"חשש להפרת המשפט הבינלאומי בצוק איתן"
האגודה לזכויות האזרח בישראל טוענת כי כמות האזרחים שנהרגו ברצועת עזה במהלך המבצע מצריכה בדיקה מיוחדת. בנוסף נכתב כי ישראל כשלה בהגנה על יישובים בדואיים בנגב בזמן הלחימה בדרום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא מגנים על הכפרים הבדואים. כיפת ברזל באזור המרכז
צילום: AFP
"המחיר שגבה מבצע "צוק איתן" מתושבי רצועת עזה היה כבד: למעלה מאלפיים בני אדם נהרגו, על פי הערכות האו"ם - כשני שליש מהם אזרחים, בהם כ-500 ילדים וכ-250 נשים", נכתב בדו"ח תחת הכותרת "חשש להפרות המשפט ההומניטרי הבינלאומי בעת צוק איתן". המחברים טוענים כי ריבוי המקרים בהם נפגעה אוכלוסיה אזרחית מצריך בדיקה של מדיניות התקיפה ושל חוקיות הפקודות שניתנו במהלך הלחימה בעזה. הבדיקות שעורך צה"ל, נטען, אינן מספקות ויש צורך ברשות חוקרת עצמאית.
בנוסף, נטען בדו"ח כי ישראל לא מספקת הגנה ל"אוכלוסיות שקופות", כמו הכפרים הבדואים בנגב. "הכפרים מעולם לא קיבלו פתרונות מיגון, קבועים או ניידים. העובדה שהם אינם מסומנים על גבי המפות ומוגדרים כשטחים פתוחים, מעלה חשש כי כיפת ברזל אינה מיירטת טילים שנורים לעברם", נכתב. המחברים התייחסו גם לכשלים בנוגע למיגון אוכלוסיות נוספות, כמו מפוני גוש קטיף, עולים מחבר העמים, בתי ספר חרדיים באשדוד, ואנשים עם מוגבלויות המתגוררים בדיור הציבורי ללא ממ"ד.
"במהלך הקיץ פוטרו עשרות עובדים ערבים"
בפרק "זכויות המיעוט הערבי", נטען כי "במחצית הראשונה של 2014 נמשכו התופעות ה'שגרתיות' של אפליה והדרה נגד האזרחים הערבים בישראל, וכן תופעות תג מחיר". בנוסף נקבע כי חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני, הביאה את "ההסתה וההשתקה נגד המיעוט הערבי בישראל לשיא מאיים", כשאת "האווירה הציבורית הגזענית, גיבו לעיתים הרשויות, אם במעשה ואם במחדל ובשתיקה". כדוגמה ציינו מחברי הדוח את ארגון להב"ה ואת ההסתה ברשתות החברתיות בקבוצות הפייסבוק "האריות של הצל" ו"כנופיית אל יהוד".
''התבטאויות לגיטימיות ברשת''? האיומים על יהודה גליק
צילום: מתוך פייסבוק
לנוכח "שתיקתו של ראש הממשלה", נכתב, מודגשת תרומתם של אנשי ציבור למאבק בגזענות. בין היתר מצויינים נשיא המדינה רובי ריבלין, שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן ויו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין.
הדו"ח מקדיש פרק העוסק בהגבלה על חופש הביטוי בישראל. על רקע ההסלמה בקיץ האחרון, נטען, נרשמה פגיעה חמורה ביכולת להפגין, להתבטא ברשת, להביע דעה במקום העבודה או במוסדות אקדמיים. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לתפקודו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' ועל התנהלות המשטרה, ש"פיזרה הפגנות רבות ללא עילה ובניגוד לחוק". בנוסף לכך ש"ביצעה מעצרים המוניים של מפגינים נגד המבצע בעזה".
בסעיף "התבטאויות לגיטימיות ברשת", נטען כי במרבית המקרים בהם נחקרו אזרחים בשל סטטוס שפורסם בפייסבוק, היו אלו ערבים. הדו"ח מתייחס למעצרו של צלם מירושלים המזרחית, שנחקר לאחר שכינה את ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, "ראש עיריית הכיבוש". בנוסף, מצויין גם מעצרם של שני פעילי ימין שפרסמו סטטוסים נגד ערבים ברשת.
"במהלך הקיץ פוטרו או הושעו עשרות עובדים ערבים, במקומות עבודה פרטיים וציבוריים - רשויות מקומיות, בתי חולים ועוד, בניגוד מוחלט לחוק", נכתב בדו"ח. לטענת המחברים, הצעדים הללו ננקטו לאחר קמפיינים אגרסיביים ברשתות החברתיות שכוונו נגד עובדים ערבים. בנוסף נכתב, כי גם באקדמיה שוררת אווירה של השתקת קולות, דבר שבא לידי ביטוי במהלך מבצע "צוק איתן". במסמך מצויינות מכללת תל חי, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב, שהזהירו סטודנטים נגד התבטאויות "קיצוניות".
"שימוש מסיבי באמצעים לפיזור הפגנות"
"בחינה של התנהלות המשטרה בירושלים המזרחית בתקופה זו, שבמהלכה הגיע החיכוך בינה לבין התושבים הפלסטינים לשיאים חדשים, מעלה חשדות כבדים להתנהלות לא תקינה ואף פלילית של שוטרים", האשימו מחברי הדו"ח בפרק סקירת מצב זכויות האדם בירושלים המזרחית.
''הוכה בעודו אזוק ושכוב על הקרקע''. טארק אבו חדיר
צילום: איי.אף.פי
הטענות מופנות גם כלפי הטיפול בהפרות סדר, וב"שימוש מסיבי באמצעים לפיזור הפגנות, כגון גז מדמיע ונוזל ה"בואש" המצחין, בלב שכונות צפופות". בנוסף נטען כי "כ-50,000 תושבים משלוש שכונות שונות נאלצו להתמודד עם פגיעה קשה בחופש התנועה שלהם, בעקבות חסימת הכניסות הראשיות לשכונותיהם משך ימים ארוכים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם