סערת רגשות: האנשים שמכורים לשלג וסופות
הם צמודים למד המשקעים ולמפות סינופטיות, מתווכחים בלהט על תחזיות ומודלים וייתנו הכול בשביל סופת שלגים טובה. הכירו את האנשים שנדבקו בחיידק המטאורולוגי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נדב בהרב, 30, תושב נוב שבגולן ורואה חשבון לפרנסתו, הסתיר בילדותו את התחביב, עד שגילה בבגרותו כי עוד עשרות אלפי אנשים בישראל עוקבים באדיקות אחר מזג האוויר ומתעניינים בתוצאות שהוא ממטיר ממש כמו בתוצאות הטוטו האחרון. הוא אב לשניים, אשתו לא ממש מתעניינת בתחביב אבל מבינה, כך הוא מספר, שבסופו של דבר יש עוד אהבה אחת בבית.
"אם אפשר להצביע על נקודה מסוימת שגרמה לי להתחיל לאהוב את כל נושא הגשם, הקור והרוחות, אני חושב שזה קרה בחורף 92', שהיה חורף מאוד קשה", משחזר בהרב את הרגע שבו הכול התחיל, כשהיה ילד בן שבע. בהמשך היום אגלה שהחורף ההוא הביא לא מעט אנשים להיחשף לעולם התחזיות ומזג האוויר, ולנתח מפות בעצמם ללא תיווך של דני רופ ועמיתיו על המסך.
אנחנו נפגשים ביום שלישי לפנות ערב, כשהעבים השחורים נושאי הגשם מכסים כבר את פני השמים. המכשיר הסלולרי שלו לא מפסיק לצלצל, ועל הקו ממתינים חברים לצד חקלאים ומנהלי בתי ספר בגולן המבקשים להתייעץ עמו ולשמוע את התחזית לימים הקרובים ממקור ראשון. הוא מסביר לי בהתנצלות שהוא כבר לא מסוגל לענות לכולם ומעביר את המכשיר לרטט.
כמה עשרות קילומטרים מאיתנו עומד יניב ריז, בן 34, על גג ביתו במעלות ומכוון את הציוד המטאורולוגי המורכב לקראת הסערה שבפתח. בחייו האזרחיים הוא עובד כפרמדיק במרכזי 'טרם' בכרמיאל ובנהריה, ומנהל מרפאת ספורטאים. לא סתם הוא בחר לגור בעיר מעלות שבמרומי הגליל המערבי. "אני תל־אביבי במקור, ועברתי לגור במעלות כי חיפשתי את העיר הכי גשומה בישראל שיש בה נוף לים ולהרים. ברגע שמצאתי עבודה כאן לקחתי את החפצים ועזבתי את המרכז", הוא מספר.
החיידק המטאורולוגי תפס גם אותו בגיל שבע, בסיטואציה שלא ישכח לעולם. "בילדותי גרנו בהונג־קונג, ושם ראיתי לראשונה בחיי הוריקן. אני זוכר שהסערה הזו ריתקה אותי לחלון במגדל שבו התגוררנו, וכך הפכתי לחובב מושבע של הטבע הזה. לימים כשהגעתי לישראל עם המשפחה נחשפתי לרגע המכונן של השלג הכבד בחורף 92', ואז הבנתי שזו האהבה שלי - מזג האוויר".
מאז הספיק יניב לפתח מודל מיוחד לחיזוי מזג אוויר ולכתוב מחקר מיוחד בנושא באוניברסיטה העברית. הוא מתאר את התשוקה המטאורולוגית שלו כסוג של התמכרות שמעסיקה אותו בכל רגע פנוי. "התחביב הזה אומר שאתה יודע מראש שבעונת החורף תיאלץ לקחת כמה ימי מחלה לא צפויים, לצורך ה"מחלה" הזו של 'חיזוי מזג האוויר', אומר יניב, "בכל יום אתה נכנס למודלים השונים ובודק מה מצפה לך. אתה לא מקשיב לתחזיות בטלוויזיה כי הן רדודות ולא ממש מפורטות. אתה מוכן לשרוף הרבה דלק כדי לראות שיטפונות בדרום ושלגים בגולן, בניסיון לחוות את הסופה בנקודה שבה היא מתרחשת".
טל פסטמן, 50, עורכת לשון ואם לשישה מירושלים, מצאה בזכות התחביב את בן־זוגה, שאיתו טיילה בשדות השלג הלבנים בחורף ההוא של שנת 92'. "בזכות האהבה למזג האוויר הכרתי את בעלי. יצאנו לטיולי לילה בשלגים כשהוא היה סטודנט, עוד לפני שבכלל נהיינו חברים. בדייטים שלנו היינו עולים אליי הביתה לצפות בתחזית, כי הייתה לי בבית טלוויזיה", היא מספרת בחיוך. היא יודעת שהיא בת־מזל, כאשר מול המפות הסינופטיות במסך המחשב בביתה יושב לצדה בעל וחבר לתחביב הגדול.
טל מנהלת גם פורום מזג אוויר באינטרנט. "עשינו פעם סקר בפורום וגילינו שהחוויה המכוננת המשותפת לרוב החברים היא השנים 91' ו-92'. אני זוכרת את השנים שקדמו לחורפים האלו, עם הבצורת הנוראית שהייתה והכנרת שהתייבשה" מספרת טל, "הייתה בארץ אווירה של מצוקה נוראית. בינואר 91' הסקאדים של סדאם הגיעו יחד עם הגשם בחורף. זה היה פשוט חורף מהסרטים. הגשם התחיל ולא הפסיק, ואחר כך היו שלגים חזקים ושיאים של התפעלות והתרגשות. כל החיים אחר כך אתה מחכה לשחזור של התרוממות הרוח הגדולה הזו.
"בארץ שלנו יש גם חורפים שאוכלים בהם את הלב בלי סוף", היא אומרת, "היו לנו לא מעטים כאלה ב-10 - 15 השנים האחרונות, אבל יש את האירועים המדהימים כמו השלג בשנה שעברה, שהתחביב הזה הופך למשתלם ואתה באופוריה טוטאלית".
בשונה מספורט למשל, התחביב הזה לא נשלט בידי אדם. בסופו של דבר התוצאות הן משמים ולא בזכות בעיטה חזקה.
"נכון, אין שום יכולת לשלוט במזג האוויר", מסכים יניב. "אם יש לך מזל ואתה מצליח להביא את הגשם הרציני אליך הביתה לתחנת החיזוי הפרטית שלך, אתה מנצח. אם רדפת אחרי הסערה והבאת תמונות משמעותיות וראשוניות, אתה יותר מוצלח. יש תחרות ורצון להביא תחזיות וגם תמונות מהשלגים והסערות הטובות ביותר, וזוהי תחושת סיפוק מדהימה".
נדב רואה בתחביב סוג של נבואה. "נראה לי שהקסם בתחזית הוא הכי מסקרן פה. זה אכן משהו שאי אפשר לשלוט בו, אבל בעזרת כל האמצעים והעזרים באינטרנט אנחנו חוזים את מה שהולך להיות, ובעצם זהו ניסיון בר השגה לנבא את העתיד". טל מסכימה, ומוסיפה: "אני לא חושבת שמישהו שולט באמת בחיים שלו. ופה זה דווקא דבר שאמנם אתה לא שולט בו, אבל אתה יכול לצפות אותו וזה ממלא אותך במתח ואדרנלין".
התחביב שממלא את שעות הפנאי של טל וגם מעבר להן בתקופת החורף מתקבל אמנם בבית משפחת פסטמן באהבה - בכל זאת מדובר בתחביב משותף לה ולבעלה - אבל לא אצל כולם זה כך.
"אשתי לא ממש בעניין, ולפעמים, במיוחד ברגעים כאלו במערכות חורפיות, אני מנתק את עצמי קצת מהמשפחה ומחובר למזג האוויר. זה לא תמיד פשוט", אומר נדב בחיוך נבוך. "אבל היא התרגלה ואנחנו מנסים לשלב הכול יחד כדי שהיא תהיה מבסוטית. אני מתעדכן בכל רגע במכ"ם הגשם ובמפות, כי בכל שש דקות המפות מתעדכנות", הוא מסביר לי אגב שיטוט באתרי מפות מטאורולוגיות ברחבי הארץ היישר מהטלפון החכם שלו.
ברחבי האינטרנט פועלים פורומים רבים של חובבי מזג האוויר, שהדיונים הערים בהם עוסקים בשאלה המשמעותית ביותר מבחינתם בתקופה הזו. ולא, זו אינה השאלה האם נתניהו ימשיך לקדנציה נוספת בהנהגת המדינה אלא עד כמה תהיה חזקה הסופה הקרובה ומתי תגיע הסופה הבאה. טל מנהלת את פורום 'אקלים ואטמוספירה' באתר תפוז, שבו פועל פורום נוסף בשם 'מזג אוויר'. גם באתר וואלה, באתר 'ירושמיים' ובמקומות נוספים יש פורומים ערניים של ישראלים המכורים לעניין.
מעטות הן הנשים הפעילות בעולם הרוחות והגשמים, וזאת אולי בשל מאבקי יוקרה, אגו ותחרותיות הכרוכים בו לעתים: "זה תחום עם המון אגו ומאבקים", מסביר יניב, "החל בשאלות כמו מי מדד יותר מילימטרים של גשם ומי דייק יותר בשעות ובצפי שלו, ועד רמה של מאבק סביב תחזיות עונתיות ומקומיות. זה יכול להתפתח למריבות של ממש בתחזיות שלא התממשו, אבל גם לחיבוקים ופרגונים גדולים. אני משתדל שלא להיכנס לכל משחקי האגו. יש הרבה קולגות בתחום הזה ואני משתדל להישאר בתחום מתוך אהבה גדולה ולא לחפש את התחרות".
טל מציינת כי "יש מישהו שכמה פעמים חזה שירד גשם ובסוף הוא לא ירד, אז הוא פשוט עזב במפח נפש את הפורום. יש גם כאלה רגישים כל כך שאם תסתור את דעתם הם ירגישו שאתה בא לפגוע בהם והורס את הפורום. אם תביע דעה מנוגדת יהיו שיאשימו אותך שאתה 'טרול' שבא לפגוע בפורום ויזעקו ש'תסתלק מכאן', למרות שזו יכולה להיות הערה עניינית לחלוטין".
בימים טרופים אלו עיקר המאבק לשם השמים, או המים, מתנהל בעיקר בין הירושלמים לצפוניים, שמתחרים ביניהם מי יזכה ליותר משקעים, לרוחות עזות ולטמפרטורות קפואות.
"מדובר בעשרות אלפי אנשים בישראל שמכורים ועוקבים באופן יומיומי אחר המפות המטאורולוגיות ותחזיות מזג האוויר ובודקים בכל רגע מה מצב מד המשקעים הביתי שלהם", מסביר יניב. "לנו בצפון יש יתרון שהסערה לרוב מתחילה אצלנו, ובתוך יממה היא מתחילה לגלוש לכיוון ירושלים. כשאצלנו יורד שלג ובירושלים בהיר אז זה ניצחון מתוק שלנו, אבל אחרי כמה שעות התמונה מתהפכת כשבירושלים רואים את הסערה ובצפון מתחיל להתבהר".
אבל אל דאגה, כשיש שלג טוב או שיטפונות רציניים יואב יאסוף את שברי האגו ויעלה על הרכב במהירות לצפות במזג האוויר בשידור חי ממקום הסערה. גם נדב ירדוף בזמנו החופשי אחר הסערה המושלמת במרומי הגולן, אבל תמיד הוא יחכה לדבר האמיתי. "אין כמו ההרגשה כשהשלג נמצא אצלך בחצר האחורית בבית, אבל כשזה לא קורה נוסעים למקום שבו ירד השלג. זה נותן כמויות של אדרנלין. אני משחק כדורסל וחובב ספורט וזה מאוד דומה - הדם שזורם לך בעורקים מההתרגשות. אחרי מערכות חורפיות אנחנו מרגישים כמו ב'הנגאובר'".
ילדיה של טל פסטמן כבר יודעים שהכביסה תיערם ותכסה את הסלון עד שמזג האוויר בירושלים יתבהר. "בתקופות כאלו אני לא מרוכזת בשום דבר אחר. אני משתדלת לאזן, אבל כשמתחיל אירוע ואפילו רק גשם, קשה לי מאוד להתעסק במשימות בבית כשבכל רגע רצים להתעדכן במכ"ם הנתונים. לשמחתי בעלי גם כזה אז הוא לא בא אליי בטענות", היא אומרת בחיוך.
עד כמה תחזית מזג האוויר היא מדע מדויק?
"קודם כול מדובר במדע לכל דבר", אומר יניב, "הוא מבוסס על פיזיקה ויש מודלים ממוחשבים. היכולת שלך לחזות את התוצאות של אותם מודלים היא מוגבלת, אבל ככל שאתה קרוב בזמן אתה יכול לקבל תוצאה יותר מדויקת".
לימוד עולם התחזיות והמפות הסינופטיות הוא לא תורה קשה מדי, טוענים המבינים בדבר. "לא למדתי את זה אף פעם באופן פורמלי", מספר נדב, "אבל מאז שגדלתי האינטרנט התפתח עם השנים, וכשהבנתי בגיל 16 לראשונה שאני לא היחיד ויש הרבה חובבים כמוני, נחשפתי לעוד פורומים באינטרנט שמהם למדתי איך לקרוא מפות בצורה מקצועית יותר. תמיד יש לאן לשאוף, ויש המון חומר ומידע שאפשר ללמוד".
עם החשיפה לתחום, החובבים המתחילים רוכשים את הכלים המקצועיים שיאפשרו להם להגיע לתוצאות מיטביות ומהימנות יותר. משה אוחנה מחברת 'אגורלן', המתמחה בייבוא ושיווק ציוד וחיישנים למדידות, מתאר בפנינו את טווח המחירים.
"זה מתחיל מכמה עשרות שקלים על מדי טמפרטורות ורוח שנותנים אינדיקציה על מה שקורה עכשיו, ממשיך דרך תחנות מטאורולוגיות שמתלבשות על המכשיר הסלולרי ועולות כמה מאות שקלים, ויש גם תחנות מטאורולוגיות בסיסיות שמתחברות למחשב ולאינטרנט בעלות התחלתית של כ־1,500 שקלים, ועד 15 אלף שקלים לתחנות מקצועיות".
אוחנה לא ממהר 'למכור את הכלה לפני שהחתן מוכן' ומוסיף ש"לא הייתי ממליץ לכל אחד לקנות ישר תחנה מקצועית מטורפת אלא להתחיל ללמוד את נושא המטאורולוגיה, ולהיכנס לאתרים ברשת וללמוד את הנתונים. אפשר להתחיל עם חיישנים בסיסיים, ולאט לאט להתקדם לתחנות ביתיות שמיועדות לחובבים".
באופן מפתיע אולי מציינים כל חובבי מזג האוויר שעמם שוחחתי כי את מהדורות החדשות בטלוויזיה הם סוגרים עוד לפני התחזית. "דני רופ נמצא במקום שאני לא מקנאה בו", אומרת טל. "הוא בטלוויזיה ובוחנים אותו על כל תחזית שהוא נותן. אני אוהבת להיות במקום שלי, מול הפורום והמפות".
יניב מצדו טוען שהתחזיות בתקשורת הן לא תמיד מדד משקף ומציאותי. "רוב התחזיות, גם בשירות המטאורולוגי וגם באמצעי התקשורת, הן מאוד כלליות ולא נכנסות לרזולוציות מעמיקות. זה לא פשוט להבטיח גשמים חזקים ובסוף יורדים גשמים קלים, וכששואלים את החזאי למה לא היו גשמים חזקים, לך תסביר שעשרה קילומטרים ממנו ירדו גשמים משמעותיים והרוח פספסה את העננים בכמה רגעים. בגלל החששות האלה התחזיות מאוד מקלות".
בעוד כשלושה חודשים ניפרד מהחורף הזה. מה יהיה אז על התחביב האהוב?
"בקיץ אני כבוי לחלוטין. איך שהוא מתחיל אנחנו מתוסכלים ועצובים", משיב נדב ומבקש להתעסק בתקופה הנוכחית ולא ביובש שאחריה. "אבל מחודש ספטמבר האנרגיות עולות שוב
טל מספרת שחובבים רבים נוטשים ל'שנת קיץ' את המרחב המטאורולוגי הווירטואלי, אבל יש גם כאלה שנשארים. "אנחנו חברים בפורום 'אקלים ואטמוספירה' 13 שנים, ובקיץ אנחנו מנהלים שיחות ועושים טבלאות ייאוש עד סוף העונה. יש אצלנו גם כמה שרוטים שאם נשבר שיא של חום זה גם מבחינתם כיף גדול. כשמגיע חודש אוגוסט והחצבים הראשונים מתחילים לפרוח, גם אנחנו מתחילים להתעורר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם