דוח

דוח המבקר: אין סיבות הגיוניות לגובה הארנונה

מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם את הדוח העוסק בביקורת על הרשויות המקומיות. מהממצאים עולה כי הרשויות חורגות מתקנות הארנונה ומתקשות לגבות את חובותיהן, המגיעים לעשרות מיליארדים

אסף גולן | 29/12/2014 16:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דו"ח מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, פורסם היום ועוסק בביקורת השנתית על תחום הרשויות המוניציפאליות בארץ. בדו"ח מופעים ממצאים מטרידים רבים בנוגע לתפקוד הרשויות המקומיות בישראל בין השאר בתחום גביית הארנונה.

דוחות נוספים:
אימוני המילואים נפגעו, המוכנות למלחמה פחתה
המבקר: זיהום אוויר מסוכן בתחנה המרכזית בי-ם
הממשלה נכשלה בטיפול בזנות בקרב קטינים

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

על פי הדו"ח, הכללים לקביעת המס שונים מרשות לרשות, חובות עבר בשיעורי עתק לא נגבים, והתנאים לנתינת  ההנחות השונות נקבעים שלא על פי החוק. הבדיקה נעשתה ב-12 רשויות מקומיות, שלוש מועצות מקומיות, ושתי מועצות אזוריות. 
 
נאור רהב
שינוי בחישוב הארנונה בין רשות לרשות. אילוסטרציה נאור רהב

משרד המבקר לא הצליח למצוא מערכת סיבות הגיוניות לשיעורי הארנונה המוטלים על ידי הרשויות. הוא כתב כי קיים חוסר אחידות בין הרשויות המקומיות בכל הנוגע להטלת ארנונה והן חייבו את הנכסים בתחומן לפי שיטות מדידה שונות והתייחסו באופן שונה להצמדות ולשטחים המשותפים. "מצב זה גורם להבדלים גדולים בשטחים המחויבים בארנונה על ידי רשויות מקומיות שונות, ויוצר אי-שוויון בחלוקת נטל המס בין המחזיקים בנכסים", כתב המבקר.

חוסר האחידות בשיטות המדידה יוצר הבדלים משמעותיים בין הרשויות בקביעת שטחיהם של נכסים זהים. דירה בבית משותף ששטח רצפתה 100 מ"ר ומוצמדים לה מרפסת פתוחה בשטח 20 מ"ר ומחסן של 10 מ"ר תחויב על ידי עיריית תל אביב-יפו לפי 130 מ"ר, על ידי גבעתיים היא תחושב לפי 155 מ"ר ועל ידי המועצה המקומית גני תקווה היא תחושב לפי 180 מ"ר. על פי נתוני משרד הפנים לשנת 2011, ישנן רשויות מקומיות שהטילו ארנונה שלא על בסיס נתוני מדידה מעודכנים. עוד קבע המבקר כי הרשויות קבעו בצווי הארנונה שלהן תעריפים החורגים מההוראות בתקנות הארנונה.
חובות ענק שלא נגבו

עניין נוסף בו עוסק הדו"ח הוא שיעור החובות של הרשויות וגובה הסכומים שלא נגבו על ידיהן. בסוף 2012 הסתכמו החובות שלא נגבו בכ-27.5 מיליארד ש"ח. בשמונה מבין 252 הרשויות היה שיעור הגבייה המשוקלל גבוה מ-90%. ב-129 רשויות מקומיות הוא לא עלה על 50%, וב-20 מתוכן שיעור הגבייה המשוקלל לא עלה על 10%.
 


מריכוז נתונים מהדוחות הכספיים המבוקרים של 252 רשויות מקומיות בישראל, עולה כי הארנונה שהן הטילו על כלל הנכסים שבתחומן הסתכמה ב-2012 בסך כולל של כ-26 מיליארד ש"ח, שהיוו לאחר הענקת הנחות ופטורים, כ-71% מסך ההכנסות העצמיות המתוכננות שלהן לאותה שנה. במהלך 2012 ביטלו הרשויות המקומיות חיובי ארנונה בהיקף גדול של כ-786 מיליון ₪. הגירעון המצטבר בתקציב הרגיל של הרשויות הסתכם בסוף 2012 בכ-4.13 מיליארד ש"ח.

שימוש אסור במשאבי הרשות המקומית לצורכי בחירות

נושא נוסף בו עוסק הדו"ח הוא התנהלות לא תקינה של עיריות שונות בנוגע לשימוש בכספי הרשות למטרות האסורות על פי חוק.

דוגמא שצויינה בדו"ח היא התנהלותן של עיריית קריית גת והמועצה המקומית גבעת זאב נשאו בהוצאות על פרסומים בעלי אופי תעמולתי לטובת ראש הרשות שהתמודד בבחירות באוקטובר 2013. גם עיריית בית שאן, שפרסמה במקומונים עשויה להיות חשודה בשימוש אסור במשאבי הרשות המקומית במסגרת תעמולת

בחירות גם אם אלו פורסמו לפני ששת החודשים שקדמו לבחירות כאמור.

המועצה המקומית באר יעקב הייתה קשורה עם חברה קבלנית מסוימת בהסכם לביצוע עבודות לפינוי אשפה משנות השבעים של המאה העשרים. על פי הדו"ח משנת 2003, שבה תמה תקופת ההתקשרות, לא פרסמה המועצה מכרז חדש לפינוי פסולת. המועצה המשיכה בהתקשרות עם החברה ללא מכרז וללא חוזה תקף ביניהן. עיריות הוד השרון ורמלה והמועצה האזורית לב השרון שינו במשא ומתן עם חברות הקבלן תנאים שנדרשו במכרז.

בדו"ח פורסמו כשלים שונים נוספים שנתגלו בעיריות שונות בדרך ההתקשרות עם מפעילים שונים ובהתנהלותן מבחינת מעקב תקין על תלונות שהוגשו בנושאי פינוי אשפה וכד'.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...