"את כל הבעיות אפשר היה לסדר בחמש דקות"
שר הרווחה המתפטר מאיר כהן מאשים את ראש הממשלה בפירוק הקואליציה, מתנגד לאיחוד עם גוש השמאל, טוען שאין סתירה בין הטיפול בעוני לדאגה למעמד הביניים ומצהיר אמונים ליאיר לפיד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביום ראשון כהן עוד האמין שאפשר לעצור את כדור השלג. בשלישי בבוקר הוא כבר הבין שהולכים לבחירות. "ראש הממשלה גורר את ישראל לבחירות מיותרות בגלל חישובי רווח ועלות פוליטיים. הוא מעדיף לעסוק בפוטש בדיוני וברקימת הדיל הפוליטי הבא שלו כדי להבטיח את בחירתו המחודשת, במקום לקחת בחשבון את טובת האזרחים", מאשים כהן. "לבטל את התקציב החברתי ביותר שממשלה הציגה בשנים האחרונות זאת התנהלות לא אחראית".
כהן לא מסתיר את תחושות ההחמצה והתסכול. "אחרי קצת פחות משנתיים שאתה במשרד, זה בדיוק הזמן שבו אתה יכול להוציא לפועל את התוכניות שלך. ודאי שיש תחושה של החמצה שכל זה ייפסק עכשיו, אבל תחושת ההחמצה היא בראש ובראשונה של האזרחים. אתה עובר ברחוב, מושכים לך בשרוול ואומרים 'מאיר, מה השיגעון הזה?' העם לא רוצה בחירות. אנחנו לא מפחדים מבחירות, אבל חבל שנוציא עכשיו מיליארדי שקלים ונכניס את כל המדינה לתזזית".
נתניהו טוען שלא אפשרתם לו לעבוד.
"את כל הבעיות אפשר היה לסדר בחמש דקות. המשבר לא נבע מחוק זה או אחר. אני מסכים שחלק לא מבוטל מהמשבר נבע ממקום אישי, ויאיר לפיד אמר את זה בעצמו, אבל בדיוק בגלל זה היו צריכות להתקיים פגישות. לא יעלה על הדעת שראש ממשלה לא מדבר עם שר האוצר שלו במשך חודש ולא יכול להיות שראש ממשלה מחזיק מדינה שלמה בממתינה. עמד על הפרק תקציב יוצא מן הכלל. הייתי אמור להעלות קצבאות לקשישים שחיים מתחת לקו העוני, לתת 62 מיליון לילדים בעלי מוגבלויות ומיליארד שקלים לניצולי השואה, הייתה רפורמה בבריאות הציבורית והחלטה היסטורית של השר פירון על תקצוב דיפרנציאלי בחינוך, אז למה לא להעביר את התקציב? בגלל מלחמות אגו?"
הרושם שנוצר סביב חוק הלאום וחוק 'ישראל היום' הוא שאתם אלה שתוקעים לראש הממשלה מקלות בגלגלים.
"לא התעקשנו על נושא חוק הלאום. אמרנו לראש הממשלה: 'תביא את ההצעה שלך במקום לטפל בהצעת חוק שאתה בעצמך אומר שהיא לא טובה ושתתקן אותה בהמשך'. "בנושא חוק ישראל היום, היה אצלנו חופש הצבעה. היו שרים שקמו ויצאו, ואני בהם. חשבתי שהחוק הזה צריך עוד ליבון. מצד אחד, אני לא חושב שצריכה להיות שליטה של עיתון שמחולק בחינם ופוגע בעיתונות. מצד שני, לא נעלמו מאוזניי ההסתייגויות של היועץ המשפטי לממשלה, שאי־אפשר לפגוע בעיתונות באמצעות חקיקה, וגם לא העובדה שבמיוחד בפריפריה נהנים מעיתון שמחולק בחינם".
למאיר כהן יש הרבה סיבות לתסכול בעקבות הקדמת הבחירות. לפני פחות מחודשיים הוא הכריז שבתקציב 2015 יוקדשו 1.7 מיליארד שקלים למלחמה בעוני, כחלק מיישום מסקנות ועדת אלאלוף – הוועדה למלחמה בעוני שהקים לאחר כניסתו לתפקיד, ושהגישה את מסקנותיה בחודש יוני.
"חבריי השרים, כולל שרי רווחה לשעבר, לא הבינו איזה עוף מוזר אני כשהקמתי את הוועדה. הרי כשיש דו"ח של ועדה, תמיד יסתכלו על מה שלא עשית. אבל אני לא הייתי מוכן שלממשלה לא יהיה 'אני מאמין' בסוגיית הטיפול בעוני. היה לי ברור מראש שלא ייתנו לי את כל התקציב שעליו המליצה הוועדה, אבל היה לי ברור גם שבעקבות הוועדה אף אחד לא יוכל להתעלם מנושא העוני, ושהדו"ח הזה יהיה תפוח אדמה לוהט בידיו של כל ראש ממשלה".
הסיפור האישי של כהן שונה מסיפורם של שאר שרי 'יש עתיד'. בניגוד ללפיד, פרי וגרמן, כהן לא מגיע מתל־אביב ומהרצליה, אלא מדימונה. ממנה גם באים חלק גדול מאנשי לשכתו: הדובר, המזכירה, ראש המטה והיועץ לענייני רשויות. "אני חוזר כל יום לשכונה, לאנשים הטובים שאיתם גדלתי. אני סומך על דעתם. אני שומע כל הזמן את העם".
לאחר שמונה שנים של ניהול תיכון בדימונה, החליט כהן לקפוץ למים הפוליטיים. ארבעה חודשים לפני הבחירות המקומיות של 2003 הודיע על התמודדותו לראשות העירייה, והדיח את גבי ללוש ז"ל ששלט בעיר 15 שנים. ב־2008 נבחר לקדנציה שנייה, אך בתחילת 2013 שובץ במקום הרביעי ברשימת 'יש עתיד' לכנסת והתפטר מתפקידו.
אף ש'יש עתיד' מגדירה את עצמה כמפלגה של מעמד הביניים, כהן טוען שהוא מרגיש בה לגמרי בבית, ולא כעלה תאנה. "אם היינו מייצגים רק את מעמד הביניים, לא הייתי לוקח את תיק הרווחה. אחרי הבחירות אמרתי ליאיר שאני רוצה או פנים או רווחה, והוא לרגע לא היסס עם האמירה שאנחנו צריכים לטפל בשכבות החלשות, ולא היסס גם להקמתה של ועדת אלאלוף למאבק בעוני. מפלגה ששואפת לשלטון ושרוצה להיות מפלגת עם לא יכולה להתעלם מהעוני ומהעניים. אין שום סתירה בין הדאגה למעמד הביניים לבין המחויבות שלנו לאנשי הפריפריה".
אחד המאבקים שהוביל כהן עוד כראש עיריית דימונה הוא חלוקת הגבולות וההכנסות בין עיירות הפיתוח למועצות האזוריות. זמן קצר לאחר שנבחר לראשות העיר הוא התבצר עם ראש עיריית ערד, מוטי בריל, בפסגת מצדה, במחאה על חלוקת קרקעות מעוותת בין עריהם לקיבוצי האזור.
לפני כמה חודשים החליט שר הפנים היוצא גדעון סער על העברת עשרות מיליוני שקלים מהמועצות האזוריות תמר ורמת נגב לטובת 14 רשויות מקומיות שרובן חלשות כלכלית, ובהן גם דימונה. "אני מאושר מהצעד של סער", מפרגן כהן. "פניתי אליו בנושא ביום שבו הושבע לשר הפנים, והוא אמר 'אני מכיר את הסיפור, אטפל בו'. אני שמח שהוא עמד במילתו.
"העובדה שראשי הרשויות בירוחם, בדימונה ובערד, וראשי הרשויות הבדוויות בנגב יכולים ליהנות היום מחלוקה הוגנת יותר, זה דבר משמעותי. עם זאת, צריך להעביר להם לא רק כסף אלא גם קרקע. הייתי לאחרונה בבני־עי"ש, בנתיבות ובקריית־שמונה, ובכל המקומות ראשי הרשויות אמרו לי שבשביל לבנות שכונות לצעירים הם צריכים אישורים מראשי המועצות האזוריות שמחזיקות בקרקעות. אז אמנם נעשה צעד חשוב שמשחרר חלק מהיישובים לעצמאות כלכלית, אבל הדרך לחלוקת הקרקע עוד ארוכה".
במחנה השמאל כבר החלו השבוע דיבורים על ריצה משותפת של העבודה, יש עתיד והתנועה. כהן דוחה את הרעיון על הסף. "יש עתיד היא לא מפלגת שמאל. יש מספיק אנשים בשביל מפלגת מרכז. אנחנו קוראים לאנשי המרכז והימין המאוכזבים לבוא אלינו. אנחנו לא אנשי שמאל". את זהותו המדינית האישית של כהן קשה לאפיין לא רק בגלל מיקומו הפוליטי הנוכחי, אלא גם בגלל העבר. לראשות עיריית דימונה הוא התמודד מטעם ישראל ביתנו, אבל כששרון עמד בראשות הליכוד הוא הצהיר על כוונתו להצטרף לליכוד. לאחר מכן הוא תמך בתוכנית ההתנתקות. "הייתי השמאלני של ישראל ביתנו", הוא אומר.
"מבחינה מדינית, יש עתיד היא המקום הכי נוח עבורי. מעולם לא שיניתי את תפיסתי שבמרחב שבין הים לירדן צריכות להיות שתי מדינות, ושבמדינת ישראל לא יתווכחו על חלוקת ירושלים. גם יאיר וגם אני לא מתווכחים על זה. צריך גם לדעת שיש אומנות בניהול משברים, וכשיש משבר גדול מאוד זה לא הזמן לקבל החלטות לבנות.
"מצד שני, אני מאלה שמאמינים שאם אתה רוצה לבנות, תבנה ואל תדבר. אין לי ויכוח על גושי ההתיישבות, ואם הבחירה היא בין להמשיך לחיות במצב הזה או להחזיר גושי התיישבות ולחלק את ירושלים, אני בוחר לחיות במצב הזה.
"חיזקנו את נתניהו בעניין הגושים וירושלים, אבל לא בקפיצות שלו. אמרת שתי מדינות לשני העמים? תעמוד בזה, ואם יש התנחלות שאינה נמצאת בגושי ההתיישבות, אל תשקיע שם. אתה רוצה לבנות ברמת־שלמה? תבנה בשקט במקום לצאת בהכרזות ולהכניס אצבע בעין של האמריקנים".
איפה אתה על הסקאלה המדינית שבין שי פירון לעפר שלח?
"במקום קרוב יותר לשי פירון. אני ליברל גדול, נלחם על זכויותיהם של הערבים, ולא אחיה במדינת אפרטהייד. על הזכויות שלנו אני לא נכנס בכלל לוויכוח, וגם לא על זכותנו על ירושלים. סמלים הם לעתים הסיבה שבשבילה אתה חי. אבא שלי לא עלה ממרוקו כי הוא חשב על ירוחם, אלא כי הוא חשב על ירושלים. מצד שני, חינכתי דורות על שוויון, ולמדו אצלי תלמידים ערבים כמו לוסי אהריש, וגם תלמידים בדווים שהתגייסו לצבא".
במבט לאחור, הברית בין לפיד ובנט הייתה טעות?
"אני לא חושב שזאת הייתה טעות. הברית הזו יצרה כמה דברים טובים, כמו חוק הגיוס והתמיכה בשינוי שיטת הבחירות. גם בשטח היה שיתוף פעולה פורה בין המשרד שלי למשרד של אורבך, והוקם קבינט דיור של יאיר לפיד עם אורי אריאל. אני גם מקווה שאנשי הבית היהודי זוכרים שהם בקואליציה כי יאיר התעקש שהוא לא נכנס לממשלה בלי בנט. הם צריכים להכיר לו טובה על כך".
אם נחזור לתמונות שרי הרווחה לדורותיהם, לרובם יש מכנה משותף נוסף: הם לא רצו את תיק הרווחה. אריאל שרון החזיק בתיק פעמיים כראש ממשלה, וכך גם אולמרט. כהן סבור שהקדנציה שלו במשרד חוללה שינוי גם בהיבט הזה.
כחלון, שאותו החלפת במשרד הרווחה, נחשב לאחת ההבטחות של מערכת הבחירות הקרובה. לכאורה אתה יכול להתאים למפלגה החברתית שלו. יש סיכוי שנראה אותך שם?
"כחלון הוא אדם טוב, וכשנכנסים לפוליטיקה או כשחוזרים אליה אנשים טובים, אני שמח על כך. הצטערתי שגדעון סער עזב את הפוליטיקה, ואני שמח שכחלון חוזר אליה. עם זאת, אני מוצא את עצמי במפלגה שהיא הבית שלי. זו מפלגה שמעזה ואומרת את הדברים בפשטות. מפלגה שאומרת שצריכים עכשיו תקציב חברתי ושאין להעלות מסים. אני לא מאמין באינסטנט, אלא בתהליכים ארוכים. זכותו של כחלון לחזור להתמודד, אבל הבית שלי הוא יש עתיד. באתי עם יאיר, ואמשיך עם יאיר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם