בג"צ לזועבי: "אין תקדים בעולם לאמירות כאלו"
הדיון בהשעייתה של חברת הכנסת חנין זועבי גלש למחוזות פוליטיים. "לא מצאתי התבטאות של חבר פרלמנט שקורא להטיל מצור על המדינה שהוא חבר בה" אמר השופט חנן מלצר. "התבטאות שנוגדת את המכנה המשותף המינימלי של חברי הכנסת" הוסיפה חיות
כל הכותרות ב-nrg:
- ישראלי נדקר במרכז חב"ד בניו יורק, הדוקר נהרג
- הפלסטינים הצטרפו לביה"ד הבינלאומי בהאג
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחר חטיפת הנערים התראיינה זועבי בכלי התקשורת והביעה הבנה למעשי החוטפים, וכן קראה לרשות הפלסטינית להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל. ביולי האחרון החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל על זועבי עונש חסר תקדים ולהשעות אותה מדיונים בכנסת לחצי שנה. זועבי עתרה לבג"ץ נגד החלטת הוועדה, והרכב השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר בראשות השופטת מרים נאור דנו בעתירה.
צפו בבן גביר תוקף את זועבי:
זועבי בעליון. ''אין סמכות לוועדת האתיקה לדון באמירות האלו''.
צילום: הדס פרוש פלאש 90
במהלך הדיון טען עו"ד חסן ג'ברין, בשם זועבי והשותפות לעתירה - האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, כי "זו התבטאות פוליטית שנאמרה מחוץ לכנסת, שלא נוגעת לעבודת הכנסת היומיומית, אין בה השמצה ואין לה קשר לתקנון. אין סמכות לוועדת האתיקה לדון בהתבטאויות האלו". עו"ד אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, הסביר כי בעוד התקשורת התמקדה בהתבטאות המגלה הבנה בחוטפי הנערים, אך הסתייגה מכך וחזרה בה, ועדת האתיקה ראתה בחומרה את מאמרה של זועבי שפורסם באתר בל"ד.
השופט חנן מלצר התמקד במאמר שבו קראה זועבי למצור על מדינת ישראל, וציין כי "אין תקדים בעולם כולו על אמירה כזו של חבר פרלמנט שמתבטא כך על מדינה בה הוא חבר". מלצר שאל את ג'ברין: "בדקתי את המשפט המשווה. לא מצאתי התבטאות של חבר פרלמנט שקורא להטיל מצור על המדינה שהוא חבר בה. אני מבקש שתתייחס למצור". ג'ברין ענה כי "הרשות הפלסטינית יכולה להטיל מצור צבאי על ישראל? בעניין של מצור ברור שהכוונה למצור מדיני. שלושת הסופרים הבולטים במדינת ישראל מבקשים בבלגיה תכירו במדינת פלסטין, זו לא קריאה למצור?".
השופטת מרים נאור העירה כי "המקום הנכון לתת הסברים היה בכנסת, מכתב התשובה לוועדת האתיקה הוא מאד סתמי בעיניי. מה שנאמר כאן לא נאמר שם". ג'ברין התייחס לשאלה כקטנונית ומיקד את הדיון בשאלת חופש הביטוי של חברי כנסת "האם מטילים על חבר כנסת עונש כל כך כבד בגלל מילה אחת? כשלכולם ברור שמדובר במצור מדיני. אם העמדה של חברי תתקבל, אפשר להביא כל חבר כנסת ולתשאל אותו שאלות פוליטיות ולהטיל עליו סנקציות. הדבר הזה לא קרה אף פעם". עוד הוסיף ג'ברין "אני בטוח שחבריי לא יכולים להוכיח שההתבטאות הקיצונית ביותר מאז 1948 הייתה של זועבי. היא הוצגה באופן חלקי והסתייגה מכך בהזדמנות הראשונה וחזרה בה".
"בעד סיום הכיבוש"
הרכב השופטים גילה עניין ומעורבות בדיון, שגלש למחוזות פוליטיים. השופטת אסתר חיות ניסתה להבין איזו התבטאות פוליטית של חבר כנסת כן ראויה להתייחסות "האם יש התבטאות של חבר כנסת שנוגדת את המכנה המשותף המינימלי של חברי הכנסת. יש בהם איזושהי תפיסת עמדה נגד המדינה. מציעים להטיל סנקציות, מצור, תיאום ביטחוני עם המדיני, מבינים ומזדהים עם אנשים שחוטפים ילדים. אלו אמירות שאי אפשר ליישב אותן עם טובת המדינה באופן הבסיסי ביותר".
ג'ברין טען כי זועבי "בעד סיום הכיבוש. שאלתה של חברתי האם זה לא חורג מכל מכנה משותף להגיד שאני בעד להטיל מצור על ישראל במקום לנהל איתה משא ומתן. יש יהודים וישראלים שמביעים עמדה דומה".
מהומות בבית המשפט העליון. ''לכי לסוריה''.
צילום: הדס פרוש פלאש 90
כזכור, ההחלטה להרחיק את זועבי מישיבות המליאה ומהשתתפות בדיוני הוועדות למשך שישה חודשים, למעט השתתפות בהצבעות, התבססה על שתי התבטאויות של ח"כ זועבי. הראשונה הייתה ההתבטאות באשר לרוצחי שלושת הנערים אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער,
ההתבטאות השנייה שנדונה בוועדת האתיקה הייתה הקריאה להפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל והתנגדות עממית כלפי ישראל שנכתבה בעיצומה של הלחימה בעזה במאמר של זועבי שהתפרסם באתר בל"ד: "עלינו להצהיר על התנגדות עממית במקום התיאום הביטחוני, ולהטיל מצור על ישראל במקום לנהל משא ומתן איתה".
בסיום הדיון התפתחה מהומה מחוץ לאולם כשאיתמר בן גביר, ברוך מרזל ופעילי ימין נוספים קראו לעבר זועבי קריאות גנאי 'לכי לסוריה', 'מחבלת' ועוד. זועבי עצמה סיכמה את הדיון: "אי אפשר לסיים את הכיבוש בלי לחץ בינלאומי, בנוסף למשא ומתן". כשדיברה עם כלי התקשורת בערבית אמרה זועבי: "הופתעתי שהדיון בבית המשפט היה פוליטי אבל אני מקווה שבית המשפט יגן גם על השוויון וגם על זכויות האדם, אחרת הגזענים והפאשיסטים ישמידו כל אפשרות לחיים משותפים בארץ".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם