ראשי » חדשות » בארץ

חדש בישראל: השתלת צואה מאדם בריא תרפא שלשולים

בבית חולים קפלן ביצעו מספר השתלות מוצלחות בחולים הסובלים מזיהום חוזר של חיידק הקלוסטרידיום דיפיצילה הגורם לשלשולים. אחת הבעיות הכרוכות בטיפול זה, היא זמינות הצואה להשתלה

מסריח אבל יעיל: בבית החולים קפלן ברחובות בוצעו בהצלחה מספר מקרים של השתלות צואה בחולים עם זיהום חוזר בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה (שלשולים). השתלת הצואה מהווה פריצת דרך רפואית חשובה ביותר ומבוצעת כיום בקפלן על פי פרוטוקול שהוגש ואושר ע"י משרד הבריאות הישראלי. באחרונה פורסמו מחקרים שנערכו בחו"ל בנושא (אוניברסיטת הרווארד) אלא ששם מדובר במחקרים עיוניים ואילו בקפלן מדווחים כבר על טיפולים מוצלחים.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ד"ר אהוד מלצר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי קפלן, מסביר כי הגוף האנושי מכיל כ-1,014 חיידקים, אשר רובם נמצאים במערכת העיכול. כמות זו עולה פי עשרה מכמות התאים האנושיים. כל שינוי בהרכב החיידקי עלול לגרום למצבי מחלה שונים. לכן, במחלות מערכת העיכול, השתלת צואה מאדם עם הרכב מיקרוביום "תקין" עשויה להוות חלופה טיפולית יעילה. 

 
אחת המחלות הקשורה באופן ברור באוכלוסיית חיידקי המעיים היא זיהום בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה. הכישלונות הטיפוליים להכחדת חיידק זה גברו מאד והמחלה הפכה שכיחה יותר ובעייתית לטיפול. אחת החלופיות היא השתלת צואה מאדם בריא ומחקרים שונים פורסמו בנושא.

הסינים היו ראשונים: מתן צואה לחולים עם מחלות מעיים איננה המצאה של המאה העשרים ואחת. במאה הרביעית לספירה תאר גה הונג בתקופת שלטון שושלת מינג בסין מתן פומבי של צואת אדם לחולים שסבלו משלשול קשה עם תוצאות טובות. התופעה הוגדרה כנס.

המחקר המבוקר הראשון עם מעקב ארוך טווח, אשר בדק את היעילות של השתלת צואה בחולים עם זיהום חוזר ועקשני לטיפול מקובל, התפרסם רק בשנת 2012. שבעים ושבעה חולים אשר עברו השתלת צואה נכללו במחקר זה, עם מעקב ממוצע של 17 חדשים. הצואה שהושתלה נלקחה לרוב מבני זוג (60%) או קרובי משפחה אחרים מדרגת קרבה ראשונה (27%).

משך התסמינים לפני ההשתלה היה בממוצע 11 חדשים ומספר הכישלונות הטיפוליים באנטיביוטיקה המקובלת עמד על חמישה בממוצע. לאחר ההשתלה השלשול פסק תוך שלושה ימים בקרב 74% מהמטופלים ובתוך חמישה ימים ב- 82% מהחולים היו ללא שלשול כלל וב- 17% נוספים חל שיפור משמעותי. החיידק נעלם כליל ב- 91% מהמטופלים.

השתלת הצואה יכולה להתבצע לא רק באמצעות קולונוסקופיה אלא גם באמצעות הזלפה לקיבה באמצעות צינור הזנה (זונדה). נוהל משרד הבריאות, אשר אושר לצורך פעולה זו, מחייב מילוי שאלון ובדיקות מעבדה של תורם הצואה, אשר מתפקידם למנוע העברת מחלות בעלות פוטנציאל העברה דרך צואה. הצואה המושתלת נלקחת מהתורם ביממה שלפני ההשתלה.

אחת הבעיות הכרוכות בטיפול זה, היא זמינות הצואה להשתלה. לעיתים יש צורך בזמינות כמעט מידית. תהליך הבירור של התורם הוא ארוך ולעיתים נבדקים מס' תורמים פוטנציאליים (לרוב קרובי משפחה) עד שנמצא אחד מתאים. אחת הדרכים לעקוף חיסרון זה היא הקמת "בנק צואה" אשר בו מוקפאת הצואה המהולה בטמפרטורה נמוכה (מינוס 80 מעלות צלסיוס) ומופשרת בעת הצורך. ההקפאה וההפשרה אינן פוגמות בתכולת החיידקים.

מחקרים אחרונים בדקו ומצאו שגם "אריזת" הנוזל המופק מהצואה של התורם בתוך קפסולות הניתנות לבליעה, יעיל כמעט באותה המידה.

עדיין אין ייצור מסחרי של קפסולות כאלו, אך ייתכן והדבר יתאפשר בעתיד הקרוב. המחקר מתמקד גם במקומה של השתלת הצואה במחלות מעיים אחרות, כמחלות דלקתיות כרוניות (קרוהן וקוליטיס כיבית), מעי רגיש ומחלות שאינן במערכת העיכול, אשר ייתכן ויש להן קשר לשינוי באוכלוסיית חיידקי המעי. 

ישנם גם מחקרים בתחומים שאינם קשורים ישירות למערכת העיכול, בכלל זה טיפול בהשמנת יתר. במרכז הרפואי קפלן מתבצע, בנוסף, מחקר ראשון מסוגו שבו מוצע לנבדקים הסובלים מעודף משקל משמעותי לקבל תרומת צואה מאדם עם משקל תקין. בבית החולים מאמינים כי התקדמות המחקר והטיפול בהשתלת צואה יביאו בעתיד לתוצאות מרחיקות לכת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...