
נתניהו מנותק? התקשורת מנתקת את הציבור מהמציאות
פסטיבל ה"רק לא ביבי והימין" חשוב לתקשורת הישראלית יותר מכל השאר. מדובר במערכת שמעדיפה לנתק את הציבור הישראלי מהמציאות, גם במחיר התעלמות מהתבטאויות מסוכנות של אבו מאזן
עוד כותרות ב-nrg:
-המחבל שנעצר בתקוע: אחיינו של חוטף הנערים
-ח"כ קריב למקורבי כחלון: צרפו אותי למפלגה
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הוא בחר את המספר בשיקול דעת, ואת העיתוי בצורה מושלמת. למה? כי בכל יום אחר אמירה קיצונית כזו, שמבהירה כי המטרה האמיתית היא זכות השיבה ושינוי בזהותה של ישראל, הייתה עושה כותרות ורעש, מביאה להערכת המצב מחדש, אבל כאמור, אנחנו באמצע מסיבה גדולה ולשום אמירה "שולית" שכזו אין סיכוי להפריע.

שום דבר לא יעצור כרגע את הקמפיין האנטי ימני בתקשורת, גם לא הצהרת כוונות מפורשת שכולה אומרת שכל ניסיון להסדר הוא בזבוז זמן שמטרתו רק להעצים את הדרישות, לשחרר עוד ועוד אסירים ולהמשיך לכרסם בלגיטימיות של ישראל בעולם. שלא לדבר על המשך ההסתה והקריאה לפגיעה ביהודים שיוצאת מהרשות הפלסטינית.
אבו מאזן כאן כדי לתקוע אותנו חזק בעמדת הכובש האכזר ואת הפלסטינים בעמדת המסכן העולמי. אמירה כזו הייתה צריכה לגרור תגובות מכל רחבי הקשת הפוליטית ומהאמריקאים – שלא לדבר על הערכה מחדש לכוונות האמיתיות של ה"פרטנר" שלנו. גם העובדה שרק "ישראל היום" התייחס אליה היא הוכחה לכך שפסטיבל ה"רק לא ביבי והימין" חשוב לתקשורת הישראלית יותר מכל השאר. התקשורת שלנו לא מנותקת, היא מחוברת לכל מה שקורה, אבל היא מעדיפה לנתק את המציאות מהציבור הישראלי. הכול כדי להפיל את הממשלה הנוכחית והיושב בראשה.
אגב, מדהים עוד יותר הוא לשמוע תגובה של אנשי שמאל לאמירה הזו – הם כמובן מספרים שאבו מאזן חייב להתבטא כך בתקשורת הערבית, בצורה הפוכה בדיוק לכך שראשי הממשלה שלנו חייבים להצהיר בכל רגע נתון על כוונות לוויתורים ולשלום – לפרטנר שלנו מותר להגיד מה שהוא רוצה.
אז על ההצהרה כי הוא לעולם לא יכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית עוד אפשר להתווכח או להתעלם או להקטין – שאיפה לאומית לחזרה של פליטים לעכו,
רק לפני שממשיכים במסיבת ה"רק לא ביבי והימין", ובגלל שאנחנו לפני בחירות, האמירה האחרונה של אבו מאזן רק מחזקת את האמת הלא נעימה לאוזן ומספקת לנו כמה תובנות: הראשונה שבהן היא כמובן שהימין צדק לאורך כל הדרך. מה שבנט, ביבי וליברמן אומרים לאורך כל הדרך הוא שלישראל, בנקודת הזמן הזו, אין פרטנר להסדר הגיוני אפילו במחיר וויתורים כואבים – אבו מאזן פשוט לא ב"קנייה".
ואם כבר מדביקים למישהו בפוליטיקה הישראלית תארים כמו "מנותק" – צריך לבדוק למה ציפי לבני גוררת אותנו לאשליית משא ומתן בלתי נגמרת ויוצאת ממנה בלי התואר "מנותקת" פעם אחר פעם, כשבכל פעם אנחנו נאלצים לעשות מחוות וויתורים, למה מפלגת העבודה ויאיר לפיד יימכרו לנו את בלוף ההסדר וחלום השלום - ולמה להשליך את כל התסכול על נתניהו, שהוא כנראה היחיד שיודע בדיוק עם מי יש לו עסק. דווקא השבוע, חשוב שכולנו נגיד תודה לאבו מאזן שהזכיר לנו שממשלת ימין היא המבוגר האחראי, נכון שהפעם גם היא חייבת פתרונות אמיתיים לניתוק הכלכלי חברתי שבאמת אפיין אותה לאחרונה. מישהו אמר כחלון שר אוצר?