
דו"ח המבקר: כישלון בטיפול בזנות בקרב קטינים
דו"ח המבקר חושף כי משרדי הממשלה לא מיישמת מדיניות לטיפול בתופעה. הממצאים מעלים כי המדינה לא פיקחה על הקרבה של אנטנות סלולריות למבני חינוך, ולא ניהלה מעקב אחר הצהרונים
דוחות נוספים:
המבקר: זיהום אוויר מסוכן בתחנה המרכזית בי-ם
המבקר: אין סיבות הגיוניות לגובה הארנונה
אימוני המילואים נפגעו, המוכנות למלחמה פחתה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפי הנתונים, האגפים לשירותים חברתיים בדימונה, צפת, קריית ים, קריית מלאכי והמועצה האזורית חבל מודיעין ידעו על מקרים ודאיים של ניצול קטינים לזנות בתחומן, אך לא דיווחו על מקרים אלה. בנוסף נמסר כי הרשויות המקומיות אינן נוקטות פעולות יישוג לאיתור קטינים המנוצלים לזנות בתחומן.
נייר מדיניות שחובר על ידי צוות בין משרדי בשנת 2014 שכותרתו "זנות קטינים בישראל", קבע כי כל הנציגים ממשרדי הממשלה השותפים בצוות יבדקו מהו התקציב הדרוש להם ליישום המדיניות שהותוותה במסמך ויקבעו סדרי עדיפויות להקצאתו. אולם עד יולי 2014 הציגו רק חלק ממשרדי הממשלה השותפים בצוות את המשאבים הנדרשים לצורך יישום ההמלצות.
מבין התכניות שיושמו כחלק מהתכנית הבין-משרדית לנערות, לצעירות ולנשים המצויות במעגל הזנות, התכנית היחידה המיועדת לקטינים המנוצלים לזנות היא "ערים בלילה". התכנית פועלת רק בתל אביב-יפו, חיפה ואילת.
בנוסף עולה מהדו"ח כי משרד החינוך לא יזם פעולות הסברה בקרב תלמידים במערכות החינוך בנוגע לתוצאות של קיום יחסי מין בתמורה לאתנן ולא פעל להעלות למודעות התלמידים את התופעה של ניצול קטינים לזנות ואת הסכנות הגלומות בה.
גם משרד הרווחה לא הכין תכניות הכשרה לעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות כדי להגביר את מודעותם לתופעה של ניצול קטינים לזנות ולתת בידם כלים לזהותם. הוא לא הדריך אותם כיצד להתמודד עם התופעה וכיצד לטפל בנפגעים ממנה.
בפרק "קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך", חושף דו"ח המבקר כי משרד החינוך לא הנחה באמצעות חוזרי מנכ"ל את הרשויות ובעלים פרטיים לבצע מדידות קרינה ממקורות חשמל במוסדות חינוך. במסמך מיולי 2012 של משרד החינוך הומלץ שהמשרד יבצע מיפוי של מוסדות החינוך שבהם פועלות כיתות בסמוך ללוח חשמל, אולם המשרד לא אימץ את ההמלצה ולא פעל על פיה.

בשל כך, רשויות מקומיות רבות לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות. עיריות אשקלון, כרמיאל, מעלה אדומים וראש העין ביצעו מדידות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר שלהן באופן חלקי בלבד, ולא ביצעו כלל מדידות בגני ילדים.
עיריות מודיעין עילית, קריית מלאכי וקריית שמונה והמועצות המקומיות חצור הגלילית ותל שבע לא ביצעו כלל מדידות קרינה בלתי מייננת במוסדות החינוך שלהן.
למרות שוועדת טרכטנברג, המליצה כי המדינה תשתתף במימון צהרונים, המהווהים נטל כספי כבד על משפחות רבות, מסקנותיה יושמו באופן חלקי בלבד. בנוסף עולה, כי אף על פי שהצהרונים פועלים בדרך כלל במוסדות חינוך ואף שמתקיימת בהם פעילות חינוכית, אין גוף ממשלתי המתווה מדיניות כוללת בנושא הצהרונים.
כך למשל, בערים תל אביב, חולון ויבנה אין פיקוח על המזון המסופק לצהרונים הפועלים בבתי הספר ובגני הילדים, על מקום האכילה ועל אופן הטיפול במזון ועל אופן הגשתו. במקומות רבים מופעלים הצהרונים בלי שהמועצה פרסמה מכרז להפעלתם ובלי שנחתם עמן הסכם התקשרות כדין.
למרות שהצהרונים משרתים ציבור רחב, העבודה בהם, לא מהווה מקצוע מוכר ואינה מותנית בהכשרה מקצועית. בנוסף, עולה כי חולון ותל אביב לא מפקחות על פעילות הצהרונים, ולא מעורבות בהתנהלותם.
הדו"ח קבע כי תכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה) שהייתה אמורה להסדיר את פעולת הצהרונים ואף לסבסד אותם באופן חלקי, פועלת באופן חלקי בלבד. בנוסף עלה כי משרד החינוך לא ערך מעקב אחר הטמעת התכנית ולא פיתח פרמטרים להצלחתה.
ביולי 2013 הודיע משרד החינוך לזכיינים שבאמצעותם הפעיל את תכנית ציל"ה כי כדי לשפר את השירות ייתכן וייגבו מההורים דמי השתתפות סמליים. ואולם באוקטובר 2013, לאחר פתיחת שנת הלימודים התשע"ד, הודיע משרד החינוך לזכיינים כי "הממשלה לא אישרה את התכנית הכוללת השתתפות הורים בעלויות". ההודעה המאוחרת פגעה בהיערכות להפעלת תכנית ציל"ה בשנת לימודים זו.
הממצאים מעלים כי משרד החינוך לא וידא כי יתקיים פיקוח על נוכחות הילדים במסגרות ציל"ה, ושנוכחות הילדים בהן היא לעתים חלקית בלבד. כך למשל, עולה כי זמני הפעילות של מסגרות ציל"ה אינם חופפים את זמני העבודה של ההורים.