סל התרופות: 99 מיליון לטיפול בצהבת, גילוי סרטן הרחם - בחוץ
בתום חודשים של דיונים ארוכים קבעה ועדת הבריאות אילו תרופות יכנסו לסל של 2015 בעלות של 300 מיליון שקלים. בין היתר נכנסו לסל מחשבי תקשורת חלופית לחולים שאינם יכולים לתקשר ובדיקה לגילוי קרע באבי העורקים, מה שהביא למותו של אריק איינשטיין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לוועדה הוצעו 600 תרופות בעלות כוללת של שלושה מיליארד שקלים ולבסוף נכנסו לסל תרופות בהיקף של כ-324 מיליון שקל שיספיקו רק לעשרה אחוזים מהנדרש (350 אלף איש). כך ששוב תרופות וטכנולוגיות רבות נשארו מחוץ לסל. אמש לאחר שעות ארוכות הוועדה בחרה להכניס לסל שתי תרופות עבור חולי צהבת עם הצטלקות כבד (דרגה 3 ו-4 פיברוזיס) לחולים עם וירוס הפטיטיס C. תרופה זו נכנסה במסגרת הסכם מיוחד לחמש שנים בעלות כוללת של 99 מיליון שקל ותהווה טיפול ל-75% מהחולים במחלה זו, כאשר חלק מהסכום יינתן מתקציב הסל של השנה הבאה.
בין התרופות שנכנסו לסל לשנת 2015: שירותי שיקום לחולי COPD – חולים במחלת ראות חסימתית כרונית – כ-5,000 חולים בשנה. תרופה חדישה לסוכרת, שניתנה עד כה רק לחולים עם עודף משקל חריג תינתן מעתה גם לאנשים שסובלים "רק" מהשמנת יתר. תרופות לאיידס – לנשאי HIV ניתנו עד עכשיו תרופות אלו על פי קריטריונים מחמירים של בדיקות דם, אולם כעת הוועדה החליטה להרחיבם לאוכלוסיות נוספות ויש קבוצות שיקבלו אותן ללא התנאים המחמירים: נשאים עם שחפת פעילה, בני זוג של נשאים ונשים הרות ומניקות שמאובחנות עם הנגיף.
עוד נכנסו לסל בדיקות סקר ליילודים לאיתור מחלות ילדי הבועה "CSID" - מחלת כשל חיסוני משולב חמור הנובעת מהפרעה גנטית. ילדים אלה מושפעים מזיהומים בשלב מוקדם מאד בחייהם וסובלים גם ממחלת ריאות, שלשול כרוני ובעיות גדילה. חייבים לשמור אותם מזיהומים ולכן מכניסים אותם לחדרים סטריליים ("בועה").
הוועדה החליטה שהבדיקה לאיתור המחלה תינתן לכל התינוקות הנולדים במסגרת "דקירת העקב": בדיקת דם הנלקחת מעקב כל תינוק כדי לאתר שורה של מחלות. הבדיקה תאפשר לאתר "ילדי הבועה" בחודשים הראשונים לחייהם ולתת להם טיפול שמונע הדרדרות במצבם.
נכנסה לסל גם תרופה לטיפול בפסיכוזה על רקע דמנציה. אנשים, בעיקר קשישים, הסובלים מדמנציה מפתחים לעיתים תופעות פסיכוטיות ותרופה זו תקל עליהם. כמו כן לסל נכנס גם מזון רפואי: תרופות לשתי מחלות קרוהן וקוליטיס, שהן מחלות מעי דלקתיות. בנוסף נכנסו גם טיפולים למחלות לב, ריאה וראומטולוגיה.
עוד נכנסו לסל טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18 שסובלים משיתוק מוחין והפרעות נוירולוגיות התפתחותיות נוספות. מדובר בטיפולים מונעים ומשמרים. כמו כן נכנסו תרופות לסרטן – כמו שתי תרופות חדשות ופורצות דרך לטיפול בסרטן העור – מלנומה גרורתית מתקדמת וטיפולים חדשים לסרטן הדם – לוקמיה.
בנוסף נכנסה תרופה חדשה של נוברטיס לסרטן ריאות: תרופת זיקדיה לחולי סרטן ריאות עם מוטציית ALK שמחלתם התקדמה תחת טיפול קו ראשון או שאינם סובלים את הטיפול הקיים. וכן תרופת זולאייר המיועד לחולי אורטיקריה כרונית ספונטנית (חרלת) אשר אינם מגיבים לטיפולים קיימים. מדובר בחולים הסובלים מנגעים עוריים בולטים ואדמומיים וגרד רב.
נכנסו לסל גם מחשבי תקשורת חלופית – מחשבים לחולים שאינם יכולים לתקשר עם הסביבה באופן מילולי. הם מיועדים ל-625 חולים בשנה. עלות כל אחד מהם בין 15,300 ל- 41,300 שקל. הורים לילדים אלה עתרו בשנה שעברה לבג"ץ בתביעה שגם המחשבים ייכנסו לסל כי בשנה שעברה הועדה החליטה לא לדון בזה מכיוון שלא מדובר בתרופה. בהתערבות שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הנושא הוחזר לוועדה השנה וזו החליטה, כאמור, לכלול את המחשבים בסל הבריאות.
לסל נכנס גם חיסון נגד שעלת לנשים הרות: מדובר בחיסון המשולש שעלת טטנוס שניתן היום לתינוקות. הוועדה החליטה להכניס חיסון זה לנשים הרות, כדי למנוע מעבר של שעלת לוולד, וזאת על רקע עלייה במחלת השעלת בכל מדינות המערב. נכנסו גם בדיקות סקר לגברים מעשנים ולכאלה שעישנו בעבר, בגילאי 65-74, כמו כן נכנסה הבדיקה לאיתור מוקדם של קרע באבי העורקים (שגרם למותו של הזמר אריק איינשטיין).
תרופות שלא נכנסו לסל בשנת 2015: תרופה לטיפול בסרטן השחלה הגנטית - לינטרנזה, בדיקת סקר לסרטן הריאות באמצעות CT למעשנים, לא נכנסה גם הצעה להרחיב את בדיקות הסקר לגילוי סרטן צוואר הרחם לנשים. כיום הבדיקות נערכות לנשים עד גיל 35. ההצעה שנפלה הייתה לכלול בבדיקות גם נשים עד גיל 25.
ירדו גם תרופות פורצות דרך לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס מסוג C) שעלותן גבוהה ביותר. תרופות אלו יכולות להעלים את הנגיף מהגוף ביעילות של מעל 85% מהחולים והן נחשבות לפורצות דרך בעולם. שש תרופות כאלו הוגשו לוועדה והיו מהסיבות להתארכות הדיונים אל תוך הלילה.
בתוך כך, גם בשנה הבאה תקציב הסל יעמוד על 300 מיליון שקל אך 24 מיליון כבר ייגרעו ממנו לטובת התרופה להפטיטיס.
התרופות לצהבת נכנסו לחולים עם וירוס 1G אך לא נכנסו לחולים עם וירוס 3G שבהם המחלה מתקדמת מהר יותר כי תרופות לטיפול בוירוס הזה יקרות בהרבה. הדילמה של הוועדה הייתה אם לא לתת בכלל תרופות פורצות דרך או רק לקבוצות מסוימות והיא החליטה לתת אחת מהן.
יו"ר ועדת סל התרופות, פרופ' יונתן הלוי, מנהל בית החולים שערי צדק, אמר כי זו הדילמה האתית שעמדה בפני חברי הוועדה: האם לשלב תרופות יקרות לקבוצה קטנה יותר של חולים אך לגזול הרבה יותר כסף שיכול לסייע ליותר אנשים, או לבחור בתרופות שעלותן נמוכה יותר, אך שמסייעות לקבוצות חולים רחבות יותר. "הבחירה היתה קשה אך הגענו לסל טוב".
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק אמר כי "האתגר השנה היה קשה ומורכב במיוחד. לסל היו מועמדות תרופות יעילות מאוד ומצד שני יקרות. הוועדה הצליחה לאזן ולהביא מסר רפואי, חברתי ואנושי מתוך שקיפות מלאה של ההחלטות. אני מתנצל בפני החולים להם לא יכולנו לסייע השנה במסגרת הסל. סל הבריאות במדינת ישראל מקיף ומצוין".
יו"ר וועדת הסל פרופ' יונתן הלוי אמר: "קביעת הסל השנה הייתה קשה במיוחד, ואני שמח שהצלחנו לסיים אותו תוך מתן מענה מרבי, אם כי לא שלם, לחולי הפטיטיס סי, ולצדן הכנסה של עשרות טכנולוגיות ותרופות למגוון תחומי הרפואה, שיוסיפו תרומה משמעותית לבריאות תושבי ישראל. אין ספק שמלאכתנו הייתה קלה יותר לו היה מוקצב סכום גדול יותר. תמיד אפשר יותר. אבל הסל הזה או סל מכובד בכל קנה מידה בינלאומי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם