בחירות

דד ליין: ישראל תכריע ביוני האם לתקוף את איראן

למרות הבחירות, המערכת הביטחונית כבר נערכת לסיום המו"מ על הגרעין: אם יסתמן שמדינות המערב נכנעות, תצטרך ישראל להכריע האם היא תוקפת או משלימה עם התגרענותה של איראן

מקור ראשון
עמיר רפפורט | 5/12/2014 12:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביוני תיפול ההכרעה האמיתית: תשומת הלב הציבורית נתונה לבחירות לכנסת שייערכו ב־17 במרס, אבל המועד הקובע מבחינת מערכת הביטחון הישראלית הוא יוני 2015. מדוע? משום שבחודש יולי הקרוב יסתיים, שוב, תוקפו של הסכם הביניים שחתמו מעצמות המערב עם איראן על הקפאה של פרויקט הגרעין האיראני, בתמורה להקלה מסוימת בסנקציות.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לאחר שתי הארכות של ההסכם הזמני, נראה כי הסיכויים להארכה נוספת הם נמוכים יותר. לכן, יוני 2015 מסתמן כגורלי. עד עכשיו ארצות הברית ואירופה הפתיעו: מזווית ראייה ישראלית הן הפגינו נחישות גבוהה למדי שלא להותיר לאיראן פרצות שיסירו את הסנקציות באופן מלא ושיאפשרו את קידומה של תוכנית הגרעין בדרכים עקלקלות. ספק אם הנחישות הזאת תישמר ביולי, כשהבחירה תהיה בין קריסת ההבנות עם איראן ובין חתימה על הסכם קבע שיאפשר לאיראן בכל זאת להגיע לפצצה, גם אם זה ייקח לה זמן רב.

במבט לאחור נראה כי ההזדמנות הישראלית הטובה ביותר, מבחינה מדינית ומבצעית, לעכב את פרויקט הגרעין האיראני באמצעות תקיפה אווירית - להבדיל מההתנקשויות במדענים ונזקים מסתוריים שמתרחשים מדי פעם במתקני גרעין ושמיוחסים על ידי איראן לישראל - הייתה בשנת 2011. אולי גם ב־2012. 
 
צילום: אי.פי.איי
מה יקרה בסיומן? שיחות הגרעין בוינה צילום: אי.פי.איי
אינפוגרפיקה: יוסף הירש
מפת איראן מתקני גרעין כיום אינפוגרפיקה: יוסף הירש

מאז העבירו האיראנים צנטריפוגות רבות למתקנים מתחת לאדמה, ואפשרות התקיפה הפכה מסובכת בהרבה. אבל עם אמצעי לחימה משופרים, אולי לא בלתי אפשרית. כך, בחודש יוני עלולה ישראל לעמוד בפני התלבטות קשה: אם יסתמן שמדינות המערב נכנעות לדרישות האיראניות במו"מ, תצטרך ישראל להכריע האם היא מבצעת תקיפה אווירית או משלימה, הלכה למעשה, עם התגרענותה של איראן. ההנחה היא שלאחר חתימת הסכם קבע שאינו מקובל על ישראל אופציית התקיפה תהפוך לכמעט בלתי אפשרית, מסיבות מדיניות. גם ביוני לא יהיה פשוט לתקוף, ללא אור ירוק מארה"ב. 

יש להניח כי כבר כעת מתקיימות הכנות משמעותיות במערכת הביטחון לקראת המועד המכריע ביוני. האם המועד הזה יכול להיות קשור גם להקדמת הבחירות? גורמים בסביבתו של ראש הממשלה מעריכים שיכול מאוד להיות שכן. כיצד? להערכתם, אילו לא הקדים נתניהו את הבחירות הוא היה מגיע לחודש יוני עם קואליציה מקרטעת או נאלץ להשלים עם חתימה של המערב על הסכם עם איראן שאינו מקובל על ישראל, מה שהיה נתפס ככישלון אישי גדול שלו. 

לא בטוח שהבחירות ישנו את גודל הדילמה שתעמוד בפני ראש הממשלה הישראלי שיכהן אז, אבל ההערכות הן שהמועד הגורלי הזה הוא בין מכלול השיקולים שגרמו לנתניהו לדחוף לבחירות בחודש מרס. חיים תומר, שסיים השנה את תפקידו כראש אגף 'תבל' במוסד (וקודם לכן היה ראש אגף המודיעין בארגון), אמר השבוע כי החודשים שנותרו עד יולי 2015 הם הזמן הנכון להגביר את הסנקציות הכלכליות של המערב על איראן ולא לצמצם אותן. לדבריו, הסנקציות אפקטיביות מאוד, ואיראן, שסובלת קשות גם מצניחת מחירי הנפט, עשויה להישבר ולוותר ברצינות על חלומות הגרעין שלה רק אם יוגבר עליה הלחץ הכלכלי, ולא להפך.
בחירות אחרי מלחמה

לא מעט גורמים במערכת הביטחון ובסביבת ראש הממשלה סבורים כי קריסת הקואליציה החלה כבר במהלך הימים הארוכים של מבצע 'צוק איתן'. ההיסטוריה מלמדת כי כמעט כל מלחמה בעבר הביאה במוקדם או במאוחר להתפרקות של ממשלות. כך גם המערכה המשמעותית האחרונה לפני 2014, מלחמת לבנון השנייה ב־2006 ודו"ח וינוגרד שבא בעקבותיה, נתפסת כעילה האמיתית לסיום כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה, הרבה לפני שהורשע בשחיתויות.
 

צילום: AFP
עילה לסיום כהונת הממשלה. צוק איתן צילום: AFP

ולמה 'צוק איתן' זירז את הבחירות לפי התפיסה הזאת? משום שבמהלך 27 ישיבות קבינט שהתקיימו בימי המערכה זרם לא מעט דם רע בין השרים. באופן אירוני, מי שיצאו בפומבי נגד מהלכי צה"ל במלחמה היו בעיקר השרים נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, שלא חטפו מנתניהו השבוע ולא פוטרו על ידו. ראש הממשלה איבד את אמונו דווקא בנאמנותם של יאיר לפיד וציפי לבני. או שהם איבדו את האמון במנהיגותו. תלוי בעיני המתבונן.

נתניהו בחר להאשים השבוע את לפיד ולבני ב'פוטש', מונח שבו השתמש בעבר רק כדי לתאר את ההתארגנות של בכירי מערכת הביטחון, מאיר דגן, יובל דיסקין וגבי אשכנזי, כדי לסכל תקיפה באיראן ב־2010. נתניהו עודנו מצולק מאותה התארגנות, ורבים המעריכים כי הוא משך את כוונתו של משה יעלון למנות את האלוף גדי אייזנקוט לרמטכ"ל, עד שווידא שהרמטכ"ל הבא יציית להוראת הדרג המדיני לתקוף באיראן, אם יוחלט על כך. זאת בעקבות מכתב ששלח אייזנקוט בעבר לנתניהו, שבו הביע עמדה מקצועית וחד־משמעית נגד תקיפה, לפחות בנסיבות שהיו רלוונטיות באותה תקופה.

פסימיות מוחלטת

כך או כך, מינויו של הרמטכ"ל המיועד, גדי אייזנקוט, שהיה אמור להיות מאושר על ידי הממשלה כבר לפני כשבועיים, לא יובא לאישור ביום ראשון הקרוב. שוב חל עיכוב, והפעם לא בגלל נתניהו: הסיבה היא הצטננות של השופט יעקב טירקל, שבגללה דחה לשבוע הבא את 'ריאיון הכשרות' לאייזנקוט. הבחירות מערערות את היציבות הפוליטית בישראל דווקא בתקופה ביטחונית רגישה מאוד.

במערכת הביטחון לוקחים בחשבון אפשרות של מערכה בצפון בשנה הבאה, לבד מהסיפור האיראני שחוזר לקדמת הבמה. ועם כל זאת, יש תקווה שמתוך הכאוס תצמח דווקא בשורה. לפחות בנושא התקציב.

במערכת הביטחון מקווים שלאחר פיטוריו של יאיר לפיד מתפקיד שר האוצר ייקח נתניהו את המושכות וישחרר תקציבים שיאפשרו 

להתחיל להוציא אל הפועל פרויקטים שלפי גרסת מערכת הביטחון נתקעו אצל פקידי האוצר, ובהם פרויקט הצטיידות בנגמ"שים ממוגנים ופרויקט מעבר מערכת הביטחון לנגב. משרד הביטחון האשים במפורש כי משרד האוצר של לפיד לא העביר את חלקו במימון המעבר, וניסה לכפות על מערכת הביטחון לממן את עיקר הפרויקט מהתקציב השוטף שלה.

אייזנקוט ייכנס לתפקיד הרמטכ"ל בפברואר 2015, חודש לפני הבחירות. בימים אלו הוא כבר מתחיל בהליך חפיפה עם בני גנץ. אגב, השבוע התקיימו במטה הכללי, במלוא הקצב, התחקירים המסכמים של 'צוק איתן', שמעלים את ההערכה כי אילו היה צה"ל נדרש לבצע תמרון קרקעי משמעותי לתוך שטח רצועת עזה ולא רק מבצע מוגבל לטיפול במנהרות, הוא היה עומד במשימה מבחינה מבצעית במחיר נפגעים נמוך יותר מאשר ההערכות שהושמעו באזני הקבינט בימי המבצע.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...