה, אצלנו אין. זו באמת בושה".

בליל האירוע ישב היילו עם חברו בפיצוצייה, ופגש שם שוב את איילין. איילין דרש ממנו סכום של אלף שקלים, והם פנו לשוחח במקום סמוך. איילין הפנה להיילו את גבו כדי להטיל את מימיו, ולפני שהסתובב חזרה התנפל עליו היילו מאחור וחנק אותו בצווארו במשך דקות ארוכות. לאחר שאיילין נפל ארצה נטל היילו לבנה גדולה, השליך אותה על ראשו של איילין והכה בו באבן שוב ושוב. השוטרים שהגיעו למחרת לזירת האירוע ראו מחזה מחריד: גופתו של איילין הייתה מוטלת על הארץ, פניו היו חבולות, גולגלתו שבורה ואיבר מינו מרוטש.

היילו העיד על האירוע במשטרה ואף שחזר את הרצח, אולם רק כשעלה להעיד בבית המשפט הוא החל לספק פרטים נוספים שלדבריו היו חלק מאותה פרשה נוראה. בליל האירוע, כך טען, השמיע איילין באוזניו הערות מיניות בוטות, כפי שעשה בפעמיים הקודמות כשביצע בו את מעשי הסדום. היילו סיפר שנכנס להיסטריה. "פשוט ראיתי את כל מה שקרה, במיוחד את האונס. אני עומד והוא מוציא את האיבר מין שלו ומשתין. איך שהוא מוציא את האיבר מין נכנס לי כל מיני דברים. הסתובב לי המוח".

בית המשפט קיבל את גרסתו של היילו שהיה קורבן לתקיפות מיניות מוקדמות של המנוח, "בהיעדר ראיה לסתור". עם זאת הוא קבע כי הריגתו של איילין לא נבעה מההערות המיניות, אלא מרצונו של היילו לסיים את מסכת הסחיטות הכספיות. בית המשפט תמה על העובדה שלפני עדותו בבית המשפט לא סיפר היילו על האמירות המיניות שקדמו לרצח.

את גרסתו של היילו בדבר ההערות המיניות, והחרדה והטירוף שאחזו בו בעקבותיהן, הגדיר בית המשפט כ'גרסה כבושה', כלומר גרסה שלא נמסרה בהזדמנות הראשונה. המסירה המאוחרת פוגעת באמינותה של העדות ובית המשפט מעניק לה משקל מופחת.

"גם אם לא היו הערות מיניות הוא הבין שהוא בסכנה לאונס, זה אינהרנטי לסיטואציה", אומר עו"ד אלון אייזנברג, פרקליטו של יונתן היילו. "האונס לא התרחש כמה שנים קודם אלא כמה ימים קודם. אם זו הייתה בחורה היו אומרים שהנושא המיני לא עמד ברקע? יש פה אפליה מגדרית ברורה".

מנגד בפרקליטות טוענים שבחקירותיו צייר היילו תמונה אחרת, שלפיה הרצח נבע מרצונו לשים קץ לסחיטות הכספיות בלבד וכי ברקע לא עמד החשש מפגיעה מינית נוספת. "נניח את העניין של הפגיעה המינית הקודמת לרצח בצד", אמר עו"ד מיקי פורן, ששימש התובע מטעם המדינה בבית המשפט המחוזי. "הוא לא סיפר עליה בהתחלה. לא יכולנו לשלול זאת, כך שהמידע הזה עמד לזכותו. אני לא שופט אותו על זה אבל עדיין, גם אחרי החקירה השלישית שבה יונתן סיפר סוף־סוף על הפגיעה המינית שעבר, כאשר הוא נשאל במשטרה מה קורה באותו ערב הוא מסב את כל האירוע על העניין של הסחיטה בלבד, לא על הפגיעה המינית. שוב ושוב הוא נשאל מה קרה באותו ערב, ושוב ושוב הוא מדבר על הסחיטה הכספית בלבד כזו שהניעה אותו לרצח".

בית המשפט קבע שלא היה פה אקט של הגנה עצמית מצד היילו. איילין לא תקף את היילו אלא להפך, היילו הפתיע את איילין מאחור וחנק אותו. על פי הכרעת השופטים היילו לא חש סכנה מידית באותה סיטואציה, ולמעשה לא התקיימו התנאים להגנה עצמית. 

"לנאשם היו לפחות שלוש 'נקודות יציאה' בהן יכול היה לנתק מגע מהמנוח ולהימנע מלפגוע בו", כתבו השופטים, וציינו את האפשרויות שעמדו בפני היילו לסגת: בתחילת הערב כשפגש באיילין בפיצוציה, כשחברו שהיה עמו באותו ערב הציע להמתין לו, וכשאיילין עמד עם הגב אליו טרם הרצח. עו"ד אייזנברג מצדו חולק על קביעת בית המשפט ומדגיש את השליטה של איילין בסיטואציה, את יחסי הכוחות ואת חוסר היכולת של היילו להתנגד. "בית המשפט לא יכול לצפות מקורבן התעללות מינית שיחכה שהמנוח יאנוס אותו שוב כדי להיכנס להגדרה של הגנה עצמית", הוא אומר.

מעבר לקביעה שהיילו לא היה בסכנה, הוסיף בית המשפט וקבע כי מאדם המצוי במצב של התעללות ממושכת מצופה לפנות למשטרה. "בענייננו, על אף שניתן להבין שהנאשם חש פחד במפגשו עם המנוח, עמדו בפניו מספר דרכים להתמודד עם הסיטואציה אליה נקלע ותחושתו הסובייקטיבית כי 'אין מוצא' אינה עומדת במבחן האדם הסביר", כתבו השופטים. "בפני הנאשם עמדו מספר אפשרויות להתמודד עם התעמרות המנוח בו, שהעיקרית שבהן היא פנייה לרשויות, ויש להניח ולצפות כי האדם הסביר היה בוחר בה".

"הציפיה מהיילו להתלונן אינה סבירה",

אמר אייזנברג בתגובה. "היילו לא שיתף את המשפחה שלו ואת החבר הכי טוב שלו במעשה הסחיטה של ירון ובהתעללות המינית. המשפחות של יונתן ושל ירון גרות באותה שכונה, באותו בלוק, והוא פחד שהמשפחה של איילין תנקום במשפחה שלו. בנוסף, הציפייה מגבר בעדה האתיופית ללכת להגיד שגבר אחר אנס אותו גם היא בלתי סבירה. הוא מאבד את הגבריות שלו, את האני שלו. זו דרישה שאי אפשר לעמוד בה".

מנגד טען פורן שגם בהתחשב באופי המיוחד של המקרה, לא ניתן לוותר על הפנייה לרשויות. "כשמדובר ברצח אי־אפשר להתחשב בעניין התרבותי. לא יכול להיות שדינו של רוצח אתיופי יהיה שונה מדינו של רוצח רוסי, אשכנזי, מזרחי או בדווי. כל אדם שהיה עומד במצב שלו היה שרוי במצוקה. זה לא משנה אם הוא גדל בשכונת עוני או בשכונת יוקרה. מי שאחראי על הכוח ועל אכיפת הדין זה הרשויות והמשטרה. אם אדם פרטי מרגיש חירות לקחת את החוק לידיים, זה מחייב את המדינה לפעול נגדו בעוצמה ראויה. אנחנו חיים במדינת חוק. אם כל אחד ירשה לעצמו לעשות דין לעצמו ולתקוף את מי שפוגע בו, תהיה פה אנרכיה. לא כל שכן כשמדובר ברצח כל כך אכזרי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...