ישראל בדרך לבחירות מיותרות אך מעניינות
בלי חדווה ובלי חמדה התפזרה הכנסת ה-19 בשעת ערב מאוחרת, כשעשרות חברי כנסת הצביעו בעד פיטורי עצמם. במרץ הקרוב נגלה כי גוש הימין ינצח, אך אם הליכוד יקבל פחות מ-20 מנדטים, נתניהו יאבד את כיסאו. פרשנות
עוד ב-nrg חדשות:
- פיזור הכנסת ה-19 אושר פה אחד
- חוק המסתננים אושר בכנסת
עד הרגע האחרון קיוו חברי הכנסת, בעיקר אלה שייפרדו מאיתנו, לאיזה נס נוסח קיץ 2012 שישאיר את הקואליציה הזו בחיים. בכנסת רצו שמועות מטורפות. אחת בהן דיברה על סגירה של הרגע האחרון בין נתניהו, ליברמן והחרדים. נתניהו יהיה ראש הממשלה בשנה הקרובה, אחר כך יחליף אותו ליברמן עד סוף הקדנציה, והחרדים הם אלה שיתפסו בממשלה את מקומם של ליברמן ולבני. זה נראה תסריט דימיוני, חסר כל סיכוי, אבל היו פרלמנטרים שנאחזו בו ברצינות, כמו בקש אחרי ספינה טובעת. זה לא קרה ואנחנו הולכים למערכת בחירות מרתקת, אבל לא מכרעת, מיותרת אבל מעניינת.
אלה לא תהיינה בחירות על סיפוח והחלת ריבונות על יהודה ושומרון, הקמת המדינה הפלשתינית, חלוקת ירושלים, פינוי התנחלויות, או תכנית כלכלית-חברתית דרמטית בנוסח אובמה קר. בגלל שאין נושא מהותי בענייני שלום או מלחמה שעומדים על הפרק. הבחירות יתמקדו באישיות של ראש הממשלה. הקמפיין הזה כבר החל, ואפילו בנאומים שנישאו אתמול דיברו הנצים על האמינות ההדדית של מנהיגים שמבטיחים ואינם מקיימים, או על אלה שמתכחשים לרעיון ואחר כך מאמצים אותו. הדוגמא הבולטת היתה מע"מ אפס על מוצרי יסוד שנתניהו דחה פעם, אבל עכשיו הוא הפך את הנושא לספינת הדגל החדשה שלו.
אגב, במערכת בחירות על בסיס פרסונאלי יש סכנה. לפעמים ההכפשות מגדישות את הסאה ורק מלכדות את הציבור סביב המושמץ. מי שהולך לבחירות הללו עם הסיסמא "רק לא ביבי" ובה הוא יעסוק יומם ולילה עלול להשיג תוצאה הפוכה. אנשים יבואו דווקא להגן על ראש הממשלה מן העליהום שעושים עליו המפלגות היריבות. כל קמפיין צריך להיות שקול ומידתי.
הבחירות יתקיימו ב-17 במארס 2015. לפני 23 שנה, במארס 1992, ירד בירושלים שלג שעלה לגובה של חצי מטר. אני לא יודע מה יהיה מזג האוויר, איך הוא ישפיע על הבחירות והאם הוא יצנן את הרוחות, אבל לא צריך חזאי כדי לדעת כי בסוף המערכה נראה בשלטון גוש ימין, או גוש מרכז ימין. גוש הימין הוא החיבור בין נתניהו והליכוד, נפתלי בנט והבית היהודי והמפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה. לפי כל הסקרים הגוש הזה מונה 55 חברי כנסת. פירוש הדבר שראש הממשלה נתניהו ניגש לבחירות עם יתרון משמעותי, ובסוף נצא עם ממשלה דומה למה שיש לנו היום בהבדל אחד, רק עם חרדים ועם שר אוצר אחר.
גוש המרכז-ימין הוא זה שמכיל את המפלגות של אביגדור ליברמן, משה כחלון, העבודה, יאיר לפיד וציפי לבני. מספר המפתח הוא 20. אם הליכוד ירד מתחת ל-20 מנדטים יהיה
עד אז יש עוד כמה נעלמים לפתור, ויש עוד כמה משתנים שיעלו וישפיעו על התוצאה. היום תתכנס ועידת הליכוד ויקבעו את כללי המשחק בפריימריס של מפלגת השלטון. להרכב הרשימה של נתניהו ולכוכבים שיצניח (היום מדברים שם על עדינה בר שלום) יש חשיבות. היום אולי נדע גם אם הפארסה סביב המועמדות של גדעון סער מסתיימת. האם סער הגיע כבר למסקנה שלא כדאי לא להתמודד ולנחול תבוסה, כי בליכוד מעולם לא הדיחו את המנהיג, בעיקר אם הוא ראש ממשלה מכהן.
גם הסגנון שבו יתנהלו הפריימריס בליכוד ובעבודה וגם הרכב הרשימות האחרות ישפיע על הבוחר. מכיוון שאנחנו מכירים את רוב הנפשות הפועלות ברוב המפלגות, מי שמסקרן במיוחד הוא משה כחלון והרשימה החדשה שלו. ברגע זה אני מוכן להמר כי פרו' מנואל טרכטנברג יהיה ברשימה. כל האחרים הם עדיין ספקולציה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם