הבשורה על פי ביבי: כדי לנצח הימין צריך חזון
בעוד הצד השמאלי של המפה הפוליטית מגלה תשוקה ואמביציה להחליף את השלטון, בימין מסתובבים משועממים ורבים על ענייני אגו שיכולים להתברר ככאלו שיובילו לחורבן פוליטי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שניים ושלישיים הם התבונה הפוליטית והאגו. בעוד שמחלקי הארץ מתאחדים למען מטרה משותפת - "רק לא ביבי", תומכי שמירת הארץ מתפצלים ומתחלקים. ראש האופוזיציה השכיל בבגרות פוליטית "לאפסן את האגו", כלשונו. מנגד, בוגרי המחנה הלאומי, בתוך הליכוד ומחוצה לו, שמים את טובתם האישית לפני צורכי הציבור ומתקוטטים זה עם זה.
כיצד הוא מתכוון להתמודד עם הבעיות בקדנציה הבאה? נתניהו
צילום: מרים צחי
זו לא רק הדאגה לכיסא שמעוררת דחייה, אלא גם ההתנהלות הפוליטית המוטעית. התפלגות ש"ס למשל עלולה בתרחיש קיצון להוריד לטמיון שישה מנדטים יקרים של הימין. המשחק הכפול של אביגדור ליברמן בין ימין ושמאל הוא דוגמה נוספת. גם זה מתכון להפסד בבחירות.
רביעית היא הבשורה: למחנה לבני-בוז'י-לפיד יש סדר יום, אחיד פחות או יותר, הן בנושאי פנים, הן בתחום המדיני. הציבור יודע מה יקבל אם יבחר בהם. לעומת זאת, איש אינו יודע כיצד מתכוון רה"מ בנימין נתניהו להתמודד עם צרור הבעיות שבאופן פרדוקסלי הצטברו על שולחנו - יוקר המחיה, מחירי הדירות, הצונמי המדיני, הקשרים עם ארה"ב וכן הלאה.
יש כמובן קשר הדוק בין ארבעת המרכיבים הללו. כשאין תכנית פעולה, אין בשורה להתאחד סביבה. בהיעדר תכנית, תוכן ומסר, עוברים לעסוק בטפל - קרי בעניינים האישיים. הספירלה המסוכנת היא ההתמקדות בפרסונלי, שמרחיקה בתורה מצביעים, וחוזר חלילה. הדרך לשבור אותה עוברת דרך איש אחד, ראש המחנה.
נכון להיום בנימין נתניהו הוא המועמד היחיד לראשות הממשלה מטעם המחנה הלאומי. נפתלי בנט נהג באחריות כשנמנע בסיבוב הנוכחי ממרוץ לתפקיד. באופן רשמי אביגדור ליברמן מתמודד על התפקיד, אך מצבו בסקרים וסיבות נוספות הופכים אותו למועמד לא ריאלי.
הבעיה היא שהתשובות שהציע נתניהו עד כה בלתי מספקות. בכוח אישיותו אין די כדי להבטיח ניצחון. הקלישאות על "ימין נגד שמאל" ו"מי ינהל את המדינה" כבר לא פורטות על נימי המצביעים. הציבור התבגר, והראיה היא ש-20-30 מנדטים של יוצאי ליכוד מתפזרים בין מפלגות ולא חוזרים הביתה.
לכן, כדי לנצח את הבחירות, הצעד הראשון שנדרש היא הצגת תכנית או גיבוש בשורה.
כאשר תהיה אג'נדה, התקווה תתעורר. וכשזו תיעור, ינופו החוצה המטענים האישיים ויתגבר שיתוף הפעולה. וכשיהיו סדר יום ואמון בנבחרים, יגיעו גם המוטיבציה, התבונה הפוליטית ותשוקת הניצחון. רק איתם אפשר יהיה לנצח את הבחירות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם