ראשי » חדשות » Israel Defense

"'צוק איתן' הביא את העתיד למציאות העכשווית"

הלחימה בקיץ 2014 יישמה את התפיסה של צה"ל רשתי, שאת יישומה מובילה יחידת "לוטם". אל"מ א', שפיקד על מרכז הל"א בראיון נדיר

מלחמת לבנון השנייה הייתה אירוע מכונן עבור אגף התקשוב. בהיבט טכנולוגי, הבינו בצה"ל שחייבים שיתוף מידע חזותי וקולי בזמן אמת עד הרמה הטקטית.

שמונה שנים לאחר מכן, התובנה הזו יושמה במבצע "צוק איתן" שגם הוא הפך לאירוע מכונן. הפעם, מבינים בצה"ל שצריך לספק לדרגי הפיקוד מערכת תומכת החלטות שתאפשר לקצינים בשר ודם להתמודד עם היצף המידע שמגיע מהשטח.

ממסדרונות אגף התקשוב עולה ניחוח של מהפיכה טכנולוגית. קוראים לה - צה"ל רשתי. מי שמוביל את מהפכת צה"ל רשתי זו יחידת "לוטם" של אגף התקשוב, בפיקודו של תא"ל דני ברן, שנחשבת ליחידה הטכנולוגית הגדולה ביותר בצה"ל. "אי אפשר להסתכל על 'צוק איתן' בלי להתייחס ל'עמוד ענן'", אומר אל"מ א', שבזמן מבצע "צוק איתן" היה מפקד מרכז הל"א וכיום הוא מקש"ב מרכז. "בפריזמה יותר רחוקה, אפשר לומר שבין לבנון השנייה ל'עופרת יצוקה' סגרנו את הפערים בתחום הל"א וחזרנו לעצמנו. "מבחינתנו, 'עמוד ענן' היה מודל ו'צוק איתן' המבצע. יש יתרון לגוף טכנולוגי שיכול לעשות מודל רטוב לפני כניסה לשטח. ב'עמוד ענן' המודל הזה לא יצא לפועל. שנה וחצי אחר כך, ב'צוק איתן', הוא יצא לפועל. והגענו אליו טובים יותר. כגורם אש, אפשר לומר שב'צוק איתן', תפיסת צה"ל רשתי יושמה וראינו זאת בתהליך האש. זה היה המבצע הרשתי הכי גדול שעשינו עד כה. הוא הביא את העתיד למציאות העכשווית".

עבור הל"א של צה"ל, עידן הלחימה הא-סימטרית מציב אתגרים הנובעים מהאופי ההצטיידות של ארגוני הטרור. לא מדובר בצבא סדיר שמפתח מערכות קשר בבית, אלא בארגונים שרוכשים לרוב ציוד אזרחי. מכאן, שקצב השינוי של הטכנולוגיה מהיר יותר, וגם מגוון הציוד אותו צריך לתקוף גדול יותר. זה מחייב את מערכות הל"א לזמינות וגמישות ('זמישות' בעגה צה"לית) יותר מהירה.

"אם לחיזבאללה בא לקנות באי-ביי עשרה מכשירים מסוג מסוים, הוא קונה ונותן לאנשים שלו", מסביר אל"מ א'. "זה מחייב אותנו להבין מה יש לארגון כל הזמן. היום זה גם עולם של ריבוי מערכות. כל אחד הולך עם סמארטפון או שניים, ביפר ועוד מכשיר קשר. זה מחייב אותנו כתוקפים לשנות את תפיסת ההפעלה ואת היכולות".

לצד השימוש שעושים ארגוני הטרור ברשת האינטרנט לצורך הצטיידות, הם גם נעזרים ברשת זו לצורך איסוף מידע על יכולת הל"א של צה"ל. "הצד השני מודע ליכולות שלנו. לחלקן לפחות", אומר אל"מ א'. "עולם הל"א די גלוי. אין אחד בשדה הקרב שלא שמע על התחום. יש הרבה מידע גלוי באינטרנט. אני בטוח שאנחנו נמצאים במודעות של האויב. גם בעזה. זו הסיבה שאנו ממעיטים בחשיפת יכולות בתקשורת". היבט נוסף לפעילות הל"א ב"צוק איתן" קשור לניהול הפעלת האמצעים.

"כל העולם בחן מה אנו עושים בעזה", מסביר אל"מ א'. "לכן, לא הפעלנו את כל היכולות שלנו, כדי לא לחשוף את כל הארסנל. היישום של הקישוריות הטקטית במבצע אפשר לנהל את תהליך התקיפה בצורה יותר מושכלת. בסופו של דבר, הקישוריות מאפשרת מודעות מצב ושת"פ בין-ארגוני יעיל. אלו היתרונות של הלחימה הרשתית וב'צוק איתן' הן יושמו בצורה מצוינת".

אתה לא חושש שמרכז הל"א ייסגר שוב כמו ב-1999 בעקבות לחץ תקציבי?

"ב-2003 הייתי מג"ד הל"א כאשר לא היה מרכז", מגלה אל"מ א'. "כששאלו אותי אז, אמרתי שאחרי המלחמה הבאה יהיה מרכז (ואכן לאחר מלחמת לבנון השנייה פתחו את המרכז מחדש ? ע.ר.ד). ל"א הוא אליה וקוץ בה. לא מפעילים ל"א בשגרה, ולכן קשה לתת למקבלי החלטות תחושה על חשיבות התחום. במבצעים הוא עולה לכותרות".

מהפכת הקישוריות הטקטית
 
מרכז הל"א הוא לא המרכיב היחיד באגף התקשוב שעבר שינוי לטובה במסגרת "צוק איתן". גם הקישוריות הטקטית עברה מהפיכה. יותר נכון, לידה. פעם, בצה"ל המידע בין הזרועות היה עובר מפה לאוזן בקשר או בדיבור פנים אל פנים. היום הוא עובר ברשת. גם קול וגם וידאו. "מדובר ביכולת שבפעם הראשונה באה לידי ביטוי מלא בלחימה", מסביר אל"מ נ', רמ"ח תכנון באגף התקשוב שחווה את ימי "צוק איתן" במציאות.

"אגף התקשוב הוקם ב-2003 מתוך תובנה שהתקשוב הוא לא אוסף של יכולות, אלא הוא צריך לספק קישוריות לטובת תהליכים מבצעיים. מיפינו את התהליכים המבצעיים של המטה הכללי, ועבורם בנינו קישוריות. אחד מהם הוא תהליך האש. מהרגע שנוצרת מטרה במטה הכללי, ועד שהדרג הטקטי מטפל בה. כך יצרנו מענה תקשובי לכל אחד מהתהליכים.

"אתגר נוסף היה מערכות השו"ב. זה לא סוד שכל זרוע פיתחה מערכת לעצמה. רצינו לצור קישוריות בין המערכות הללו. זה לא דבר פשוט. אחד הלקחים המבצעיים של לבנון השנייה הוא איך מביאים המידע שנעצר במערכות הנייחות, גם ליחידות הטקטיות. לחפ"קים".

ב"צוק איתן" הלחימה התבססה ברובה על מערכות שו"ב, והמידע הגיע עד רמת החפ"ק, ובמקומות מסוימים עד רמת הרק"מ. זה היה העימות הראשון של צה"ל שבו המח"ט יכול לשנות משימה באמצעות מערכות השו"ב שלו.

"אירוע קלאסי שממחיש זאת הוא החדירה מהים בחוף זיקים של הקומנדו הימי של חמאס", אומר אל"מ נ'. "התצפיתנית יכלה לשתף עם כלל הכוחות בגזרה מידע חזותי וקולי, והיא יכלה להפעיל את כל הכוחות, בכל הזירות. ערך מוסף ראינו גם במיעוט מקרי ירי דו"צ. יחסית למורכבות הפעילות ב'צוק איתן', היו מעט מקרים כאלו אודות לקישוריות הטקטית. הקישוריות הטקטית מאפשרת גם את הלוחמ"מ. זו תשתית שמנגישה את המודיעין לדרג הטקטי, לחפ"קים. זה משנה את שדה הקרב".

עוזרת וירטואלית למג"ד

הקישוריות הטקטית מביאה גם להתייעלות בהיבט כוח אדם ויכולת פריסה בשטח. אם פעם כדי להקים חפ"ק היו צריכים מאות אנשים, היום בקרון צי"ד נכנסים 23 כסאות. אי אפשר לדחוף עוד. את זה צריך להכפיל ב-2 או 3 כדי לקבל חפ"ק עובד בכל שעות היממה. "זה משנה את תרבות הפיקוד על המערכה ואת כל התפיסה של הקמת מפקדות", אומר אל"מ נ'. "אחד האתגרים שלנו הוא לייצר מענה תשתיתי שיאפשר הספק מטרות גדול יותר, בזמן חיות מטרה קטן יותר. לצורך כך אנחנו דורשים מכל זרוע עמידה בסטנדרטים טכנולוגיים שיאפשרו את השילוביות הטקטית. כל השירותים שקיימים במערכת של זרוע מסוימת, צריכים להתפרסם לכלל הזרועות. הרעיון הוא שהמידע יזרום בין כל הזרועות של צה"ל.

"בתחום התקשורת התפתחנו לא נכון. את התשתית הפיזית כל זרוע בנתה לעצמה. צה"ל רשתי היא תכנית שצריכה לפתור את זה. הגענו לנקודה טובה לעת הזו, לצוק איתן, והאתגר הוא להתפתח עם הצרכים המבצעיים.
 
"אחד הכיוונים הוא מערכות תומכות החלטה (DSS). מצפ"ן, יחידת התוכנה שלנו כבר שם. צה"ל עדיין לא. אלו מערכות כמו Waze, Get taxi או Siri שיודעות להפיק ערך מהמידע בזמן אמת. זה נכנס תחת המיתוג של ביג דאטה והיתוך מידע. כדי לעשות זאת, אנחנו מקרבים את יחידת מצפ"ן לדרג הלוחם. המטרה היא לייצר סיעור מוחות בשלב הפיתוח. הלוחמים חייבים להשפיע על פיתוח הכלים, והמתכנתים צריכים להגיד ללוחמים מה המידע מסוגל לתת להם. זה סוג של שיח שאנו בונים.
 
"הצעד הראשון הוא לבנות במצפ"ן חדר חשיבה שבמסגרתו, יפגשו פעם בשבוע המתכנתים עם הלוחמים ויחד יפתחו את מערכות ה-DSS הדרושות לצה"ל. יש ניצנים בכיוון, אבל אנחנו עדיין לא שם. אנו רוצים להביא את אנשי הפיתוח לתוך הפיקודים. רמ"ד מחשוב הבא בפיקוד צפון יהיה מגוף הפיתוח, לא ההפעלה. המטרה היא שהוא יכיר את עולמות התוכן מקרוב. אנחנו כבר לא גורם משפיע, אנחנו רוצים להיות גורם מעצב. זה צה"ל רשתי.

"לאחר 'צוק איתן', האתגר הוא לראות איך המערכות האלו יעבדו בתרחיש ייחוס של מלחמה כוללת. צריך להתכונן למנעד רחב של איומים. מול ארגון אחד, כמה ארגונים, מדינה או כמה מדינות. הצבא בונה את עצמו לנקודת קיצון ואנו רוצים לראות איך הטכנולוגיה החדשה עובדת גם במערכה יותר אינטנסיבית ובמתארים גדולים יותר" .
 
"המערכות עובדות. נקודה"

רס"ן י', קצין התקשוב של חטיבה 188 אשר פעלה במסגרת "צוק איתן", מספר כי המערכות הראו רמת אמינות גבוהה מאד בימי הלחימה. "עד המבצע, תרגלנו שבוע וחצי של מערכת עובדת ברציפות. המבצע הוכיח שהמערכות עובדות גם לתקופה ארוכה יותר", הוא אומר.

"במהלך ההכשרות של דרג מפקד טנק ומעלה, הלוחמים מקבלים הכשרה על המערכות. ברגע שהטכנולוגיה עובדת, המפקד צריך לקחת אחריות להשתמש בה. "קיבלנו פידבקים חיוביים מהאנשים בשטח. גם ממג"דים וגם ממ"פים. זה ברור להם שהמערכות עובדות. שמסתכלים אחורה על קבלת ההחלטות בכל הרמות, אי אפשר לנתק את הטכנולוגיה שמאפשרת את התהליך ומעצבת אותו. אנשים מבינים את זה".

לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg -->

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...