איראן מתחזקת: מדינות המפרץ מחבקות את קטאר
אחרי תקופה של נידוי אזורי בעקבות תמיכתה בטרור, החליטו מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ, להשיב את קטאר לחיק המשפחה. א־סיסי, שזכה להערכה בישראל כשנלחם בנחישות באסלאם הקיצוני, משחק עכשיו בכל המגרשים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שמונה חודשים אחרי פרוץ "המלחמה הקרה" של מדינות המפרץ עם קטאר, התכנסו שש מדינות המפרץ לדיון על קץ הסכסוך ביניהן, על אחדות משותפת נגד הטרור המתגבר ועל שיתוף פעולה נוכח האתגרים האזוריים.
למורת רוחם של מקבלי ההחלטות בישראל, לאווירת הפיוס בכינוס ה־GCC (מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ) שהתקיים בדוחא בתחילת החודש הצטרף גם נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי. מי שניהל מלחמת חורמה נגד האחים המוסלמים הממומנים על ידי קטאר ונגד ערוץ אל־ג'זירה הקטארי, שינה את פרצופו ובעידודו של עבדאללה, מלך ערב הסעודית שמושך בחוטים, סייע לאחדות המתגבשת שכמו תמיד מוּנעת בעיקר מאינטרסים.
עלייתו של א־סיסי לנשיאות הובילה לשיקום היחסים בין ישראל למצרים, ולשיתוף פעולה בין המדינות במגוון תחומים ובראשם בנושא הביטחוני. מבצע חיסול הטרור שבו פתח א־סיסי בחצי האי סיני, זכה לתגובות חיוביות במערכת הביטחון בישראל. הרס מנהרות ההברחה מסיני לעזה התקבל כצעד מבורך, והקמת אזור החיץ ברפיח, במטרה לנתק את קשרי הטרור בין תושבי רפיח המצרית לזו העזתית, בוצע בתיאום עם גורמים ישראליים.
בירושלים שחררו חבל לנשיא המצרי ואפשרו לו להגדיל את מצבת כוחות הצבא בחצי האי, באופן שחורג מהסכם השלום בין המדינות. המציאות שהתקיימה במשך שנות שלטונו של חוסני מובארכ, שלפיה סיני היה סוג של חור שחור מודיעיני מצד ישראל וכר פורה לטרור מבחינת מצרים, השתנתה ב־180 מעלות.
עליית כוחם של ארגוני הטרור, ובראשם 'אנסאר בית אל־מקדס' שהכריז על נאמנותו לדאעש, יצרה שינוי בכל המערכות והובילה לחיזוק שיתוף הפעולה בין מצרים לישראל. השיא מבחינה זו היה בהסכם לסיום מבצע 'צוק איתן'. האמון של ישראל בנשיא מצרים ובשנאתו לחמאס יצר מצב שבו א-סיסי היה זה שהוביל להפסקת האש, כאשר ישראל ומצרים עומדות מצד אחד, וחמאס נדחק לפינה וצריך לקבל הסכם רע מבחינתו.
"מדינת ישראל הלכה על יחסים אסטרטגיים עם א־סיסי", אומר אלי אבידר, יו"ר 'הפורום למזרח תיכון חכם'. "זה דבר שנכון לעשותו, אבל צריך תמיד לזכור שא־סיסי הוא פטריוט מצרי, שקודם כול רואה את טובתה של מצרים". גורמים מצריים טוענים שהיחסים הקרובים בין ישראל לא־סיסי לא בהכרח פועלים לטובתו, בשל השנאה הרוחשת בעם המצרי כלפי ישראל, והחשד שהיא זו שהובילה, יחד עם ארה"ב, לעליית שלטון האחים המוסלמים. אבידר מגדיר את נשיא מצרים "המנהיג החכם והמרשים ביותר שקם בעולם הערבי בתקופה האחרונה", ואומר שצריך לשמור עליו היטב.
"א־סיסי הוא מנהיג חכם ופטריוט מצרי", הוא סבור. "צריך לדאוג תמיד שיהיה איזון מצדה של ישראל: לחזק אותו כשהוא פועל למען האינטרסים המשותפים לישראל, ולהיכנס בו כשהוא פועל בניגוד לאינטרסים הללו, כמו במקרה של חיזוק הקשרים עם קטאר". בישראל סמכו על מלחמתו של הנשיא המצרי באחים המוסלמים ובחמאס, ושמחו על יחסי האיבה ששררו בין דוחא, שתמכה בשלטון מוחמד מורסי, לבין קהיר החדשה של א־סיסי.
אלא שנשיא מצרים משחק בכל המגרשים במקביל. כך, למרות העובדה שרק לאחרונה קיבל מארה"ב שישה מסוקי קרב מדגם אפאצ'י, הוא מחזק את הקשרים עם רוסיה ומתכנן ביקור בסין. פגישתו השבוע עם ראש המודיעין הקטארי, סעאדה אל־כביסי, שהצטרף לביקור נוסף של נציג מטעם אמיר קטאר, תמים בן־חמד אאל־ת'אני, הפתיעה את כולם וסימנה את שיקום היחסים בין קטאר למצרים. אבידר, שעמד בראש נציגות ישראל בקטאר בשנת 1999, סבור שהסיבה להתקרבות בין מצרים לקטאר נעוצה במצבה הגרוע של הנסיכות.
"הקטארים בלחץ היסטרי. הגורם היחיד שתומך בהם היום הוא הבית הלבן. כל הארגונים מבינים שקטאר היא הבעיה, ואלמלא הפתרון והגיבוי שהם מקבלים מברק אובמה מצבם היה גרוע יותר. הם מבינים שלא משנה מי ייבחר בעוד שנתיים, רפובליקני או דמוקרטי, הוא צפוי לנהל מדיניות שונה שתפגע בהם בצורה דרמטית", אומר אבידדר.
"לכן, קטאר מנסה לחזור ללב הקונצנזוס ולסדר את היחסים שלה עם סעודיה ומצרים, גם על חשבון הפסקת התרומות המאסיביות לחמאס. מתחילת 'צוק איתן' נפגע המעמד הבינלאומי של קטאר בצורה דרמטית. אפילו קבוצת הכדורגל של ברצלונה שמפרסמת על החולצה שלה את חברת התעופה של משפחת המלוכה הקטארית, 'קטאר איירווייז', ושמקבלת ממנה סכום הגדול פי חמישה מהתמיכה שהיא מקבלת מחברות אחרות, הודיעה שהיא לא מתכוונת לחדש את חוזה התמיכה ומנתקת מגע מקטאר בשל מעורבותה בטרור.
"כל זה מדליק נורה אדומה אצל קטאר. שליט קטאר מנסה כיום להקים עמותה או מכון לענייני שלום כדי להיכנס בחזרה למעורבות בתהליך השלום הישראלי־פלסטיני. הוא משוחח עם גורמים ברחבי אירופה, והמגמה שלו היא לצאת מהמעמד של מדינה שתומכת באופן בלתי מסויג בחמאס ובג‘בהת א־נוסרה. הוא מבין שזה פוגע בו באופן אסטרטגי".
החשש של מדינות המפרץ מפני התגרענות איראן והגמישות שמגלה כלפיה המערב, מהווים גורם נוסף לאיחוד שש מדינות המפרץ. במסגרת כינוס ה-GCC הן החליטו לאחד כוחות נוכח האתגר המשמעותי שעומד מולן ולהקים גוף צבאי משותף. על פי הודעה שפרסמו, הגוף יכלול בין היתר כוח ימי שיפעל במפרץ מול חופי איראן, וכוח שיטור משותף שיפעל במתכונת האינטרפול.
"אנחנו יודעים שהאיראנים מקיימים מגעים עם ערב הסעודית ועם מדינות נוספות במפרץ כדי להרגיע את השטח ולהבהיר שאין להם שאיפות להקים בשנית את האימפריה הפרסית", אומר גורם סעודי ל-nrg. "בטהרן מבהירים למדינות המפרץ שכל רצונם הוא להוביל ליציבות ולחיזוק האסלאם, וזה מה שמדבר ללבם של הסעודים. גם נושא הגרעין מוצג על ידי האיראנים כידע נרכש שיכול לשרת את כל הצדדים ולחזק את הקשר בין המדינות המוסלמיות".
הגורם טוען כי איראן נכנסת לתוך החלל שנוצר בעקבות מדיניותה של ישראל: "בעבר ישראל שיחקה תפקיד משמעותי במגרש של מדינות ערב המתונות. המדיניות של הממשל הנוכחי בישראל והניתוק יצרו ואקום שאליו נכנסה איראן", הוא אומר, ומוסיף שהפחד של ערב הסעודית וקטאר מהתפוררות השלטון המלוכני דוחף גם הוא לחיזוק הקשר הפנימי ביניהן.
"ערב הסעודית הבינה שלמרות כל חילוקי הדעות היא חייבת להכניס את קטאר בחזרה לעניינים. קטאר הגיעה למצב שבו היא מקוטלגת כמי שמעודדת את ארגוני הטרור הבינלאומיים הגדולים ביותר ומסייעת למסע הרצח בסוריה ובעיראק שפוגע בערכי האסלאם. יתרה מכך, התמיכה שלה בטרור הכניסה לתוך מדינות המפרץ ארגונים קיצוניים נוספים שמאיימים על המדינות מבית. שליט ערב הסעודית התנהל כמבוגר האחראי, ניצל את העובדה שבקטאר התבצעו חילופי דורות ושליטים (האמיר הקודם העביר את השרביט לבנו, א“ג), והחליט שצריך להכניס את הילד הרע של המשפחה הביתה ולא לדחוק אותו לפינה כי אחרת הוא יהפוך לאלים יותר".
במרכז המחקר הקנדי Global Research מציירים תמונה שונה. לטענתם, קטאר וערב הסעודית החליטו במסגרת הכינוס להימנע ממחלוקות עתידיות וסיכמו על אופן חלוקת האזור האסלאמי שמושפע על ידן. מצרים של א־סיסי סימלה את האזור הנקי מהשפעה של שתי המדינות, למרות העובדה שערב הסעודית משמשת כיום הספונסר העיקרי של הנשיא המצרי, והיא זו שדחפה אותו לפיוס עם השליט הקטארי.
על פי המחקר של איש המכון אנדרו קוריבקו, קטאר משקיעה מאמצים כדי להשפיע על המתרחש ממערב למצרים, ובעיקר על הקבוצות החמושות בלוב שאחרי עידן קדאפי. סעודיה פועלת באגף המזרחי, בירדן ובמפרץ. הרצון הקטארי להשיג יציבות בלוב נובע משתי סיבות עיקריות - הנפט שנמצא במזרח לוב, והשער שלוב מהווה אל מדינות אפריקה עתירות המשאבים.
המאגרים שסיפקו את תצרוכת הנפט של אירופה העניקו לשליט לוב קדאפי יציבות שלטונית, עד שקואליציית הכוחות הבינלאומיים החליטה לשים קץ ליחסים הללו והובילה להפלתו של הרודן. כעת שולטות במאגרים מיליציות חמושות שקיבלו מימון, חימוש ואימונים מהקואליציה הבינלאומית, אך אין להן יכולת ממשית להשיג רווחים מהזהב השחור. למשבצת הזו נכנסת קטאר: היא מדברת אל לבם של מנהיגי הקבוצות החמושות באמצעות מזומנים, מסייעת להם להרוויח מהנפט וכך משיגה השפעה עליהם.
השבוע התקיימו בחירות בתוניסיה, שכנתה של לוב ומדינה נוספת שנמצאת תחת השפעת קטאר. התוצאות הראשוניות מלמדות כי באג'י א־סבסי בן ה־88, שנתפס כאיש המשטר החילוני הישן והמושחת, יהיה הנשיא הבא של תוניסיה. קטאר הייתה זו שהובילה את המהפכה האסלאמית באמצעות תנועת 'א־נהדה' של האחים המוסלמים. היא זו שהובילה
אלג'יריה, שכנתה של תוניסיה, היא עוד אחת מהמדינות שאליהן לוטשת קטאר עיניים. היא ספקית הגז הטבעי השנייה בגודלה לאירופה, ואחת מספקיות הנפט הגדולות באפריקה. עבד אל־עזיז בוטפליקה, השולט במדינה מאז 1999, הוא בן 77 - גיל ממוצע למנהיגים באזור. מה שמפיח תקווה קטארית לשינוי במדינה הוא מצבו הבריאותי המעורער של בוטפליקה. המפלגות האסלאמיות באלג'יריה זוכות לתמיכה קטארית, ובדוחא כבר בונים את השלטון האסלאמי שיחליף את בוטפליקה.
בעוד קטאר משקיעה מאמצים במדינות שממערב למצרים, ערב הסעודית משתדלת לחזק את השלטון המלוכני שלה ושל האמירויות הנוספות במפרץ. האחים המוסלמים והתנועות הקיצוניות הם אלה שמאיימים על המשך השושלת המלוכנית, ולכן, על פי הסיכום שסיים את הנידוי הקטארי, דוחא צריכה לשמור על האחים המוסלמים עם הראש למטה, כדי ששושלת המלוכה של עבדאללה בן עבד אל־עזיז אאל סעוד תימשך בבטחה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם