היחידה הצה"לית שמזהה מהפכות במדינות ערב
דרך יוטיוב, פייסבוק וערוצי הטלוויזיה מנסים ביחידת "חצב" באמ"ן להתריע מראש על האביב הערבי הבא, לגלות את הלכי הרוח במדינות ערב ולחשוף את פרצופם האמיתי של ארגוני הטרור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"במסגרת העבודה השוטפת חשבנו היכן תהיה התבטאות של גורם רשמי בחמאס", משחזרת סמ"ר ג', חיילת מילואים ביחידת "חצב" של אגף המודיעין. "הנחנו שצאלח ערורי נמצא בכנס של אנשי דת בטורקיה. הנחתי שאף אחד לא יכסה את זה, בייחוד שהידיעה לא הופיעה בערוץ רשמי. זה נראה זניח, אבל היה צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולנחש שהאיש אולי ישמיע איזו התייחסות לחטיפה. החלטתי לתת לזה צ'אנס. אמרתי לעצמי שאם בתוך שעה אין כלום, אני יורדת מזה".
כמה דקות לפני שערורי עלה לנאום, איתרה ג' את ערוץ היוטיוב של הכנס. הנאומים הועברו בשידור און־ליין בעזרת מצלמת סלולרי, באיכות שמע נמוכה מאוד ומזווית צילום גרועה שבקושי מאפשרת לזהות מיהו הדובר. ובכל זאת, האירוע סיפק את הסחורה. "ערורי אמר בשם חאלד משעל שהוא מברך את גדודי עז א־דין אל־קאסם על ביצוע החטיפה. הוא כנראה לא חשב שמישהו ישתמש בזה, אבל אמירה כזו היא בינגו מטורף מבחינה הסברתית ומודיעינית. עשינו ממנה מטעמים".
התפקיד של ג' ושל חבריה ליחידה הוא איסוף וניטור מידע מודיעיני מהתקשורת הערבית הגלויה - ערוצי טלוויזיה, עיתונים, אתרי אינטרנט ותחנות רדיו - ובשנים האחרונות גם מהרשתות החברתיות. באלה האחרונות מתגלה מידע מודיעיני לא מועט, שפעמים רבות מונח שם בלי שאיש ישים לב אליו, כמו במקרה של ערורי והחטיפה. באמצעות איסוף רציף של הפרסומים בכלי התקשורת הערביים, מסייעים אנשי חצב לבנייה של תמונת המודיעין ושל הערכת המצב הצה"לית, וגם ההסברה הישראלית נהנית מפירות עבודתם.
"זה תחום שעובר התפתחות מאוד מהירה - בעושר ובמגוון של המודיעין, וגם באתגרים שהוא מייצר", אומר סא"ל צ', מפקד היחידה. "היום כל אחד מדווח באמצעות הסמארטפון שלו, והדבר הזה מכניס ממד משמעותי להעברת המידע. כל תחום החדשות בעולם עובר עכשיו מהפכה עצומה, שמגדילה את הרלוונטיות של איסוף המודיעין בתחום הזה".
קשה להתעלם מהנפח שתופסת טכנולוגיית התקשורת בחיים האנושיים בעשור השני של המאה ה־21, החל מעצם השימוש באינטרנט ועד הפעילות ברשתות החברתיות. יוטיוב, פייסבוק וטוויטר הפכו זה מכבר לכלים משמעותיים בסיקור זירות הלחימה השונות, כשעיתונאים מדווחים באופן שוטף באמצעות החשבון האישי שלהם על אירועים שהם מסקרים, ובתוך רגעים ספורים מקבל המידע הזה תהודה בכל העולם.
גם ארגוני ג'יהאד כמו ג'בהת אל־נוסרה ודאעש יודעים לעשות שימוש בטכנולוגיה התקשורתית. שדה המערכה ברשת נהיה חלק מתוכנית הפעולה שלהם, והם משתמשים בו כדי לשדרג עשרות מונים את האפקט של נוכחותם בשטח. ארגוני טרור אחרים דווקא מגלים שהמידור החמור שעליו הקפידו כל השנים נפגע קשות בגלל המהפכה הטכנולוגית.
"החברה והעולם שסביבנו פחות מסודרים או נתונים תחת משטרים. הרבה מאוד דברים נמצאים בחוץ, וגם יש להם יותר משמעות", אומר סא"ל צ'. כדוגמה הוא מזכיר סרטונים שעלו לרשת ובהם נראים האימונים של לוחמי חיזבאללה. לדבריו, ארגון עם ביטחון שדה קפדני כל כך, לא היה מאפשר דליפה כזו בעבר. המידע הגלוי שיצא מהארגון, כמו הנאומים של נסראללה, שודר תחת שליטה מלאה, וכל שנותר לאנשי המודיעין היה לקוות שיצליחו למצוא בטקסט רמיזות ומסרים סמויים שיכולים להעיד על יעד הפיגוע הקרוב.
דעת הקהל האותנטית בעולם הערבי משתקפת היום גם היא ברשתות החברתיות, ויוצאת אל האור שנמנע ממנה בעבר. "היום יש משמעות לשאלה מה הציבור הירדני חושב, ולא רק מה מלך ירדן אומר. בשלוש השנים האחרונות נוכחנו לגלות שגם במזרח התיכון, לא תמיד מה שהשליט קובע או רוצה, זה מה שיוצא", אומר צ'.
בקרב הפלסטינים, הטלוויזיה היא עדיין מקור מידע משמעותי במיוחד. בימי מבצע צוק איתן ערוצי אל־אקצה ואל־קודס של חמאס והג'יאהד האסלאמי פרסמו חומרים בלעדיים שלא עלו לרשת – ואנשי יחידת חצב כמובן עקבו אחריהם מסביב לשעון. "הערך המוסף שלי הוא המהירות שבה מגיע המידע לדרגים הפיקודיים – גם לתא התקיפה בקריה וגם למפקד בשטח שלא בהכרח מחובר לאינטרנט ולטוויטר", מסביר סא"ל צ'.
האחריות על איתור הסרטון ברזולוציה הטובה ביותר עם מרב הפרטים, וההחלטה האם מדובר בפרסום חריג או שגרתי, הן מתפקידי היחידה; את המסקנות המודיעיניות יפיקו כבר גורמים אחרים. התוצרים עוברים לחוקרים בזירות השונות שבהן עוסקת חטיבת המחקר של אמ"ן, מגיעים לשולחנם של מפקדים בכירים, וגם ראש הממשלה מקבל לידיו חומרים כאלה בזמן אמת ועושה בהם שימוש בהצהרות שהוא מוסר. "הממדים השונים של השפה דורשים לדייק בפרטים", אומר צ'.
"בתקשורת הדיוק הוא לא תמיד הדבר הכי חשוב, ואצלנו זה יכול להיות קריטי. כשחאלד משעל משמיע נאום מאוד עמום על היוזמה המצרית, עם הרבה כפל משמעות, צריך להבין בדיוק את הניואנסים של מה שהוא אומר, כי זה רץ ישר לתוך הקבינט. אתה לא יכול לפספס פרטים. גם אם יש דיווח בטוויטר על אירוע מבצעי שקרה בשטח, וקיימת אי ודאות אם יש שם חטופים או אין חטופים ומי נפגע או לא נפגע, אתה חייב לדייק".
המופקדים על ההסברה הצה"לית כבר הבינו את היתרונות שיכולים לספק להם אנשי חצב. דובר צה"ל לשעבר יואב (פולי) מרדכי הציב ביחידה נציג שיקצר את תהליכי העברת החומרים אל מוקדי ההסברה. אם במבצע "עופרת יצוקה" חלפו יומיים לפני שסרטונים נבחנו והועברו הלאה, ב"עמוד ענן" כבר נדרשו שעות ספורות כדי להפיץ סרטון של ירי רקטות מתוך בתים, וכך היה גם במבצע צוק איתן.
במהלך הלחימה בעזה, נזכרים אנשי היחידה, נפגע גן ילדים ליד בית החולים שיפא. עד מהרה החל להתגלגל כדור שלג תקשורתי. בערוץ אל־אקצה הציגו את הפגיעה כתוצאה של הפצצה ישראלית, ומינפו אותה למה שמכונה בצה"ל "אירוע הסברתי לא חיובי". התרעה הסברתית של יחידת חצב הועברה מיד לדובר צה"ל. שעה וחצי לאחר מכן, במסיבת עיתונאים ששבה השתתפו גם ראש הממשלה ושר הביטחון, התייצב הרמטכ"ל בני גנץ מול המצלמות ובידיו תצלומי אוויר שמוכיחים כי אנשי הג'יהאד האסלאמי שיגרו באזור ארבע רקטות בזמן שהגן נפגע וייתכן שאחת מהן היא שנפלה בתוכו.
"אנחנו ממלאים את המחסניות בלי הפסקה", אומר רב־סמל מתקדם א', ראש מדור מודיעין להסברה, שאמון בין היתר על הפללה של חמאס. "בעולם הזה של ההסברה אתה חייב כל הזמן להחליף תחמושת. אי אפשר להשתמש באייטם ולמחזר אותו עד מוות, ולכן אנחנו משתדלים לתת חומרים מגוונים. אנחנו גם סוג של מצפן: אם צה"ל עסוק באירוע מסויים, ובינתיים התקשורת של היריב פועלת להתסיס משהו במקום אחר, אנחנו אלה שאומרים למקבלי ההחלטות 'שימו לב לכיוון השני', ואז הם מסיטים את הקשב או עושים פעולה מתאימה".
אנשי היחידה יודעים שהערנות שלהם יכולה לסייע לתפוס את הצד השני במערומיו – למשל בהתבטאות מיותרת, שתהווה בשביל ישראל הרמה להנחתה. "הם מעלים משהו לרשת", מסבירה ג', סמ"ר במיל'. "והחומר הגלוי הופך לנשק חזק. בלי להשקיע יותר מדי משאבים אפשר להשחיר את האויב". הצלבת המידע הגלוי עם כזה שנאסף בדרכים אחרות יוצרת רבדים חדשים. למשל, סרטון של חמאס שהראה את אנשיו מבצעים ירי לעבר כוחות הנח"ל הועבר למפקד חטיבת הנח"ל אל"מ אורי גורדין, שעשה בו שימוש בתחקיר של החטיבה. החומרים שאספה יחידת חצב מהרשתות הערביות גם אפשרו להצליב מידע על תוצאות התקיפות של צה"ל.
"לצה"ל היה במבצע האחרון מרחב פעולה של חמישים יום, וזה לא טריוויאלי", אומר סא"ל צ'. "בין היתר זה נבע מטעויות הסברתיות שעשה חמאס, ואנחנו ניצלנו אותן עד תום, וגם מהיכולת לנטר את הלך הרוח הציבורי בעולם הערבי. אנחנו ידענו לדווח שאת תושבי לבנון מעניינים הרבה יותר הקרבות של דאעש בסוריה, מאשר העימות בין ישראל וחמאס. המצרים היו מוטרדים מסיני, הסורים כמובן שקועים בבוץ שלהם, והירדנים גם הם הסתכלו על עיראק ודאעש לא פחות מאשר על עזה".
בצוק איתן "שוחחו" כמה ישראלים עם משתמש טוויטר שהציג את עצמו כדובר מטעם חמאס. ניסיתם להתחקות אחריו? אתם יודעים מי האדם הזה?
"כל דף פייסבוק שהוא רלוונטי, אני אכסה אותו ואתן את התובנות שלי לגביו".
אתם גם יוזמים פעולות, דוגמת חדירה לקבוצות בווטאספ או לדפי פייסבוק שאינם פתוחים לכולם? מה קורה כשאתם חושבים שמסתובב מידע במקום כזה, אבל אינכם יכולים לבקש בו חברות כדי לא לשרוף את עצמכם?
"אנחנו לא מתחברים לאף אחד, ומתעסקים רק במודיעין גלוי. אנחנו גם מאוד נזהרים שלא להיכנס להסברה עצמה, כי יש גורמים שזה תפקידם, ולנו אסור לעסוק בזה. אנחנו מביאים את המודיעין אחרי צפייה וניטור, ואם יש משהו שנראה לנו כידיעה חמה - אנחנו דואגים שיעשו בו שימוש. אבל אנחנו לא מתערבים בשיח, כי זה יכול לעולל לנו נזק בל ישוער".
באירוע כמו חטיפת החייל אורון שאול ז"ל, שבעקבותיה צצו בפייסבוק דפים עם תמונתו ומידע עליו, אתם מעורבים בניסיון להתחקות אחר מפעילי הדפים האלה?
"רק אם זה בוודאות מגיע מגורמים עזתיים. אבל אני לא אתחיל לשבת על דפי פייסבוק של חיילים ישראלים. הרבה מאוד נמצא במרחב הציבורי, והאתגר העיקרי שלי הוא למצוא את הדברים ולהוציא את המודיעין הכי רלוונטי".
לדברי מפקד חצב, הכוח העולה של ארגוני הטרור ברשתות השונות דרש מישראל שינוי תפיסה. עושר המידע הוא כיום בלתי נתפס, וחלוקת הקשב כבר לא דורשת רק צפייה בכמה מסכי טלוויזיה ומעבר מהיר בין אתרי אינטרט, אלא גם מעקב אחר חשבונות יוטיוב, דפי פייסבוק, ציוצי טוויטר וקישורים שמופיעים בפורומים שונים. הדבר הוביל להתאמות במשאבי כוח האדם, כדי שניתן יהיה לטפל בחומרים הרבים שמצטברים.
"ארגוני הג'יהאד החדשים מעסיקים את כל אמ"ן, ובעצם את כל העולם. למרות שדאעש לא ממש על הגבול, צריך להתחיל להבין אותם. יש כבר כוחות שנמצאים על הגדרות, וקיים איום מיידי. בנוסף חשובה ההבנה של ההתנהלות האזורית והעולמית של הארגון. אתה חייב להבין למשל מה קורה בקרב על כובאני, ובמקרה הזה אנחנו אלה שיודעים להביא מודיעין מדויק. אין שם סוכנים או אמצעי מעקב אלקטרוניים, ואנחנו המקור המשמעותי כדי להבין מה קורה שם".
לולא היכולות שלכם, אמ"ן היה בחוסר ידיעה מוחלט לגבי הקרבות הללו?
"אמ"ן ודאי לא היה באפלה בלעדינו, כי בסופו של דבר נכנסים אלינו דברים שקורים בתקשורת, אבל סביר להניח שהוא לא היה בדיוק באותו מקום. אבוי לנו אם אנחנו היינו מקור מודיעיני יחיד. אבל היתרון שלנו הוא שאנחנו יחסית גמישים. אם קורה עכשיו באזור תימן משהו שאף אחד לא צפה, אומרים לנו 'תביאו' ואנחנו יודעים להביא את המודיעין הזה בצורה די מהירה".
"היום שדות הקרב מצויצים", אומר רב־סמל מתקדם א'. "גם כשיש לך אירוע בנקודה שכוחה על הגלובוס, אתה יכול מיד לדעת מה קורה שם. אם עד עכשיו היינו צריכים לחכות שתתפרסם כתבה במהדורת החדשות או שאיזה עיתון ידווח ואנחנו נקרא, ואחר כך הגיעה המדיה המקוונת – אף אחד מהם לא מתעדכן במהירות של הרשתות החברתיות. גם כשאזרח פשוט מעלה תמונה של הבית שהרסו לו, זה נותן רקע מודיעיני. האזרחים מספקים חומר בעל ערך יוצא דופן, כי הם מדווחים בלי אינטרס, ולא ככלי תקשורת מטעם. מי שבמקרה נמצא באזור הלחימה ומספר את הסיפור מהזווית שלו, ממש עובד אצלנו".
בעבור אנשי חצב, ריבוי החומר הוא ברכה אך גם קללה. לא משנה כמה זמן ומשאבים תקדיש למעקב ברשת, תמיד תדע בוודאות שיש חומרים שלא הגעת אליהם. "פעם היינו שואלים מה להכניס לכיסוי שלנו, כדי להקיף כמה שיותר מקורות", אומר א'. "היום השאלה היא מה לא להכניס, מה לסנן". "סוריה מלאה באזורי ספר שאף אחד לא שמע עליהם, אבל לאנשים שם יש דף פייסבוק או טוויטר", אומר ש', סמל ראשון במיל', נציג דובר צה"ל ביחידה. "כשהמודיעין רוצה לדעת מה קורה באירוע, אנחנו מוצאים ברשתות את האנשים שחיים שם".
היו מקרים שבהם דווקא החמצתם פרט מידע שהיה מתחת לאף?
"אני לא זוכר אירוע ספציפי שאחריו הרגשתי שמשהו עבר ממש לידנו והפסדנו אותו. צריך לדעת שעבודת איסוף היא אף פעם לא מאה אחוז, ואי אפשר להגיע לכל מה שנמצא. עושים מחקרים כל הזמן בזירות השונות כדי לנסות להגיע לחומרים, אבל אי אפשר להבטיח מה יקרה".
איך העיסוק הצבאי שלכם משפיע על הפעילות האישית שלכם בפייסבוק או בטוויטר? אתם זהירים שם במיוחד?
"אנשי היחידה יודעים לחסום את עצמם ברשתות מאנשים שלא אמורים להגיע אליהם. השימוש בכלי הזה נעשה באופן מושכל. זה אומר שיכול להיות שהטוויטר שלי לא יהיה מזוהה על שמי, או שאגדיר שלא יופיע שם איפה אני נמצא כשאני כותב משהו".
בשנים האחרונות דווח על כמה מקרים של חיילים וחיילות שהוכרו כנפגעי הלם קרב וכנכי צה“ל, לאחר שנאלצו במסגרת שירותם לצפות בחומרים קשים שמשודרים ברשתות הערביות. אתם מתמודדים עם קושי כזה?
"הקושי קיים, ובעבודה השוטפת, מי שעוקב אחרי סרטוני יוטיוב מהזירה הסורית למשל, נחשף לתכנים קשים. היחידה דואגת לפסיכולוגים ויש שיח פתוח על זה עם המפקדים. לא מדובר באנשים שעובדים על סרט נע, והעבודה הזו אכן דורשת פיתוח חוסן נפשי. גם במהלך מבצע צוק איתן ראינו תכנים קשים וסרטונים שלא תמיד פשוט לעכל. חייל שקצת יותר חזק בהיבט הזה יעזור לחייל שקשה לו ויש הלסנןתחשבות. אני מכיר באופן אישי אנשים שניגשו לשיחה עם קצינה מבריאות הנפש שעזרה להם מאוד, ותמיד אפשר לפנות ולקבל תמיכה".
מה חשבו אצלכם על מכתב הסרבנים של 8200 שהתפרסם לפני חודשים אחדים, ועל הטענות שהועלו בו נגד המעקב שמבצע צה“ל אחרי פלסטינים?
"אנחנו לא מתעסקים בנושא הזה ביחידה. כל מי שמגיע לחצב מגיע עם רצון לתרום, ועם מאה אחוז של מוסר. הסרבנים המדוברים הם קבוצה קטנה של אנשים, קומץ שאין לו משמעות. המכתב הזה לא מעיד על הכלל, ובטח שהוא לא משפיע על העבודה השוטפת או מהווה חלק מהשיח".
מפקד חצב, סא"ל צ', העביר בעצמו את כל שירותו בסדיר ובמילואים ביחידה 8200, ועסק שם בתחום הסיגינט (מודיעין אותות).
ראש אמ"ן היוצא, אלוף אביב כוכבי, הודה שאחד הכישלונות בתקופתו היה חוסר היכולת לחזות מראש את אירועי האביב הערבי, שהחל להתגלגל ברשתות החברתיות. בפעם הבאה תדעו לתת התרעה מוקדמת?
"חלק גדול מהשינויים בתפיסה המודיעינית נוצרו בעקבות האביב הערבי, כשהאירוע המכונן זה מה שקרה בתוניסיה ב־2011. בגללו נכנסנו הרבה יותר חזק לתחום המרחב הציבורי, כולל הבנה וניתוח שלו. למדנו, ותוך כדי התרחשו אירועים כמו המהפכה במצרים והבחירות באיראן, שהיו לנו לגביהם הצלחות חלקיות. אני חושב שהבנו מה המגבלות שלנו. היום אנחנו יודעים לזהות בצורה טובה יותר מבעבר את המגמות ברשתות החברתיות. פיתחנו את היכולת הזו, ונדע לתת יותר באירוע או בתפנית שיבואו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם