חיל הים מצטייד בסירות לא מאוישות ועוד צוללות

משאבי הגז במים הכלכליים של ישראל מחייבים את צה"ל להיערך בהתאם בזירה הימית. בנוסף לארבעת הפריגטות החדשות שהוזמנו מגרמניה, צה"ל רוכש שלוש סירות לא מאוישות מרפאל מסוג פרוטקטור ועוד שתי צוללות חדשות בנוסף לארבע שהוזמנו. כל הכלים אמורים להיות מבצעיים בחיל הים עד סוף 2017

עמי רוחקס דומבה | 30/12/2014 11:40

הפרורקטור של רפאל IsraelDefense

חיל הים הישראלי רוכש שלוש סירות לא מאויישות מסוג פרוטקטור פרי ייצור של חברת רפאל. בנוסף, חיל הים יצטייד בשתי צוללות חדשות בשנים הקרובות, כך שסך הכל יהיו לצה"ל שש צוללות חדשות עד סוף 2017. זאת, בנוסף לרכש 4 קורבטות חדשות מסוג Meko A-100 תוצרת Thyssen Krupp הגרמנית, עסקה שהוכרזה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתינהו השבוע. עסקה שלפי reuters עתידה להגיע להיקף של מיליארד אירו.

הצוללת החמישית תקרא בשם אח"י רהב (INS Rahav) והיא צפויה להגיע לישראל בשנה הבאה. הצוללת השישית טרם קיבלה שם רשמי והיא אמורה להגיע לישראל עד סוף 2017. כשחושבים על כוח ימי, ישראל לא עולה כשחקן עולמי. מנקודת מבט צבאית, רוב האנשים רואים את ישראל כמעצמה יבשתית. יחד עם זאת, לפי אתר gigamir.net יש לישראל 14 צוללות. אם זה נכון, מדובר בכח ימי לא מבוטל.

האם ההתעצמות הימית של צה"ל קשורה לגילויי הגז בחופי ישראל? כנראה שכן. ההחלטות של הממשלה הכריעו את הכף לטובת האחריות של צה"ל על הנושא. כפי שזה נראה כרגע, שותפויות הגז אחראיות להגן על האסדה (הפלטפורמה) וצה"ל על המעגלים החיצוניים. (דיונים סביב אבטחת אסדות הגז אפשר למצוא במגוון מקורות - כאן, כאן וכאן).

היבט נוסף הוא הויכוח של ישראל עם לבנון סביב הבעלות על אוצרות האנרגיה במים הכלכליים. רק השבוע התבטא, נעים קאסם, הסגן של נסראללה, סביב הנושא. בכתבה באתר הלבנוני dailystar האשים קאסם את ישראל בגניבה של העושר ששייך ללבנון. מוקד העימות בין לבנון לישראל סובב סביב אגן לבנת (Levant Basin). עוד מידע אפשר למצוא באתר epmag.

אין ספק כי מהלך ההתעצמות הימית של ישראל קשור, לפחות בחלקו, להגנה על משאבי הגז במים הכלכליים הקיימים וכן למה שצפוי להתפתח בזירה הלבנונית. אבל בחלקו האחר הוא כנראה קשור, גם, להתעצמות של מצרים מדרום. רק לאחרונה רכש סיסי פריגטות מצרפת וב-2012 מצרים הזמינה 2 צוללות חדשות מגרמניה מדגם Type 209. לפי אתר navalanalyses, הצוללות צפויות להגיע לחיל הים המצרי ב-2016.

לצד לבנון ומצרים, ההתעצמות הימית, בעיקר בהיבט צי הצוללות הישראלי, משרתת גם אינטרסים 'רחוקים' יותר. אסטרטגיים במהות שלהם. אינטרס אחד כזה הוא איראן. אם וכאשר יהיה עימות צבאי כזה, הצוללות עתידות לקחת בו חלק פעיל מאד.

לסיכום, נראה כי ההחלטה של ממשלת ישראל וצה"ל להעצים את היכולות הימיות של ישראל מאותתת על כך שכלכלת האנרגיה היא חלק מהותי מתפיסת הביטחון העתידית של ישראל. צריך לזכור כי מלבד מאגר לוויתן, יש גם את מאגרי כריש ותנין שטרם פותחו. בהיבט הצבאי, נראה כי איראן עדיין משמשת יעד אסטרטגי לצוללות הישראליות, יחד עם הצורך בבקרה על הברחת נשק לארגוני טרור בזירה הימית - פעילות בינלאומית שצה"ל מקיים באמצעים חשאיים, רחוק מעיני האזרח הישראלי.

גם מצרים מדרום, על אף היחסים הטובים בין המדינות בעת זו, מהווה ראי לצורך של ישראל לעמוד איתן מול ההתעצמות חיל הים המצרי. צה"ל כבר למד לאורך שנות קיום המדינה, ששקט במזרח התיכון הוא בסך הכל טעות סטטיסטית על ציר הזמן של דינמיקת האלימות העוטפת את גבולות ישראל, ותמיד טוב לתתכונן ליום שאחרי.

הוסף תגובה

הגיבו

כתוב לעורך

שלח לחבר

שתף