התקרית בגבול עזה: המצרים לוחצים, חמאס יורה על ישראל
חילופי האש בגבול הרצועה חושפים את הלחץ שבו שרוי ארגון הטרור העזתי, וכשבחמאס נדחקים לפינה, הם בדרך כלל טורפים את הקלפים ופותחים בחזית עם ישראל. תגובתו של שר הביטחון הבהירה: הכדור חזר לידיים של חמאס
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תקרית בגבול עזה. צילום: NEWSENDERS
קל לדמיין איזו סערה הייתה קמה בתקשורת העולמית אילו צה"ל עדיין היה שולט ברצועת עזה, ומחליט על "השטחה" דומה של אלפי בתים, רק כדי ליצור רצועת הפרדה דומה. אבל מה שאסור לישראל מבחינה בינלאומית מותר למצרים. אבל לא זו הנקודה: חשוב יותר להבין כי יש כנראה קשר בין הלחץ הגדול שמפעילה מצרים על חמאס ברצועת עזה ממש בימים אלה, ובין תקרית הירי שהתרחשה אתמול ושבה נפצע קשה חייל מגדוד הסיור המדברי.
לפני שמגיעים לקשר הזה, חשוב להבין כי המבצע הגדול של המצרים כלל אינו קשור לישראל. המהלך נועד להילחם בראש ובראשונה באויב הגדול ביותר של הצבא המצרי - תנועת האחים המוסלמים המצרי, אשר הודחה על ידי הצבא מן השלטון והוצאה אל מחוץ לחוק. הצבא המצרי, שמקיז דם בפיגועים של "האחים" ושל קבוצות המזוהות עם הג'יהאד העולמי ברחבי סיני (למשל, אנסאר בית אל מקדס שנשבעו אמונים לדאעש), רוצה לנתק את הקשר המתקיים בין שני צדי רפיח - באמצעות המנהרות.
מבחינת הצבא, תנועת חמאס הפלסטינית היא חלק בלתי נפרד מן האחים המוסלמים המצרים. לאחר השלמת המבצע, כל מי שירצה לעבור משטח הרצועה לשטח מצרים יצטרך להגיש בקשה רשמית, שתיבחן על ידי המודיעין המצרי במשך שלושה ימים מראש. במבצע, תיהרס כמעט סופית גם תעשיית ההברחות שממנה מתפרנס חמאס, לפחות עד שייחפרו מנהרות ארוכות יותר מ-500 מטר.
במקביל להרס הבתים, מנהל הצבא המצרי מלחמת חורמה בקבוצות הלוחמים העוינות ברחבי סיני (בסיוע הדוק של ישראל וארה"ב), בזמן שההנהגה המצרית עשתה עוד מהלך מפתיע – התקרבות גדולה לשלטון בקטאר שמימן בשנים האחרונות את ההתחמשות הצבאית של חמאס ולא רק מפעלי צדקה ברצועה.
מסובך? בהחלט, אבל המהלך המצרי דוחק את חמאס עוד יותר לפינה. זאת, בזמן שהרשות הפלסטינית ברמאללה אינה מוכנה לחדש את מודל ממשלת האחדות אתו, וישראל אינה מוכנה לדבר על הקמת נמלי אוויר וים ברצועה, ששווקו לציבור העזתי כסוג של הבטחה בסיום השבועות הקשים של מבצע "צוק איתן". אגב, הנזקים הקשים של הלחימה עדיין ניכרים בכל פינה ברצועת עזה שעוברת חורף קשה במיוחד. עבודות השיקום מתנהלות בעצלתיים. מאוד לאט.
הבעיה מהזווית הישראלית היא שכאשר חמאס נדחק לפינה ואין לו שום דבר להפסיד, הוא בדרך כלל טורף את הקלפים על ידי פתיחת חזית מול ישראל. זה מה שקרה כאשר נדחק לפינה ביולי 2014.
בראייה רחבה, יכול להיות שרצף האירועים של השבוע האחרון - החל מירי רקטה לעבר הנגב המערבי ביום שישי שעבר ועד לתקרית הירי הקשה ביום אתמול - יכולה לאותת כי חמאס נגרר וגורר לסיבוב לחימה נוסף, למרות המחיר הכבד ששילם בקיץ.
מבחינה נקודתית אפשר לראות את התקרית גם בהקשר של אירועי הימים האחרונים: האש של חמאס נורתה לעבר כוח צה"ל שאבטח עובדים מחברת "מגל", שהתקינו אמצעים אלקטרוניים במסגרת שדרוג גדר ההפרדה המקיפה את רצועת עזה - מהלך שהחל בעקבות "צוק איתן". הכוח היה מלווה בחיפוי מטווחים צרים (לוחמי הגדס"ר), ומטווחים בינוניים (טנקים).
ייתכן מאוד שחמאס רצה לאותת כי לא יבליג על התקפת חיל האוויר השבוע ברצועה, שבאה מצדה, כתגובה לירי הרקטות. ייתכן גם כי אותת שלא יאפשר חצייה של הגדר, פועל יוצא
אמש נערכה התייעצות של המערכת הביטחונית בקריה, שבמהלכה אמר שר הביטחון משה יעלון כי "איננו יכולים לעבור לסדר היום על אירוע ירי כפי שהתרחש היום מרצועת עזה, ושפגע בחייל צה"ל. לכן התגובה המידית בשטח הייתה נכונה. זו הציפייה שלנו מכוחות צה"ל הפועלים בשטח.
אנו רואים בחמאס אחראי למתרחש משטח הרצועה. לא נאפשר שגרת ירי שכזו ונוסיף ונגיב בנחישות ובעוצמה בכל מקרה דומה. איננו מעוניינים בהסלמה או בפגיעה בפעולות השיקום ברצועה, אך אל לו לחמאס לבחון את סבלנותנו אל מול ניסיונות לשבש את חיינו".
הדברים המורכבים מעידים עד כמה המצב מתוח ונזיל. הבוקר, לאחר התוצאות הקשות של התקרית אתמול, משני הצדדים, נראה כי הכדור שוב נמצא בידיים של חמאס, שיקבע כמה מהר תהיה ההתדרדרות למערכה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם