הציבור יממן את שיקום הערבה. "אחריות של קצא"א"
לפי התכנית של סגן השר אופיר אקוניס, הממשלה תקצה 17 מיליון שקלים לשיקום שמורת עברונה. עמותת "אדם טבע ודין": "אין מענה אמיתי לאסון האקולוגי. ההתנהלות החסויה של קצא"א תמשיך". ח"כ זנדברג: "להפסיק את היחס הסלחני"
עוד כותרות ב-nrg:
הורים מאיימים: נפעל משפטית נגד ארגון המורים
ויינשטיין "מקפיא" את העלאת שכר המינימום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במסגרת ההצעה, תוקם מנהלת שתפקח על פעולות השיקום והניטור ותגיש דיווח אודות פעילותה, בהתאם לתכנית שתאושר על-ידי המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תכלול סקרים סביבתיים לבדיקת השפעות סביבתיות בערבה ובמפרץ אילת, טיפול בטכנולוגיות מתקדמות לשיקום הקרקע, טיפול בבעלי חיים בסכנת הכחדה שהושפעו מהדליפה ובניית גשרי מעבר לבעלי חיים מעל כביש הערבה. בנוסף יאותרו שטחים סביבתיים באזור שמורת עברונה שייהוו פיצוי סביבתי לשימוש בעלי החיים וציבור המטיילים, כך שיתאפשר שיקום האזור שנפגע מהדליפה.
בעמותת 'אדם, טבעו דין' טוענים שתכניתו של אקוניס, שמונה לתפקיד סגן השר לאיכות הסביבה לאחר אסון הנפט, מהווה כניעה לחברת קצא"א, "שתאשר הצעה רשלנית כמענה לאסון האקולוגי הגדול ביותר שאירע בישראל". לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה, אמר כי ההצעה "מתעלמת מהאחריות הישירה של חברת קצא"א לאסון האקלוגי, היא מתכחשת לעקרון המזהם משלם, אינה מטילה חובת ערבויות ובטחונות למניעת מקרים מסוג זה בעתיד ומותירה על כנה את המשך ההתנהלות החסויה של קצא"א, כך שאסון זהה או חמור יותר עשוי להתרחש שוב מחר בבוקר והפעם בקרבת ריכוזי אוכלוסין".
ברכה טען כי סכומי הכסף וכמות התקנים שיועברו לשיקום האזור לא יספיקו כדי להתמודד עם מימדי האסון. "מדובר במדיניות שוטפת של המשרד להגנת הסביבה שאינה נותנת מענה אמיתי לאסון האקולוגי שהתרחש לפני מס' שבועות בערבה". ב'אדם טבע ודין' טוענים כי האחריות לשיקום צריכה ליפול על כתפי קצא"א, וכי יש לפתוח בחקירה פלילית מקיפה ובלתי תלויה, "אשר במסגרתה תחקר האחריות הפלילית של כל המעורבים בפרשה זו, ובכלל זה של חברת קצא"א עצמה, של חברי דירקטוריון החברה, של נושאי המשרה שבה ושל הגופים שהיו אמורים לפקח על פעילותה". בנוסף מבקשים ב"אדם טבע ודין" להסיר את החיסיון לו זוכה חברת קצא"א ולהחיל עליה את עיקרון חופש המידע.
בחברה להגנת הטבע בירכו על היוזמה הממשלתית, אולם טענו כי לא די בה. קושה פקמן, מנכ"ל הארגון, פנה אל שרי הממשלה, בקריאה למנות ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודה של קצא"א, בכל הקשור לאסון דליפת הנפט בשמורת עברונה בערבה. "אנו קוראים לכם לאשר את הצעת ההחלטה החשובה", נכתב בפנייה של החברה להגנת הטבע. "עם זאת, יש להוסיף להצעת ההחלטה שני נושאים חשובים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית והגברת הפיקוח על תשתיות המוליכות חומרים מסוכנים".
פקמן הוסיף כי "אסון עברונה חשף את פערי הידע והיעדר המשילות של המדינה ביחס לפעילות קצא"א, לאור מעמדה החוקי המיוחד. יש לבחון מחדש את ההצדקה למעמד מיוחד זה ומגבלותיו, לאור שינוי הנסיבות מאז מתן הזיכיון.... עוד מוצע לגבש מדיניות לגבי פריסת קווי חומרים מסוכנים, תוך שימת דגש על העברתם באזורים ובשטחים רגישים, לרבות בשמורות טבע".
"הסטנדרטים של קצא"א לא מתקבלים על הדעת. למה היא מפוקחת ע"י משרד האוצר? כל סוגיית הנפט בישראל אנכרוניסיטית. זה אסון שהיה ידוע מראש", טען ח"כ דב חנין בדיון של ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. את חצי הביקורת ספגו אנשי קצא"א, חברה חצי ממשלתית שאינה עומדת לביקורת ולפיקוח, ותדרש כעת לשינויים מהותיים בהגדרת תפקידה.
גם מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, הורה על הקדמת ביצועה של מטלת הביקורת בעקבות דליפת הנפט הגולמי שגרמה לאסון האקולוגי בשמורת הטבע עברונה שבערבה. במסגרת מטלת הביקורת תיבדק מוכנותם והיערכותם של כל הגורמים שיש להם קשר ישיר ועקיף לאסון האקולוגי בערבה.
צינור הולכת נפט של חברת 'קצא"א' (קו צינור הנפט אילת-אשקלון) התפוצץ בתחילת חודש דצמבר, בסמוך למושב באר אורה, כעשרים קילומטרים מאילת. מיליוני ליטרים של נפט גולמי נספגו באדמה באזור. ההערכה היא כי חיבור בין הצינורות, שאחד מהם היה חדש, קרס או שנוצר עומס שהוביל לדליפה. אדי הנפט יצרו ריח חריף שהגיע עד אילת ועקבה, ובירדן פונו עשרות נפגעים שהתלוננו על קשיי נשימה. הנפט נעצר לפני שזרם אל הממלכה השכנה.
סביר להניח שגם במקרה הזה, למרות החקירה ובדומה למקרים אחרים בעבר שחלקם אינו מוכר לציבור, לא יימסר מידע כלשהו באשר לזהות או לסיבת האשמה. זאת, בשל התערבות הצנזורה הישראלית הדורשת כי כל ידיעה שמוזכרת בה חברת קצא"א תעבור את אישורה מסיבות בטחוניות עלומות. מינויו של דוד שרן, שכיהן עד 72 שעות לפני אסון דליפת הנפט בתפקיד מזכיר קצא"א, לתפקיד ראש לשכת ראש הממשלה, מוסיף לחששות לגבי טיוח אפשרי.
בארגוני הסביבה חוששים שראש הלשכה החדש וראש הממשלה שהוא השר הממונה על הגנת הסביבה בפועל לא ימהרו לערוף ראשים ולטפל אחת ולתמיד בחברת קצא"א. העובדה כי מדובר באירוע דליפת הנפט השלישי בארבע שנים האחרונות, וכי פרטי אירועים נוספים אינם מוכרים לציבור, מלמדת על היחסים המיוחדים בין הממשלה לחברת הולכת הנפט. לדברי גורמים המעורים בעניין, הסיבות העלומות שהביאו לכך שכל פעילות קצא"א אסורה בפרסום ללא אישור הצנזורה קשורות לקשריה העסקיים העלומים עם איראן בשנות השישים והשבעים, עד לנפילת השאה האיראני בשנת 1979.
כיום החברה מעבירה בעיקר נפט מים סוף אל הים התיכון באמצעות צינור ההולכה הענק וחוסכת תשלומי מכס למדינות הרוכשות את הנפט ונדרשות לעבור דרך מפרץ תעלת סואץ ולשלם דמי מעבר גבוהים. החברה הממשלתית הזו פטורה מקיום חוקים בסיסיים כמו חוקי מכרזים, פיקוח ציבורי בעיקר בהיבטי שמירה על איכות הסביבה, שקיפות ועוד.
לאחר האסון, פנתה חברת הכנסת תמר זדנברג (מרצ) בעניין ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין וביקשה ממנו להסיר את החסיון ממנו נהנית החברה. "משטר השאה התפרק כעשור לאחר תחילת השותפות, והיחסים העוינים בין ישראל לאיראן ידועים כיום לכל ילד בישראל", כתבה זנדברג בפנייתה. "למרות זאת כבר יותר משלושה עשורים שהחברה נהנית מחיסיון מוחלט שהצדקתו אינה ברורה וצריך לעמוד לבחינה מחודשת. אין לדעת אם צו זה עדיין הכרחי, ואם כן, האם עליו לחול על כל מרכיב בפעילותה של קצא״א, לרבות פעילות עסקית מובהקת".
לאחר פרסום תכנית השיקום הממשלתית, תקפה זנדברג את החלטתו של אקוניס. "לא ברור לי מדוע מקבלת קצא"א, אשר אחראית לאסון האקולוגי הגדול ביותר בישראל בשנים האחרונות, יחס כה סלחני ואוהד. הייתי מצפה מסגן השר שרק לאחרונה נכנס לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי והסביבתי במקרה הזה, שבו רשלנות החברה ואחריותה המלאה לזיהום זועקות לשמיים.
"על אקוניס להשית על החברה את מלוא עלויות השיקום, הנוכחיות והעתידיות, בתוספת קנס הרתעתי משמעותי. במידה והממשלה תחליט ביום ראשון כי סכום כסף כלשהו מכספינו יופנה לשיקום השמורה במקום לדרוש סכום זה מקצא"א, תהיה זו הפקרה מוחלטת של הציבור ושל נורמות התנהלות מינימליות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם