"הביקורת נגד ישראל והאנטישמיות הולכות יד ביד"
סמנכ"ל אירופה במשרד החוץ מסביר כי "התחזקות האוכלוסייה הערבית באירופה היא הסיבה העיקרית לביקורת הגוברת על ישראל"
עוד כותרות ב-nrg:
- מקרית שמונה והבירה: חיזוק נשי לרשימה של כחלון
- כבאים חילצו בחורה עירומה שנתקעה בארובה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שיר און, שהיה הנציג הישראלי שנזף בשבוע שעבר בשגריר צרפת בישראל, פטריק מזונאב, מגלה מה התרחש מאחורי הקלעים במועצת הביטחון. לטענתו כיום כבר לא ניתן להפריד בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין שנאת יהודים קלאסית. "הביקורת נגד ישראל והאנטישמיות הולכות היום יד ביד", אומר שיר און בראיון לרגל כנס השגרירים השנתי של משרד החוץ.
ביום שישי זימנת את שגריר צרפת ל"שיחת נזיפה". מדוע?
"הצבעתה של צרפת הייתה הצבעה נגד ישראל. כך אנו רואים את הדברים והצרפתים ידעו זאת קודם לכן זימנו את השגריר כדי להציג לו את אכזבתנו העמוקה ואת מורת רוחנו. צרפת אינה עוד מדינה. היא חברה קבועה במוצעת הביטחון והיא מדינה מובילה בתחום הבינלאומי ובאיחוד האירופי.
"כשצרפת עושה צעד כזה יש לכך השלכות במערכת הבינלאומית. אנחנו ניסינו להסביר להם שהמעשה שלהם חסר אחריות כי הוא מעודד את הפלסטינים להמשיך בצעדים חד צדדיים ולכן בסופו של דבר מטרפד את הסיכוי לחידוש המשא ומתן ולא מקדם אותו".
אבל צרפת שינתה את עמדתה ברגע האחרון.
"כן. הם הרי הציגו בשלב מסוים הצעה וטקסט משלהם (במועצת הביטחון, א"כ), אלא שההצעה הזו לא קיבלה את ההסכמה של האמריקאים והבריטים. מה שקרה זה שהפלסטינים ניסו להציג את ההצעה שלהם כהצעה פלסטינית-צרפתית אף שהצרפתים הבהירו שזה לא המצב ושההצעה לא מקובלת עליהם. ובכל זאת, ראה איזה פלא, בסופו של דבר הם הצביעו בעדה".
אז הייתה כאן הפרת הבטחה מפורשת של הצרפתים?
"זה לא עניין של הפרת הבטחה. הם לא מתחייבים, אבל הייתה הבנה במערכת ולא רק שלנו, שהטקסט הפלסטיני לא מקובל עליהם. אבל זו הבעיה הקטנה שלנו. הבעיה הגדולה שלנו היא שמאמצים את הנרטיב הפלסטיני".
ישראל שנים טוענת ש"מהלכים חד צדדיים לא מועילים". אבל הראייה היא שהטיעון הזה נופל על אוזניים ערלות ולא משכנע, אז אולי אנחנו צריכים לנקוט קו אחר, אפקטיבי יותר?
"לנו יש עמדה ברורה ואיני חושב שאנו צריכים לשנות אותה בגלל פעולות של מדינה כזו או אחרת".
אבל, הטיעון לא משכנע.
"אם מישהו לא רוצה להבין את עמדתנו, אנחנו לא צריכים להציג עובדות אחרות. העובדות הקבועות הן שיש עלינו איומים של חיזבאללה וחמאס וכן הלאה ואת זה יודעים כולם. הבעיה שלנו אינה ההסבר שלנו, אלא מה גורם לממשלות או פרלמנטים ללכת בדרך שבה הם הולכים. וכאן יש פרמטרים אחרים כמו המוסלמים באירופה, הרצון להשתלט על הכאוס במזרח התיכון, השוק בעולם הערבי. אלה הסיבות והן לא ישתנו מחר בבוקר".
אז הקרב אבוד?
"הקרב לא אבוד אף פעם. צריך תמיד לחשוב על דרכים להגיע אל מקבלי ההחלטות ולהציג להם שיקולים אחרים. למשל סכנת הג'יאהדיסטים שחוזרים לאירופה. יש אלפים כאלה. זה אמנם לא קשור לאירועים במועצת הביטחון, אבל עם מי האירופים ישתפו פעולה כדי למנוע פעולות ומבצעים של הטרוריסטים האלה? בוודאי שעם ישראל ומדינות דומות להם. זה התן וקח שאנו צריכים להציג בפני האירופים".
בהקשר רחב יותר, יש כל הזמן את הדיבורים על חרם כלכלי ובידוד מדיני על ידי אירופה. האם יש לסנטימנט האנטי ישראלי הזה ביטוי מוחשי במספרים ונתונים?
"נכון לעכשיו לא באופן משמעותי. יש ניסיונות של גורמים שונים באירופה להשפיע על הקשרים הכלכליים עם ישראל. ישנו כמובן הסיפור של תוצרת ישראלית מחוץ לקו הירוק. זה מהלך פוליטי ומבחינה כלכלית המספרים אינם משמעותיים. אבל אנחנו מתנגדים לעיקרון ובלי קשר למספרים".
הזכרת את התחזקות המוסלמים באירופה. האם זה הגורם הראשון במעלה ליחס לישראל?
"קשה לקבוע האם זה ראשון שני או שלישי. הנושא קיים. יש עליה משמעותית במספרים של אוכלוסיה ערביות ומסולמית באירופה. בצרפת, בריטניה וגרמניה המספרים משמעותיים. זה גורם שמשפיע על המרקם החברתי ועל המערכת הפוליטית והכלכלית.
"אנו תמיד חשבנו שכאשר זה יקרה הם יבנו באיזה מצב נמצא ישראל ויראו שאנו המוצב הקדמי שנאבק כל השנים בדיוק באותן בעיות שהם נאבקים בהן עכשיו. אנחנו מקווים שזה ישפיע. זה לא קורה מהיום למחר. זה תהליך. יש לכך השפעה. אם נסתכל על ההפגנות האנטי ישראליות בצוק איתן, לאוכלוסיה הזו היה חלק משמעותי בהפגנות האלה".
יש התגברות משמעותית באירועים האנטישמיים באירופה. מה הזיקה בין שנאת היהודים הגוברת לבין הביקורת הפוליטית החריפה על ישראל?
"אנחנו תמיד נזהרים בסוגיה הזו. עיקרה של הביקורת הפוליטית אינה אנטישמיות, אבל אין ספק שאנטישמיות קיימת במדינות האלה.
אבל אולי הביקורת הלגיטימית מעודדת את האנטישמיות?
"זה בדיוק מה שאנו אומרים להם. הביקורת נגד ישראל והאנטישמיות הולכות היום יד ביד. בעבר, אנטישמי היה אנטישמי וביקורת פוליטית הייתה ביקורת פוליטית. ברגע שמחברים את זה לזכות הקיום של מדינה יהודית ולגיטמציה במדינה יהודית וסירוב להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, זה באופן טבעי דוחף את הביקורת הפוליטית והאנטישמיות, אחת לקראת השנייה. אנחנו מצלצלים בפעמונים כדי שהאירופים יבינו זאת בטרם יהיה מאוחר מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם