סערת בנט: הטור שחשף את מעורבותו בכפר כנא

הקשר בין נפתלי בנט לאסון כפר כנא במבצע "ענבי זעם" ב-96', נחשף לראשונה בטורו של שלום ירושלמי, שפורסם ב-nrg במארס 2013, ומעורר עתה סערה. "הם ירו מבתי ספר ובתי חולים. לא הייתי מעורב בכיוון, רק בדיווח" אמר בנט, שהיה אז מפקד הכוח הגדול ביותר שפעל בדרום לבנון. "בחפ"ק קיבלו החלטה לירות על מקור הירי, ובצדק"

שלום ירושלמי | 5/1/2015 9:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ב-18 באפריל 1996, בחג הפסח, רעשו המדינה והעולם כולו. חמישה פגזים של צה"ל, בקוטר 155 מ"מ, נחתו על מחנה פליטים שהוקם במטה יוניפי"ל בכפר כנא, 15 קילומטר מדרום מזרח לצור. התוצאה הייתה טרגית. 102 אזרחים לבנוניים נהרגו, ובהם נשים וילדים רבים.

עוד כותרות ב-nrg:
בהלה לפני הסערה הגדולה: אזרחים מרוקנים מדפים
צפלינים מעל וושינגטון: המלחמה הקרה חוזרת
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המטווח חסר הרחמים עורר ביקורת חריפה בכל מקום על פני הגלובוס, וגם מיני-מלחמת גנרלים פנימית. הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק טען כי "צה"ל לא ידע שיש אזרחים במטה יוניפי"ל". ראש אמ"ן משה (בוגי) יעלון טען ההפך.
 
צילום: מתוך האלבום המשפחתי
נפתלי בנט בזמן שירותו הצבאי. זעם על החלטתו של פרס צילום: מתוך האלבום המשפחתי

"ידענו שאזרחים מפונים ברחו לתוך מתקנים של האו"ם", קבע יעלון. בפיקוד הצפון הלכו על גרסת הביניים ומסרו כי "הקצין התורן, אלוף משנה פ', ידע שהוא יורה לתוך מחנה האו"ם, אבל לא ידע שמאות פליטים ברחו לשם". אלוף הפיקוד היה אז עמירם לוין.

הימים הם ימי "ענבי זעם". חיזבאללה פותח בירי של קטיושות על יישובי הצפון. ראש הממשלה שמעון פרס מחליט לצאת למבצע שיפסיק את הירי. ב-11 באפריל תקף חיל האוויר מטרות של חיזבאללה בביירות ובבקעה. כוחות שריון, תותחנים וחיל הים הפגיזו מטרות גם הם. תושבי דרום לבנון ברחו או פונו צפונה, ותושבי צפון המדינה ברחו או פונו דרומה. במהלך המלחמה פעלו כוחות מיוחדים במבצעים חשאיים בעומק לבנון, בעיקר יחידות מגלן ושלד"ג.

יו"ר "הבית היהודי", נפתלי בנט, היה אז מפקד פלוגת לוחמים במגלן שהוביל את הכוח הגדול ביותר פנימה. כאשר הכוח התגלה נורתה לעברו אש מרגמות מדויקת. בנט דיווח לחפ"ק מאור. החפ"ק הורה להשיב אש חזקה, מה שגרם לאסון הגדול במטה יוניפי"ל ולהפסקת המבצע. החברים של בנט ליחידה מודים בעובדות שנחשפות כאן לראשונה, אך לא מודים באשמה.

"צריך להבין את המציאות", מספר אחד הקצינים. "היינו שמונה ימים בתוך השטח. חיסלנו מחבלים בכל פינה. ביום השמיני גילו אותנו. באמצע היום חטפנו ירי מרגמות. לא יכולנו לראות מהיכן הגיעה האש. היינו באמצע ואדיות ורכסים והמרגמות הגיעו מהשמים".

בנט עצמו הצדיק ללא עוררין את ההחלטה של החפ"ק, שלה הוא בעצם היה אחראי. באירועי מורשת הקרב של יחידת מגלן טען בנט: "כל אזרח שנהרג זה אסון. חיזבאללה ירו מתוך בתי ספר ובתי חולים. אני באופן אישי לא הייתי מעורב בהנחיה או בכיוון, רק בדיווח. בחפ"ק זיהו מאין יורים על הכוח של בנט וקיבלו החלטה לירות על מקור הירי, ובצדק. כך הצילו את החיים שלנו. חיכינו לרגע החשכה, הגיע מסוק ולקח אותנו למחניים. רק שם נודע לנו על כל האירוע".

"היה הלם בארץ ובעולם", סיפר בנט לחיילי היחידה, "אבל מה שלא אשכח זה את אלוף הצפון עמירם לוין, שהגיע אחרי יומיים לבסיס שלנו והעניק לנו גיבוי מוחלט. זה היה רגע אדיר".
צילום: Getty Images
לאחר ההפגזה בכפר כנא במבצע ''ענבי זעם''. בנט: ''כל אזרח שנהרג זה אסון'' צילום: Getty Images

נפתלי בנט הגיע למגלן מסיירת מטכ"ל ארבע שנים לפני האסון בכפר כנא. הוא היה מפקד צוות ובהמשך היה מפקד פלוגת הסיור המבצעית. לפני מבצע "ענבי זעם" הוא התמחה במבצעים ופשיטות על בסיסי חיזבאללה בעומק לבנון, בעיקר בגזרה המזרחית. "בנט היה עם סכין בין השיניים", מספר הקצין ביחידה. "אני זוכר את הימים ההם. חיכינו כל הזמן עם החיילים למבצע הבא. המפקדים אמרו הרבה פעמים 'לכו להתאמן, תעשו דברים אחרים'. לא רצינו כלום, רק מבצעים".

בסוף 1996 היה בנט אמור להשתחרר. באפריל באותה שנה החליט ראש הממשלה פרס על מבצע "ענבי זעם". בנט היה אז מפקד הכוח הגדול ביותר בדרום לבנון. "היו לי 67 חיילים", סיפר בנט. "כדי להגיע ליעד היה לנו מסלול הליכה של יומיים, שני לילות. החלטתי לעשות הכל בלילה אחד כדי להגיע מהר ולמנוע ירי.

"לא רציתי להפסיד יום של מבצע. הלכנו במהירות שיא, אבל באמצע הדרך חל עיכוב. אחד החיילים נקע את הרגל. אמרתי לו: 'תחליט, בני. אתה חוזר לארץ עם שני חבר'ה, או שאתה ממשיך בקצב שלנו'. הוא החליט להמשיך, הנקע הפך לשבר, אבל הוא לא התלונן. בסוף המבצע אשפזו אותו וגיבסו לו את הרגל עד הבטן".
  

מעורר סערה. בנט בסטטוס תגובה, אמש

ב-25 באפריל 1996 התקבלה באו"ם החלטה שהכילה גינוי מפורש של ישראל ודרישה להפסיק את הפעילות בדרום לבנון. ראש הממשלה פרס נקלע לצרה כפולה. התקרית פגעה בסיכויי הבחירות שלו שהתקיימו חודשיים לאחר מכן, סיבכה אותו עם השמאל והערבים, אבל גם עם הציבור במרכז המפה הפוליטית ועם הימין שדרשו תוצאות של ממש. "אלה ענבי זעם? אלה ענבים באושים", זעק אז דוד לוי מסיעת גשר מעל דוכן הכנסת.

פרס החליט לפעול בשטח עוד כמה ימים. ההחלטה עוררה הפעם את חמתו של נפתלי בנט. "פרס הפסיק את המבצע בגלל כפר כנא", מספר קצין ביחידה, חברו של בנט. "הוא ראה שהוא נפגע בסקרים, ולכן המשיך את המבצע. נכנסנו שוב פנימה למבצע נוסף בפיקודו של בנט, הפעם הגענו למקום עוד יותר מסוכן. בנט הרגיש שההחלטה לשלוח אותנו שוב נעשית מסיבות פוליטיות. כאילו שאנחנו באים להציל את פרס".

בנט אכן השתחרר בסוף 1996, פנה להייטק והפך מיליונר. שמעון פרס, למרות המניפולציה הפוליטית שעליה דיבר בנט, לא הצליח לנצח בבחירות, והובס בידי בנימין נתניהו. אגב,
אחרי הירי על כפר
כנא אמר פרס: "אנחנו מאוד מצטערים, אבל לא מתנצלים". נתניהו נקט השבוע נוסח שונה כלפי הטורקים בעקבות פרשת המרמרה, התנצל במלוא הפה, הסכים לשלם פיצויים ונתן את האות לחגיגות גאווה והשפלה מתואמות ברחבי אנקרה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...