בר אילן ערכה כינוס לציון 100 שנה למשורר יעקב אורלנד
הפזמונאית שמרית אור ביתו של יעקב אורלנד, קראה בטקס שיר שכתב אביה ואמרה: "השפה הזאת כל כך חסרה לנו עכשיו, כי אין עוד שירים כאלה״

מימין לשמאל פרופ' תמר וולף - מונזון, הפיזמונאית שמרית אור ןפרופ' יפה זילברשץ
יוני המנחם
הפזמונאית שמרית אור ביתו של יעקב אורלנד, קראה שיר שכתב אביה אודותיה ואמרה "הגיעה העת לזהות את השפעתו הענפה של אבי, בכתיבתם של הפזמונאים הגדולים שקמו לנו במהלך הדורות. אישיותו הסוחפת והמרתקת וקסם כתיבתו ושליטתו הבלתי מושגת ברובדי השפה העברית, השאירו בי את חותמם לעד. ממעיין הכישרון שלו ינקתי את אהבת השפה. השפה הזאת כל כך חסרה לנו עכשיו, כי אין עוד שירים כאלה״.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פרופ' יפה זילברשץ, המשנה לנשיא אוניברסיטת בר- אילן עמדה על חשיבותו של המשורר "יעקב אורלנד הינו מאושיות התרבות החשובות בישראל בעת החדשה. פזמוניו הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית המתחדשת החל משנות השלושים של המאה הקודמת, והם שגורים עד היום בפי כל. מי לא מכיר את "היו לילות", "אני נושא עימי", "שיר הבוקרים" (ערבה, ערבה אין קץ..), "שלכת" (עמוק, עמוק העצב בעיניים..), "מיהו המיילל ברוח", "שני שושנים" ועוד רבים אחרים".
פרופ' זילברשץ הוסיפה "אני גאה לספר כי אוניברסיטת בר-אילן הכירה כבר לפני זמן רב בחשיבות יצירתו של אורלנד ושניים מהפרסים הרבים בהם עוטר במשך השנים ניתנו לו על ידי האוניברסיטה. בנוסף לכך באוניברסיטת בר-אילן בחר המשורר לשכן את האוצרות המגוונים של יצירתו לצרכי מחקר ושימור. אך טבעי שהכנס המרכזי העוסק במאה שנה להולדתו מתקיים באוניברסיטה.
בכנס זה אנו עושים צעד נוסף בהכרה הראויה
בכנס, שנשא אופי בין-תחומי השתתפו חוקרים מובילים במגוון התחומים בהם עסק יעקב אורלנד: בשירתו הלירית (פרופ' תמר וולף-מונזון), בשירי הזמר שלו (חתן פרס ישראל אליהו הכהן, ד"ר אורי לשמן, ד"ר אבי בר-איתן), בכתיבתו האפית (ד"ר דן אלמגור, פרופ' תמר סוברן) ובתרגומיו לילדים ומבוגרים (הסופר יהודה אטלס וד"ר עמינדב דיקמן).
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg