
עת הנרדף: מי קונה את המופע של ליברמן ודרעי?
יו"ר ישראל ביתנו רצה מרכז, אבל חתך ימינה בגלל החקירות. יו"ר ש"ס התפטר מתפקידו אחרי הדלפת הקלטת. למה? כי בבחירות 2015, ככל שאתה חלש יותר, כך האפשרות שלך להתחזק בקלפי טובה יותר
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפעמים נדמה שהפוליטיקאים גנבו את הטקסטים, או לפחות את המניירות מהמערכון הידוע של הגשש על פסטיבל המדוכאים בבנייני האומלל. כזכור, המתחרים שם מנסים להציג את הדלות שלהם בפני חבר השופטים כדי לקבל קולות רבים יותר.

שר החוץ אביגדור ליברמן מנסה בדרך כלל ליצור לעצמו דימוי של איש חזק והחלטי, אבל הנסיבות, מה לעשות, מחייבות אותו בכל פעם ללבוש מחדש את חליפת המאוים. ליברמן קיווה, אחרי 15 שנה בענייני בחירות, ללכת סוף סוף על קמפיין ענייני, מדיני, ביטחוני ואזרחי, משוחרר מסיפורים
ליברמן פנה למרכז המפה כדי לחפש קולות חדשים. אחרי שקם מהשבעה על מות אמו, הוא הופיע לפני אנשי עסקים באוניברסיטת תל־אביב ודיבר על שתי מדינות ופינוי מביתו בהתנחלות נוקדים, אם רק יידרש. בהופעה אחרת הוא הודיע כי יצחק הרצוג לא פסול מבחינתו.
אנחנו לא יודעים אם החיתוך של ליברמן למרכז נעשה אחרי שידע על החקירה המסועפת סביב המקורבים שלו בישראל ביתנו או לפניה. האם ניסה להציל או למנוע משהו? הרי הפוליטיקאים מהימין בטוחים שמי שנוקט עמדות שמאלניות הופך לאתרוג מוגן היטב בידי הפרקליטות והתקשורת.
כך או כך, ביום שלישי הופיע ליברמן במלון 'אשל השומרון' באריאל, וחזר שם לימים האפלים שביקש לשכוח. אחרי שנחלץ בשן ועין מרשויות החוק בתיקים על חברות הקש ופרשת השגריר, ואולי פינטז על ירח דבש עם משטרת ישראל – באה החקירה הנוכחית בימי הבחירות וכפתה עליו, שלא בטובתו, את הקמפיין של פעם.
ליברמן הציג שוב את עצמו כמי שנרדף בידי המשטרה, כינה את פרשת השחיתות שנחשפת מול עינינו "פרשת להב 433" וסיפר על חלום שחלם. "החוקרים בחלומי אמרו שחייבים לעצור את הרוסי הזה. לא ייתכן שכל פעם הוא יצא נקי", אמר ליברמן.

וכך, החלומות של ליברמן לפנות לדרך חדשה, למרכז המפה, נגוזו יחד עם החקירה והמעצר של האנשים הקרובים לו ביותר. האיש הממוצע במרכז לא אוהב התנצחויות עם החוק. ליברמן ויתר, ופנה שוב לימין עם מסרים קשים ונוקשים יותר נגד נסיגות וויתורים, שסותרים את מה שאמר רק לפני שבוע, פלוס דימוי מעודכן של המקופח הנצחי.
ליברמן נשמע עצוב ומריר, ורמז שכל הפרשה המחרידה האחרונה היא עלילת דם. גם סגנית השר פאינה קירשנבאום, החשודה מספר אחת, עשתה פרצוף של צדיקה בסדום. מעניין לדעת מי יקנה את זה. אולי השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ׳, שישב בשורה הראשונה בכנס באריאל במקום לקום ולעזוב את האולם.
בשעה שליברמן דיבר מול הפעילים שלו במלון 'אשל השומרון', ניגש אריה דרעי בצעדים מהירים ללשכת יו"ר הכנסת בירושלים כשמכתב התפטרות בידו. דרעי באמת נראה שם אומלל. הפנים היו מיוסרות, הזיעה ניגרה, הקול נסדק. "תעזבו אותי, קשה לי", הוא התחנן. מקהלת חברי הכנסת מש"ס, שליוותה אותו בעיניים בוכיות, השלימה את מראה הטרגדיה היוונית בקומה השלישית.
תשעת החברים – שרובם, אגב, עדיין תומכים בסתר באלי ישי ומייחלים לשובו – ביקשו מחברי מועצת החכמים להתפטר בעקבות דרעי. המכתב שכתבו היה עוד שיא של ציניות ומסכנות בונה. "בשפלות קומה והכנעה, ברפיון ידיים ובלב נמס על המעשה אשר נעשה, אנחנו באים לפני רבותינו לבקש ולהתחנן להחזיר את שליחותנו", כך כתבו. תרשו לי להניח כי התשעה מתפללים באותה מידת של דבקות שאיש במועצת החכמים לא ייענה להם, חלילה, והם לא יעזבו את השליחות בכנסת גם בימי הפגרה.

דרעי עצמו חזר לימים הגדולים שלו. מי ששאל לאן נעלמו הדמיון היוצר וכושר ההפתעה קיבלו את דרעי במיטבו – יוצר משבר קטן (התפטרות) בתוך משבר גדול (הפילוג בש"ס) כדי למנוע משבר היסטורי (פירוק ש"ס). דרעי התפטר מיד אחרי שהתפרסמה הקלטת שבה הרב עובדיה תוקף אותו ללא רחם.
במהלך גאוני אחד הוא הפך את היוצרות, והציג את עצמו כמי שנרדף על ידי כוחות הרשע המתפלגים של אלי ישי מצד אחד, וגם כמו מי שדואג לכבודו של מרן (שכינה אותו "רשע" והזכיר שהוא גנב ולוקח שוחד). במרוץ אחרי תדמית הנרדף כמעט השיג דרעי את ישי, שעד לרגע זה היה בעיני הציבור האיש שנזרק מש"ס אחרי שדרעי התעלל בו.
דרעי אלוף בניצול מצבי חולשה. בבחירות 1999 הוא הפך את המשפט הפלילי שלו לסמל של רדיפה עדתית מצד האליטה המשפטית נגד בני עדות המזרח. הקלטת שהפיץ אז תחת השם 'אני מאשים' הייתה שווה לש"ס 17 מנדטים בקלפי. גם הפעם קורה דבר דומה. ההתפטרות של דרעי עוררה את הרחוב החרדי־ספרדי, שבא להציל את ש"ס מאבדון. זה ההישג החשוב ביותר של המהלך של דרעי.
בשנה האחרונה, מאז מותו של מרן, הציבור של ש"ס נכנס לתרדמת. המריבה בין דרעי וישי עשתה שמות בתנועה. גם הפרישה של ישי לא ניערה את הרחוב, והמצביעים התפזרו לכל עבר. לליכוד, לבית יהודי ולמפלגתו של כחלון. החרדים הספרדים הודיעו שיצביעו ליהדות התורה.
הקלטת הלוהטת וההתפטרות שבאה בעקבותיה הציתו אש חדשה, לפחות בעיני הפעילים השרופים. השבוע ראיתי באוהל המחאה שהוקם מתחת לביתו של דרעי את אנשי 'התנזים', בראשם הרב יהודה אזרד, שליוו אותו כשנכנס לכלא. בשנתיים האחרונות הם רבו עם דרעי, טענו שהוא מנטרל אותם ופרשו מפעילות. היום הם שם, באו להציל את המהפכה וקראו לישי "בוגד". דרעי תמיד יוכל לומר ששמע את הצעקה שעולה מן הרחוב וחזר להציל את מפעל חייו. היכונו לנאום "אני לא פורש" מספר 2.
וכאשר דרעי הגיש את ההתפטרות שלו בטקס גדול, הגיע אלי ישי לאולם ששכר בשדרות בשם 'בית ביבי' (!), יחד עם ח"כ יוני שטבון. ישי פגש שם פעילים שבהם לא נתקל
ישי יודע שלאיש המושפל יש משקל סגולי גבוה בהר־נוף ובשכונת הבוכרים. הנאום שלו התחרה היטב בפסטיבל הדיכאון. הוא סיפר איך אנשי ׳התנזים׳ רדפו אחריו ופגעו בו ובבני משפחתו, גם פיזית. במקרה הזה יש לו על מה לסמוך.
ביום רביעי החליט יו“ר הכנסת, בעקבות האירועים באוהל ובכלל, להצמיד לישי מאבטח, מחשש לחייו. הוא לא יכול היה לקבל מתנת בחירות טובה מזו. אפילו השופטים של הגשש היו מעניקים לו ניקוד גבוה על הצרות הללו.