בית כנסת נדיר בן 2,000 שנה נחשף ברמת הגולן

האריכאולוג מיכאל אזבנד גילה את בית הכנסת מהתקופה הרומית, השני בלבד מסוגו שנמצא באזור, לאחר שזיהה פריטים ארכיטקטוניים על פני השטח: "מבני ציבור בגולן - נדירים"

דליה מזורי | 23/12/2014 20:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגלית ארכיאולוגית נדירה:­בית כנסת עתיק נחשף בימים אלה באתר מג'דוליה, מזרחית לישוב נטור שברמת הגולן. מבנה זה מצטרף לרשימה מצומצמת ביותר של בתי כנסת כפריים מהתקופה הרומית שהתגלו עד כה ומצביע על ישוב כפרי-יהודי שהיה באזור וננטש. את המבנה חשף הארכיאולוג, מיכאל אזבנד, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

עוד כותרות ב-nrg:
- נתניהו: "לא חזרנו לכותל בשביל להגיע אליו בנגמ"שים"
- דיווח: הרשת בצפון-קוריאה נותקה פעם נוספת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לדברי אזבנד, הנתונים שהתגלו עד כה באתר הם תכניתו של המבנה, בניית הגזית בבזלת, ושורות ספסלים הצמודים לקירות ההיקפיים. נחשפו גם פריטים ארכיטקטוניים כגון שברי עמודים, בסיס וכותרות, וכן מטבעות ומאות כלי חרס המצביעים על תקופת קיומו של הישוב והמבנה. לפי נתוני התיארוך מהחפירה באתר, הישוב מג'דוליה התקיים בתקופה הרומית (משנת 30 לפני הספירה עד 300 אחרי הספירה), ולא המשיך להתקיים לאחר מכן, בתקופה הביזנטית.
 
צילום: מיכאל אזבנד
בית הכנסת העתיק שהתגלה. צילום: מיכאל אזבנד
צילום: מיכאל אזבנד
מבנה בית הכנסת שהתגלה בחפירות. צילום: מיכאל אזבנד
צילום: מיכאל אזבנד
ממצאים נוספים שהתגלו בחפירה. צילום: מיכאל אזבנד
 
לדברי הארכיאולוג, שאלת אופיים של בתי כנסת מהתקופה הרומית מעסיקה חוקרים זה שנים רבות אך אין הרבה עדויות לבתי כנסת כאלה. "אין לנו הרבה מבנים ציבורים – בתי כנסת - מהתקופה הרומית באזור הכפרי. מבנים ציבוריים בערים נחשפו יותר. מבני ציבור בגולן - הם נדירים. המבנה שנחשף דומה לבתי כנסת אחרים מתקופת בית שני, המוכרים לארכיאולוגים כמו גמלא, מגדל, קריית ספר , אום אל אומדן שליד מודיעין, מצדה והרודיון",
אמר. "אלא שכל המבנים הללו נמצאים באזור יהודה – במרכז הארץ. המבנה הנוכחי הוא בית הכנסת השני בלבד שנחשף בגולן". אזבנד מסביר כי בתי כנסת קדומים מתקופת בית שני לא פונים בהכרח לכיוון ירושלים וזוהי מסורת מאוחרת יותר.

על חשיפת המקום סיפר אזבנד, כי הגיע לכפר השכן למקום מגוריו, כדי ללמוד על התקופה הרומית. במהלך סיורו במקום גילה, על פני השטח, פריטים ארכיטקטוניים יפים כמו שברי עמודים, בסיס וכותרת ואז החליט שממצאים אלה מצדיקים חפירה.

בתקופה הרומית היו לא מעט ישובים יהודיים בגולן. אך עדיין אין לו עדות של הזיהוי האתני של הישוב. אין מקורות היסטוריים והשם שלו – כמו שמות של ישובים אחרים בגולן – לא מופיע בתלמוד. "אנחנו מתכננים להמשיך לחפור במהלך השנה הבאה, כדי להגדיר את הכרונולוגיה של המבנה, 

מתי בנו ומתי וכמו כן להבין למה התושבים נטשו אותו".

ראש המכון לארכיאולוגיה, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, פרופ' דוד אדן-ביוביץ' אמר, כי מהמאה ה-19 כל הסוקרים כולל חדי העין, שחקרו בגולן בדורות האחרונים לא שמו לב לפריטים הארכיטקטוניים שמצויים בכפר הנטוש הזה, שהתגלה כישוב יהודי קדום. "מיכאל אזבנד, שהוא דוקטורנט שלי חשף אותו וחקר אותו. התרומה שלו לארכיאולוגיה עצומה. כל הקרדיט מגיע לו". 

לדבריו, אמנם לא התגלתה באתר עד כה הכתובת "כניסתא" המציינת מקום התכנסות, בית כנסת. ואולם כל התכונות האופיינית לבית כנסת קדום מצויות בו ובעיקר – הספסלים בצמוד לקירות והעמודים שהתגלו בבניין.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...