אוקראינה עשתה צעד ענק לקראת צירוף לנאט"ו
בית המחוקקים אישר ברוב גורף את ביטול מעמד הנייטרליות של קייב, ובכך עלה מפלס החשש במוסקבה, שמאיימת להגיב בכוח
עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- קורע: כתב ה-BBC מתמסטל מול המצלמה
- לאחר 9 שעות: רשת האינטרנט חזרה לצפון קוריאה
- דו"ח: יזדיות רבות שמות קץ לחייהן בשבי דאעש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מחוקקים בבית הפרלמנט שבשליטת הממשלה אימצו באופן גורף חוק שמבטל את מעמדה של אוקראינה כ"מדינה לא מזדהה" – סיווג שניתן למדינות כגון שווייץ, אשר מסרבות להצטרף לבריתות צבאיות ולפיכך לא משחקות תפקיד במלחמות. דקות לאחר ההצבעה, שהסתיימה בתוצאה 303-8, ציין פורושנקו: "שילוב באירופה ובברית אירו-אטלנטית – זה הנתיב של אוקראינה".
הנשיא פטרו פורושנקו הבטיח להעביר את אוקראינה תחת הגנה צבאית מערבית לאחר שזכה בבחירות שנערכו על רקע הדחת הנשיא ויקטור ינוקוביץ' בקייב בפברואר שעבר, שנתמך על ידי רוסיה. "מאבקה של אוקראינה לעצמאות, לשלמות טריטוריאלית ולריבונות הפך למרכיב מכריע ביחסינו עם העולם", אמר פורושנקו לשגרירים זרים אתמול בלילה בקייב.
אוקראינה אימצה מעמד נייטרלי לאחר לחץ כבד מצד רוסיה ב-2010. היא ביקשה חברות בנאט"ו בתחילת העידן שלאחר השלטון הסובייטי, אולם – כשצבאה האדיר לשעבר היה בחורבות ושסוע על ידי יריבויות – לעולם לא נתפסה כמועמדת רצינית.
המהפכה בחורף שעבר בקייב סיכלה את תוכניותיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לכלול את אוקראינה בגוש החדש שהחל לגבש במטרה להציב משקל נגד לנאט"ו ולאיחוד האירופי. מוסקבה גם הציבה את הוצאתה של קייב מכל בריתות צבאיות כתנאי לכל עסקה שתביא לסיום המרד הפרו-רוסי, שהביא למותם של יותר מ-4,700 בני אדם במזרח אוקראינה בשמונת החודשים האחרונים.
תפיסתו של פוטין את נאט"ו כאיום הגדול ביותר לרוסיה המודרנית רק התחזקה בשל הזינוק הדרמטי במתח בין המערב למזרח השנה בשל המצב באוקראינה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב דרש שקייב "תשים קץ לעימות", וכי תפסיק לאמץ אמצעים "לא מועילים לחלוטין" אשר רק מגבירים את המתח בין שני הצדדים.
ראש הממשלה הרוסי דמיטרי מדבדב אמר אף בבוטות יותר כי "במהות, פנייה לחברות בנאט"ו תהפוך את אוקראינה ליריב צבאי פוטנציאלי מבחינת רוסיה". מדבדב הזהיר כי לדחייה מצד אוקראינה של מעמד הנייטרליות שלה וכן לחוק החדש על סנקציות נגד רוסיה שנשיא ארה"ב ברק אובמה חתם עליו ביום שישי "יהיו השלכות שליליות מאוד". בדף הפייסבוק שלו הוא כתב: "ארצנו גם תיאלץ להגיב להם".
אלא שהאיום המיידי ביותר יהיה אולי שיחות השלום השבריריות השבוע בבירת בלרוסיה מינסק, שעליהן הכריז פורושנקו ביום שני. הוא אמר כי ההסכם בין קייב והנושאים והנותנים מטעם המורדים על פגישה בנוכחות שליחים אירופים ורוסים ביום רביעי ושישי נסגר במהלך שיחת טלפון משותפת בין הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד – הנושאים והנתונים הבכירים מטעם המערב בסוגיית אוקראינה.
שני הסיבובים האחרונים של ההתייעצות במינסק שנערכו בספטמבר הפיקו שביתת נשק ואת קווי המתווה של הסכם שלום רחב יותר, שנתן לשני אזורי הבדלנים במדינה שלטון עצמי חלקי למשך שלוש שנים במדינה אוקראינית מאוחדת.
אלא שלאחר ההסכמים באה עוד לחימה, שהרגה לפחות 1,300 בני אדם. החלטת החמושים לבצע בחירות על ההנהגה שלהם, בהפרה של הכללים שנקבעו במינסק, סיום למעשה את השיחות הפוליטיות בין שני הצדדים.
מנהיגי אוקראינה חושדים שכסף זה נגנב על ידי כנופיות החמושים באזורי לוגנסק ודונייצק, וכי הם מנוצלים למימון המלחמה נגד הצבא. הנושא והנותן מטעם דונייצק, דניס פושילין, הדגיש כי סירובה המתמשך של קייב לזוז בסוגיה זו עשוי למנוע מהשיחות לנוע הלאה.
"אין לנו מידע על תאריך של פגישה שהיא במינסק", אמר פושילין לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי", "אנו מוכנים להיפגש, או שנבצע וידאו-קונפרנס", הוסיף השליח מטעם הבדלנים, "אבל (נדבר) רק על הקווים של סדר היום שדנו בו לפני כן", הוא ציין גם בהקשר לשירותים המושעים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם