ישראל: 800 אלף ילדים עניים; 400 אלף בסיכון
דוח המועצה לשלום הילד מצייר תמונת מצב עגומה: אחד מכל שישה תלמידים בכיתות ז'-יא' הוטרד מינית, רבע מהתלמידים בישראל לוקחים באופן קבוע תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ו-45% מהילדים הגולשים ברשת דיווחו כי נפגעו מילולית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מהדוח המתפרסם זו השנה ה-23 ברציפות עולה כי בסוף שנת 2013 חיו בישראל 2,682,160 ילדים, שהיוו 32.9% מכלל האוכלוסייה. 30.8% מהילדים בישראל חיו בשנת 2013 מתחת לקו העוני, ומספרם עמד על 826,105. במהלך שלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ארבעה (מ-8.1% ב-1980 ל-30.8% בשנת 2013).
חומרת המצב בולטת עוד יותר בקרב המגזר הלא יהודי-בו כשני שלישים (66.4%) מהילדים חיו מתחת לקו העוני, זאת לעומת כחמישית (20.0%) מילדי המגזר היהודי. במחוזות ירושלים והצפון מצב העוני כפול מבמחוזות תל אביב והמרכז.
בין השנים 2002-2013 ירד ב-45.6% מספר הילדים עד גיל 17 החיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה (מ-242,717 ב-2002 ל-132,002 ב- 2013). אולם לא מדובר בנתונים מעודדים שכן ירידה זו חלה למרות שמספר הילדים העניים גדל משמעותית בתקופה זו, ומכאן שהיא משקפת החמרה בקריטריונים לקבלת הגמלה ולא ירידה אמתית במספר הילדים העניים. המשמעות היא שלמספר רב יותר של ילדים עניים, יש פחות סיוע.
בשנת 2013 אחוז בני הנוער שעבדו היה הגבוה ביותר מאז שנת 2000 (8.6% לעומת 7.2% בהתאמה), ומאז שנת 2006 גדל בבירור אחוז התלמידים שדיווחו על לכתם רעבים לבית הספר או לכתם לישון רעבים מחמת חוסר מזון בבית. הדבר בולט בעיקר בקרב בנים במגזר הערבי (כ-37.1%).
על פי הדו"ח, ההוצאה המרבית במשקי הבית היא על דיור, במקום השני על תחבורה ותקשורת, ובמקום השלישי והרביעי על מזון, חינוך ותרבות. בתוך כך, משקי בית ללא ילדים מוציאים קרוב למחצית מההוצאה שמוציאים משקי בית עם ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור.
הפרק העוסק בתחום החינוך אינו מחמיא במיוחד למערכת החינוך הישראלית. הפערים בין עולים לוותיקים ובין ערבים ליהודים נותרו בעינם. כמו כן, בשנת תשע"ג (2012/13) כמעט כל תלמיד שני (כ-40%) מכלל התלמידים בכיתות ה'-ט' נאלץ להיעזר בשיעורים פרטיים לפחות באחד ממקצועות המיצ"ב (בעיקר מתמטיקה ואנגלית).
התלמידים הישראלים מנסים להתגבר על קושי בלמידה גם באמצעות תרופות. בשנת 2012 הונפקו מרשמים לתרופה "ריטלין" וחלופותיה לכמעט רבע מאוכלוסיית הילדים בישראל, זאת לאחר שבין השנים 2008-2012 גדל כמעט פי שניים מספר הילדים שקיבלו מרשמים אלה.
מממצאי הדוח עולה עוד כי בשנת תשע"ג אירעו 22,462 תאונות במערכת החינוך. רוב הנפגעים היו תלמידי בית ספר יסודי וחטיבות הביניים. מחצית מהתאונות התרחשו בזמן ההפסקה, וכשליש מהן בחצר. כמחצית מהפגיעות שהתרחשו במערכת החינוך היו בגפיים, וכרבע מהפגיעות היו בראש ובפנים.
פחות מקרי אלימות: יחד עם זאת, מערכת החינוך רשמה הישג משמעותי כאשר רמת האלימות במוסדות החינוך שומרת על מגמת ירידה. "בין תשס"ט לתשע"ג חלה ירידה באחוז התלמידים שנפגעו מאלימות קשה, אלימות מתונה ואלימות מילולית חברתית", נכתב בדוח. כמו כן, במהלך שנים אלו, נצפתה ירידה במדד אלימות התלמידים כלפי צוות בית הספר.
ירידה נרשמה גם באחוז התלמידים שנפגעו מינית בבתי ספר, אולם עיון בנתונים מגלה כי תמונת המצב עגומה למדי: כ-16%, אחד מכל שישה מתלמידי ז'-יא' דיווחו כי הוטרדו מינית או נפגעו מינית מצד תלמידים. כשישה אחוזים דיווחו על כך שתלמידים נגעו או ניסו לגעת הם או לצבוט אותם במקומות פרטיים בגוף בלי שהסכימו, שבעה אחוזים מקרב התלמידים בכיתות ז'-יא' דיווחו על כך שתלמידים ניסו לנשק אותם בניגוד לרצונם או ניסו לגעת בהם בצורה מינית בניגוד לרצונם. וארבעה אחוזים דיווחו על כך שתלמידים ניסו להוריד להם חלק מהבגדים בלי הסכמתם.
שיעור התלמידים שדיווחו על שתיית אלכוהול נמצא אף הוא במגמת ירידה בכל שכבות הגיל, אולם מנגד, בין תשע"א לתשע"ג חלה עליה בשיעור התלמידים המשתמשים בסמים. אחוז התלמידים שעישנו אי פעם בחייהם מריחואנה, גראס או חשיש עלה בכיתות ז'-ט' משני אחוזים לארבעה בתשע"ג ובכיתות י'-יא' מחמישה אחוזים בתשע"א לשישה בתשע"ג.
לא פחות מ-20,109 תלמידים (1.3% מתלמידי כיתות א'-יב') נשרו מהלימודים בשנת הלימודים תשע"ג ובמעבר לתשע"ד. בין היישובים בהם שיעור הנשירה היה גדול מהממוצע הארצי: יפיע, תל שבע, ירושלים, ביתר עילית, צפת, עכו, אופקים, ג'סר א-זרקא וערד. לעומת זאת בישובים מג'ד אל-כרום, ערערה, ראש העין, נס ציונה, מזכרת בתיה, מודיעין-מכבים-רעות, גבעת שמואל, ג'ת, סח'נין, טורעאן, בית ג'ן ושוהם, שיעור הנושרים היה נמוך מהממוצע.
בשנת תשע"ד גדלו אחוז הלומדים בי"ב, אחוז הניגשים לבגרות ואחוז הזכאים לתעודת בגרות. עם זאת בתשע"ג, כמעט מחצית מבני ה-17 בישראל חסרי זכאות לבגרות - רובם מרקע כלכלי חברתי נמוך. שיעור הזכאים לתעודת בגרות במגזר היהודי עמד על 59.8%, במגזר הערבי-46.9%, במגזר הדרוזי-61.5% ובמגזר הבדואי בנגב-32.3%.
הדוח שבחן את הרגלי הפנאי של הילדים בישראל מצא כי עם השנים אחוז התלמידים שבדרך כלל לא מבלים במהלך השבוע אפילו לא ערב אחד עם חבר הולך וגדל. כך למשל ב-2011 אחוז זה עמד על 20.1% לעומת 9.1% ב-1998. העדר קשרים חברתיים בולט במיוחד אצל בנות המגזר הערבי.
במקביל, עם השנים הלך וגדל היקף השימוש של ילדים ברשת האינטרנט. כך למשל, בשנת 2012 גלשו באינטרנט 83.9% מקרב הילדים בני 7-11, 83.3% מבני 12-14 ו-97.1% מבני ה-15-17. במהלך שנה זו, כמחצית מבני הנוער בגיל 12-17 גלשו כל יום או כמעט כל יום לפחות 3-5 שעות ויותר. כמחצית מבני הנוער מצהירים כי הם בודקים מה חדש ברשת כל 15 דקות.
גלישה ברשתות חברתיות היא הסיבה העיקרית לשימוש של בני נוער (13-18) ברשת האינטרנט, אצל בנות אף יותר מאשר אצל בנים. במקום השני נמצא חיפוש מידע.
מהנתונים עולה כי כרבע מבני הנוער קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים בדוא"ל או ב-SMS. אחוז זה גבוה בגיל 16-18 יותר מאשר בגיל 13-15, אצל בנים יותר מאשר אצל בנות. יחד עם זאת, רק שלושה אחוזים מצהירים כי הפיצו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים.
תשעה מכל עשרה בני נוער בגיל 13-18 (כ-90%) השתמשו בשנת 2014 באפליקציית וואטסאפ. כמחצית מבני הנוער מדווחים כי הם מקבלים מידי יום יותר מ-100 הודעות בוואטסאפ, בנים ובנות כאחד.
אלימות ברשת: 45% מהילדים בגיל 10-17 דיווחו שנפגעו מאלימות מילולית ברשת. 56.0% דיווחו על קבלת מסרים מילוליים שנועדו לפגוע, ו-54.0% פגעו במישהו באפליקציות המסרים או בשיחות טלפון. נתון מדאיג נוסף מצביע על כך שמרבית הילדים (77%) לא סיפרו לאיש על כך שהיו קורבנות לאלימות באינטרנט, ויותר ממחצית הילדים שהיו עדים להטרדה או למעשי אלימות באינטרנט לא התערבו.
בין גלישה באינטרנט להתכתבות בוואטסאפ, מקדישים בני הנוער הישראלים גם לא מעט זמן לצפייה בטלוויזיה: יותר משליש מהתלמידים (בכיתות ו', ח' ו-י') צופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר בזמנם הפנוי בימי השבוע. בעניין זה נמצא כי אחוזי הצפייה של יהודים וערבים דומים וכך גם אחוז הבנים והבנות.
בהתייחס לבריאותם של הילדים נמצא כי אחוז התלמידים שאינם אוכלים ארוחת בוקר באמצע השבוע ירד מ-34.4% ב-2002 ל-26.7% ב-2011. בתוך כך, מאז שנת 1998 ועד לשנת 2011 חלה ירידה דרסטית באחוז התלמידים (תלמידי כיתות ו', ח' ו-י') שאוכלים פירות וירקות לפחות פעם ביום מ-85% ל-42.9%.
מהדוח עולה כי ילדים ערבים אוכלים יותר פירות וירקות מאשר יהודים (51.5% לעומת 39.8% בהתאמה). כמו כן, בין 2004 ל-2011 אחוז התלמידים בכיתות ו' ח' ו-י' שעוסקים בפעילות גופנית לפחות שעתיים וחצי ביום, ארבע פעמים בשבוע ירד מעט מ-26.2% ל-22.9%. תלמידים יהודים דיווחו על עיסוק בפעילות גופנית באחוזים הרבה יותר גדולים מאשר בנים ערבים.
כחמישית מתלמידי כיתות א' וכשליש מתלמידי כיתה ז' סובלים ממשקל עודף ומהשמנה, זאת בעוד 2.8% מתלמידי כיתות א', ו-3.8% מתלמידי כיתות ז' הסובלים מתת משקל. התרחבות תופעת ההשמנה באה לידי ביטוי גם לאחר התיכון: מאז 1983 גדל ביותר מכפליים אחוז הבנים והבנות שמשקלם בעת הגיוס 81 ק"ג ויותר. זאת, למרות שכמעט ולא חל שינוי בגובהם. בקרב הבנים במשקל 81+ ק"ג חל גידול מ-9.4% מכלל המתגייסים בשנת 1995, ל- 17.7% ב-2013. בקרב הבנות במשקל 81+ ק"ג חל גידול מ-2.6% בשנת 1995 ל-5.3% בשנת 2013 מכלל המתגייסות.
"רוב הילדים בישראל חיים בטוב וזכויותיהם הבסיסיות נשמרות", אמר הבוקר מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן "אך יחד עם זאת יש מיעוט ענק ומשמעותי של ילדים בישראל שרע להם מאד". לדבריו, ניתן לצאת מנקודת הנחה מבוססת כי למעלה ממיליון ילדים בישראל חיים במצוקה קשה, בסיכון גבוה ובסכנה. "זהו מספר בלתי נתפס ובלתי נסבל שחייב להדיר שינה מעייני כולנו ובמיוחד מעיני קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות".
לדבריו "בארבעים השנים האחרונות גדל מספר הילדים ב-120%. האם גדל מספר העובדים הסוציאליים, היועצים בבית הספר,
לצד הנתונים הקשים, מפרסמת הבוקר המועצה לשלום הילד שורת המלצות לשיפור המצב. בין היתר ממליצה המועצה להקים מרכז לאומי למניעת התעללות בילדים, ולהקים ועדה ממלכתית להתמודדות עם סכנות האינטרנט ונגזרותיו. עוד מוצע לפתוח במבצע ארצי-ממלכתי לאיתור ילדים נפגעי התעללות מינית, לקיים מפקד לאומי של ילדים חסרי מעמד בישראל, ולהרחיב את שעות הפעילות והנגישות של שרותי הבריאות בקהילה לילדים. בנוסף מציעה המועצה לבנות תכנית לאומית להפחתת העוני והשלכותיו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם