"המדינה לא מעניקה הגנה מספקת לחוסים והם מוזנחים"

בכנס בתחום האפוטרופסות בישראל עלה כי בארץ 40 אלף איש מוגדרים כ'חסויים' שהאוטונומיה האישית נלקחת מהם וניתנת גם בלי רצונם לאפוטרופוסים

אסף גולן | 6/1/2015 13:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות והקליניקה לזכויות זקנים וניצולי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן, בשיתוף עם האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים, קיימו השבוע כינוס בתחום 'מגמות וחידושים באפוטרופסות בישראל'. בכינוס אמר פרופ' שחר ליפשיץ דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן אמר כי "דיני האפטרופסות הקיימים לוקים בחסר בשני מובנים הפוכים. המדינה אינה מעניקה הגנה מספקת לחסויים, החשופים להזנחה ולניצול ומאידך, דווקא במקרים הקונבנציונליים של משפחות שנקלעו למצב קשה, שבו הן אחראיות על חסויים, המדינה מלאת חשדנות כלפיהם ודורשת מהם דרישות מכבידות ובירוקרטיות".

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 
צילום ארכיון: יוסי אלוני
זקנה צילום ארכיון: יוסי אלוני

עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר- אילן אמרה: "במדינת ישראל חיים כיום כ-40,000 אנשים תחת אפוטרופסות ומוגדרים כ"חסויים". ככאלה, מוגבלת האוטונומיה האישית שלהם באופן מהותי, ופעמים רבות נמנע מהם לקבל החלטות ולפעול בהתאם לרצונם. מאז נחקק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בשנת 1962, חלו שינויים מרחיקי לכת בתפיסות החברתיות בארץ ובעולם, הן בנוגע לאנשים עם מוגבלויות והן בנוגע לזקנים".

ד"ר מיטל סגל – רייך מאונ' בר אילן ומהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים אמרה כי "תמונת המצב של עולם זכויות החסויים בישראל לוקה ברובה, הן בפרוצדורה למינוי אפוטרופוס והן בהליכים תחת אותו מינוי. עם מינוי אפוטרופוס, אדם למעשה מאבד את ישותו המשפטית באופן שיכולתו לפעול ולקבל החלטות בשם עצמו מוגבלת, נלקחת מידיו ומועברת לאדם אחר בשמו. בנוסף ההליך לצורך מינוי האפוטרופוס איננו כולל את האדם עצמו, אשר לרוב אינו נשמע כלל בבהמ"ש, מתוך הישענות על מסמך רפואי הקובע, כי 'אינו מסוגל להביע דעה'.
 
לעניין זה. משמעות מינוי האפוטרופוס, היא כי ניתן לפעול 'מעל ראשו' של אדם, להחליט היכן יגור, אם יועבר בניגוד לרצונו למוסד והאם יבוצע בו הליך רפואי, הגם שאינו מעוניין בו". ד"ר סגל – רייך הוסיפה "כידוע, החברה בכללה מזדקנת, ואוכלוסיית הזקנים בה מתרבה בקצב מהיר בהליך המכונה "מהפכה דמוגרפיית". הליכי האפוטרופסות ככלל ננקטים כלפיי אנשים זקנים, לרוב ללא מעגלי תמיכה, במצב סוציואקונומי נמוך, ולאחר שחוו ירידה קוגניטיבית עקב מחלה. הנתונים הדמוגרפים מלמדים שלכולנו צפויות יותר שנות זקנה, ועל כן סוגיית הסדרת מעמדם של אנשים בזקנתם חשובה ורלוונטית לכולנו".

פרופ' ישראל ( איסי ) דורון , ראש

  החוג לגרונטולוגיה באונ' חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזקנה אמר "אפוטרופסות משפטית הינה מסגרת חוקית אשר נוטלת מאדם את השליטה על חייו, ומכפיפה אותו לפיקוח של בני משפחתו או גופים זרים. הגם שהדבר נעשה לרוב בשל סיבות טובות, ומתוך רצון להגן על האדם הזה - במקרים לא מעטים ההליך גם כרוך בפגיעה קשה בחירותו ובכבודו של היחיד.

מחקר משפטי השוואתי מגלה כי מדינות רבות ברחבי העולם ביצעו זה מכבר רפורמות חוקיות מרחיקות לכת במוסד האפוטרופסות על מנת להגן יותר על חירות הפרט, תוך תמיכה ושיתוף בהליכי קבלת ההחלטות". פרופ' דורון הוסיף "המשפט הישראלי עדיין שרוי תחת משטר חוקי מיושן וארכאי, אשר גורר פגיעה מוגזמת שלא לצורך באוטונומיה של זקנים ואנשים עם מוגבלות. אין ספק שהגיע העת לשינוי החוק בישראל".

האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי פרופ' דוד האן ציין בתגובה לדברים כי "מערך הפיקוח על אפוטרופסות עולה קומה והוא יידרש מעתה לשילוב של פיקוח ענייני רגיש ומקצועי, תוך הבחנה בין סוגי אפוטרופוסים וסוגי חסויים שונים, עם הכוונה והדרכה מקצועית של אפוטרופוסים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק