"ללא שינוי תפיסה ישראל תחווה מגפת סוכרת"

אם לפני שני עשורים, בשנת 1990, מספרם של החולים במדינה עמד על כ-200 אלף חולים, כיום מספרם של הסוכרתיים בארץ מוערך בחצי מיליון

לאחרונה עלה לדיון השימוש במושג "טרום סוכרתיים", המתייחס לאנשים שבשל גורמים שונים, דוגמת אורח חיים לא בריא ונטייה גנטית, נמצאים במרחק פסיעה קלה מהתפרצות מחלת הסוכרת. בישראל כיום, מספרם של אלו שטרם אובחנו כסוכרתיים ו/או נמצאים באותו מצב של "טרום סוכרת" מוערך בחצי מיליון אנשים. הטיעונים השונים שעלו בהתייחס למושג זה, הציגו מצד אחד התייחסות לכך שההגדרה איננה מדויקת, שישנם אינטרסים חבויים המקדמים שימוש במונח זה ושיתכן ששימוש במונח יוצר נטל כלכלי בלתי סביר על מערכת הבריאות.
 
 
עוד כותרות ב-nrg:
-מסתמן: השר ישראל כץ יחליף את לפיד באוצר
-מה היה קורה אילו הבחירות היו מתקיימות היום
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

חשוב להבין, בין אם יש בטענות אלה אמת או לאו, במצב בו התקציב לטיפול ולמניעה של מחלת הסוכרת כל כך מצומצם, וכשזוכרים שישראל מדורגת שנייה בעולם בתמותה מהמחלה, המושג הפשוט הזה יכול להציל חיים. יש הטוענים ששפה יוצרת מציאות, אך במקרה של המאבק בסוכרת, ההגדרה מסייעת רבות במניעתה.

הסוכרת, כפי יודע שוודאי הספקתם לשמוע ולהבין, אינה מוגדרת עוד רק כמחלה אלא כמגפה עולמית של המאה ה-21. הנתונים בנוגע לישראל מדאיגים במיוחד, הן מבחינת שיעורי ההישנות של המחלה והן מבחינת התמותה ממנה. אם לפני שני עשורים, בשנת 1990, מספרם של החולים במדינה עמד על כ-200 אלף חולים, כיום מספרם של הסוכרתיים בארץ מוערך בחצי מיליון.

מדי יום מתים שבעה בני אדם כתוצאה ממנה ומסיבוכיה השונים ובנוסף, סקר מתחילת השנה על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מגלה כי אחד מכל ארבעה משקי בית בישראל - סוכרתי, תחלואה שעולה למשלמי המיסים לא פחות מארבעה מיליארד שקל בשנה(!). כך, אחד מתוך שלושה ישראלים בוגרים בני 40 ומעלה מאובחן במצב טרום סוכרתי, וכל ילד שלישי בישראל צפוי לפתח את המחלה לפני גיל 50. למעשה, עד שנת 2030 צפוי מספר חולי הסוכרת בישראל לגדול ליותר ממיליון.

למרות הנתונים הקשים, המצב אינו בלתי הפיך. המפתח להתמודדות יעילה עם מגפה כל כך רחבת היקף טמונה במניעתה. לצד הפעילות שאנו באגודה הישראלית לסוכרת מבצעים כבר 60 שנים, אין ספק שישנו צורך לקדם את הנושא בצורה משמעותית. על משרד הבריאות לתעדף את נושא מגפת הסוכרת ולצאת בפרויקט הסברתי רחב היקף שיקדם חינוך בדבר תזונה בריאה ואורך חיים ספורטיבי, שכן זהו האופן האפקטיבי והטריוויאלי ביותר לבלום את המגפה.

החברה הישראלית זקוקה נואשות

לפרויקט שכזה, שיציב לנגד עיניה את הפשטות במודעות העצמית למניעת התפשטות מחלת הסוכרת. אך נדמה כי מטעמי תקציב, משרד הבריאות מפעיל פרויקטים כאלה רק במספר קהילות מצומצם. יש לציין, כי תכנית דומה בפינלנד מנעה כ-58% ממקרי הסוכרת תוך שנתיים בלבד ושינתה את שיעורי השמנת היתר בקרב בוגרים מ25% לכיוון ה-20%.

נכון, פיתוח פרויקטים ותכניות כאלה יעלו לא מעט, אך כפי שאנו יודעים ממחלות כרוניות אחרות, כל השקעה במניעה תחזיר עצמה בחיסכון אדיר בטיפולים רפואיים מורכבים וארוכי טווח ובתשלומי קצבאות, וחשוב מזה – תפחית משמעותית את התפשטות הסוכרת.

יום המודעות הבינלאומי למחלת הסוכרת הינו בהחלט הזדמנות ראויה להרים את הכפפה במשרד הבריאות, ולשנות את סדר העדיפויות כך שזה יתכתב עם המציאות. בינתיים, המגפה עדיין נפוצה יותר בקרב אוכלוסיות ממודרות בעלות קול מוחלש בחברה הישראלית, ונפוצה יותר בקרב מבוגרים, עולים חדשים ובני המגזר הערבי והחרדי. אך אל לנו לטעות, המגמה בעולם מראה שהמחלה הופכת לפחות בררנית וממש בקרוב היא עלולה לתקוף גם, ובכן, אתכם.

פרופסור ארדון רובינשטיין, הוא יו"ר א.י.ל, אגודה ישראלית לסוכרת
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...