תוכנית המצוינות לתלמידי הפריפריה עומדת בפני סגירה
המיזם פועל כעשרים שנה בבתי הספר, אולם החוזה עם משרד החינוך הופסק; יו"ר פורום ראשי ערי הפיתוח: "מהלך שתוצאותיו הרות אסון"
עוד כותרות ב-nrg:
- סרטון של דאעש ממוסול: החיים כאן נורמליים
- מתבצרים במפעל: "זה מאבק על פת לחם"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המנהל הספקן הסכים לתת לתלמיד הזדמנות, ובלבד שיתחייב בפניו לשפר את ממוצע הציונים שלו בעשר נקודות לפחות. כעבור שנתיים הגיע כארם אל קו הגמר כשהוא אוחז בידו תעודת בגרות ריאלית עם ממוצע ציונים של 92.
כיום, כעבור 15 שנה, הפך כארם בעצמו למנחה בתוכנית 'מיכא"ל', אולם את הברק שבעיניו מחליפה כעת ארשת של דאגה, לאחר שנתבשר לאחרונה כי בקרוב תופסק הפעלתה של התוכנית ביישובי הפריפריה.
"אי המשך הפעלתה של התוכנית ותקצובה על ידי משרד החינוך יביאו להידרדרות של התלמידים בפריפריה ובמגזר הלא יהודי, ובסופו של דבר זה יביא אותנו לחברה פחות מוצלחת שנגועה ביותר פשיעה וסמים", הוא אומר. "אם נגיע לשם, זה יעלה ביוקר למשרד החינוך ולממשלה, כי אז נצטרך להשקיע הרבה מאוד כסף בשיקום הנזקים שיכולנו למנוע עכשיו".
מיזם 'מיכא"ל', אשר זכה פעמיים בפרסי הקרן הבינלאומית לחינוך, נוסד בשנת 1994 על ידי יובל אלוני ומני ברזילי, וצבר עד כה למעלה מ-250 אלף בוגרים. התוכנית פועלת מזה עשרים שנה במימון משרד החינוך ביישובי הפריפריה, והיא נועדה להביא להפחתת הנשירה ממערכת החינוך ולהגדלת אחוזי הזכאות לבגרות, תוך שיפור הדימוי העצמי של התלמידים. הקורס מתפרס על פני 14 מפגשים בני ארבע שעות כל אחד, והוא נוגע בכשבעים תחומי לימוד שונים, ובהם: חשיבה מתמטית, מוזיקה, לימוד שפות, תיאטרון, מדע מודרני וציור.
בבתי ספר רבים מתקיימת בין התלמידים הגרלה, מכיוון שמספר התלמידים המבקשים להשתתף במיזם גדול ממספר המקומות. בפגישתם הראשונה עם המנחה חותמים התלמידים על חוזה שבו הם מתחייבים להגיע בזמן, לבצע את מטלות הבית ולא להחסיר מפגש ללא תיאום מראש. צוות המנחים של התוכנית מורכב מאקדמאים ומסטודנטים מצטיינים מתחומים שונים, כדוגמת משפטים, רפואה, ניהול, היי-טק וחינוך. תהליך המיון קפדני, וההכשרה נמשכת כמה חודשים בתנאי פנימייה.
במהלך השבועות האחרונים מתנהל מאבק נגד הפסקת הפעלת המיזם, אשר נחשב לאחת מתוכניות הדגל של משרד החינוך לעידוד מצוינות בפריפריה. "כל ראשי הרשויות בפריפריה ובמגזר הערבי מתנגדים נחרצות למהלך זה, שתוצאותיו הן הרות אסון בשבילנו", כתב לאחרונה בני ביטון, יו"ר פורום ראשי ערי הפיתוח וראש עיריית דימונה במכתב ששלח למנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן. "מאות ראשי רשויות, אלפי מורים ומנהלי בתי ספר מוחים על כוונה זו, ואנו נצא יחד איתם למאבק בלתי מתפשר. לא ניתן יד לפעולה הרסנית כזאת".
חוזה ההתקשרות שנחתם בין משרד החינוך למפעילת התוכנית, חברת 'מיכא"ל', הסתיים בחודש יוני האחרון, אולם הוארך עד לסוף חודש דצמבר. ההחלטה על הארכת החוזה התקבלה על ידי שר החינוך היוצא, שי פירון, שביקש להכניס בתוכנית כמה שינויים. בין היתר ביקש פירון שאת התוכנית יעבירו מורים ולא מנחים חיצוניים. לשם כך הוגדרה שנת הלימודים הנוכחית כשנת מעבר, וחברת 'מיכא"ל' התבקשה לגבש תוכנית חדשה ייעודית למורים, שתכשיר אותם להעביר בעצמם את החומר הלימודי. בינתיים היקף הפעילות צומצם מ-300 ל-75 קבוצות בלבד, ובהתאם קוצץ מימון התוכנית, שעמד בשנה שעברה על 9 מיליון שקלים, לכ-3 מיליון שקלים.
בחודש אוגוסט האחרון הגישה חברת 'מיכא"ל' למשרד החינוך את התוכנית החדשה למורים, ועוד לפני שנחתם חוזה חדש פוזרה הכנסת, שר החינוך התפטר מתפקידו ואישור תקציב המדינה נדחה.
"אני חושב שיש פה פספוס גדול של משרד החינוך. אני לא רואה אף סיבה לסגור את 'מיכא"ל'. זה קורס שיכול לתרום המון לכל תלמיד שמשתתף בו", אומר שחף כהן, תלמיד כיתה ט' בבית ספר 'אורט תעופה וחלל' במעלה-אדומים.
הוא מספר כי "הקורס שינה לי את כל תפיסת הלמידה, ואת כל תפיסת החיים. זה גרם לי להסתכל על דברים אחרת, ונתן לי כלים מיוחדים שאני משתמש בהם לא רק בלימודים אלא גם בחיים האישיים. למשל, בעבר לפני הקורס הייתי נלחץ מאוד לפני מבחנים, ובזכות הכלים שקיבלתי בקורס ובזכות פיתוח הביטחון האישי אני מגיע למבחנים הרבה יותר רגוע. ברור שזה גם משפיע מאוד על הציונים שלי".
גם בשביל תהל וקנין מבית ספר 'ליהמן' בדימונה מדובר בקורס משמעותי. "את מה שלמדתי ב-14 המפגשים האלו לא למדתי כל החיים שלי, וזה היה בדרך מיוחדת, חווייתית ושונה. כל המיזם הזה היה מיוחד, וכל מפגש תרם לי משהו אחר", היא מספרת.
אחד היעדים המרכזיים שסימן לעצמו שר החינוך היוצא שי פירון במהלך הקדנציה האחרונה היה צמצום פערים בין תלמידים עניים לעשירים. למרות הכוונות הטובות, ועל אף תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי שהציג לאחרונה משרד החינוך, נראה שהפסקת מימון התוכנית בפריפריה רק תרחיב את הפערים החברתיים, שכן בבתי ספר ביישובים מבוססים תמשיך התוכנית לפעול במימון ההורים, בעלות של 2,150 שקלים לתלמיד.
מלכה ארד (24), תושבת גבעת-שמואל, עוסקת בשיווק פנסיוני, בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני במנהל עסקים, מנחה את התוכנית בתיכון 'הרא"ה' רמת-גן, ובעבר הנחתה גם בערי הפריפריה. היא סבורה ש"זו תוכנית שכל תלמיד בישראל צריך לעבור, אבל דווקא בבתי הספר בפריפריה הצורך של התלמידים בולט עוד יותר - כי תלמידים מהמרכז, שלהורים שלהם יש כסף לשלם על התוכנית, יכולים להגיע גם לחוגי העשרה. אם תלמיד בערי הפריפריה, לעומתו, לא ישתתף בקורס במימון משרד החינוך, הוא פשוט יישאר בלי כלום".
"אנחנו מדברים כאן על 6,000 תלמידים שהיו יכולים ללמוד היום ב'מיכא"ל', אבל הם יפסידו את התוכנית הזאת", אומר מני ברזילי, יושב ראש התוכנית ומייסדה. "מה יקרה לתלמידים האלה? על פי מחקרים שמשרד החינוך ערך, אחוזי הזכאות לבגרות של התלמידים שהשתתפו ב'מיכא"ל' גבוהים פי שניים מתלמידים שלא השתתפו במיזם. המשמעות היא שיש כאן אלפי תלמידים שחלק מהם לא יסיימו בגרות רק בגלל שלא יכלו להשתתף בתוכנית".
ואכן, על פי נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים תשע"ג שיעור הזכאות לבגרות של כלל תלמידי ישראל עמד על 64.2 אחוזים, ואילו שיעור הזכאות בקרב בוגרי 'מיכא"ל' היה 85.5 אחוזים. בחינה של הנתונים בערי הפריפריה מגלה פערים גדולים עוד יותר: כך למשל, באותה שנה באילת שיעורי הזכאות לבגרות של כלל התלמידים בעיר עמדו על כ-69 אחוזים, ואילו שיעור הזכאות לבגרות בקרב בוגרי התוכנית עמד על קרוב ל-94 אחוזים.
גם בערים באר-שבע, נצרת, קריית-גת, מעלות-תרשיחא,
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ה, אשר מהווה שנת מעבר, התוכנית פועלת ב-75 קבוצות. באשר להמשך ההתקשרות, הדבר מותנה בקבלת תוכנית חלופית על פי דרישות המשרד. התוכנית הוגשה למשרד לפני כמה ימים, ובימים אלו היא נבדקת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם