מסתמן: כך תיראה העשירייה הפותחת של העבודה
העלייה בסקרים במפלגת העבודה נזקפת לזכות לבני, אך לא באה על חשבון הימין. בפריימריז השבוע תזכה יחימוביץ‘ לכיבודים, אבל האיש החזק יהיה כנראה כבל. וגם אנשי המחאה החברתית 2011 יזכו למקומות מכובדים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הרצוג לקח את הרשימה לפני הפריימריז וסירס אותה לחלוטין. את מיטב המקומות פלוס רוטציה לראשות הממשלה הוא העניק לציפי לבני ולתנועה שלה, אף שהיא לא הייתה חוצה את אחוז החסימה. בפועל לבני העלתה את מספר המנדטים של העבודה, אבל מדובר באשליה פוליטית מתעתעת. לבני חוטפת את המנדטים ממרצ, זה נכון. בקרב הנשי בינה ובין זהבה גלאון לבני מנצחת, ורואים את זה בסקרים.
מצד שני, לבני לא מעבירה מנדט אחד מהימין לעבודה. להפך, היא מרתיעה מצביעים שמאסו בראש הממשלה נתניהו אבל אין להם חשק לתמוך בלבני. האנשים הללו נתקעים במרכז, אצל כחלון או אצל לפיד שמתחיל קצת להתאושש ויכסח עוד קולות מהעבודה. בלי מעבר קולות בין הגושים קשה להניח שהרצוג יצליח להרכיב ממשלה. מנהיג העבודה היחידי ב־40 השנים האחרונות שהצליח להעביר אליו מצביעים מהימין היה יצחק רבין בבחירות 1992, וגם זה אחרי קמפיין לאומי כחול־לבן שהוביל לפני יום הקלפי. ויצחק הרצוג, עם כל הכבוד, הוא לא יצחק רבין.
מתחת לפני השטח בעבודה מתנהל בימים אלה קרב אדיר, קצת סמוי מהעין, בין שלי יחימוביץ' ובין מי שהפעילים מכנים "כנופיית הארבעה": איתן כבל, אראל מרגלית, מרב מיכאלי ודני עטר ראש המועצה האזורית גלבוע. זהו בעצם שחזור הקרב על הנהגת המפלגה מנובמבר 2013 שבו תמכו הארבעה הללו ביצחק הרצוג מול יחימוביץ'. היום הם מבקשים לממש את הרווחים ולהשתלט על המקומות שנשארו בעשירייה הראשונה, ואם אפשר, להמשיך ולפרק את יחימוביץ' מנכסיה.
יחימוביץ' חייבת להשיג את המקום השלישי ברשימה אחרי הרצוג ולבני, כדי שלא תמשיך ותידרדר לאחור. לצורך כך היא נוקטת טקטיקה מעניינת. בכל מקום ובכל הזדמנות יחימוביץ' משבחת ומחמיאה לחיבור בין הרצוג ולבני, והדברים מגיעים לסף אי־אמינות. החשבון שלה פשוט. אם החיבור יצליח, היא הרי תמכה בו. אם החיבור ייכשל, זה לא קרה בגללה. בינתיים החברים בעבודה אוהבים את הפרגון הזה, בעיקר מצדה של מי שהובסה בעבודה רק לפני שנה. הבוחרים בדרך כלל לא ירצו לפגוע בה. מקומה בצמרת מובטח, בכל מקרה.
כבל, מרגלית, מיכאלי ועטר הקימו מטה משותף ורב־עוצמה. זה סוגר אותם בדיל המרכזי שכולם יראים מפניו ורוצים לחבור אליו. כבל הוותיק הוא אחד האנשים האהודים בעבודה, והוא בעל סיכוי טוב להיות השלישי ברשימה. אראל מרגלית ממשיך את ההסתערות שלו על הצמרת הגבוהה באמצעות רשת מאורגנת להפליא של פעילים, גם בשכר, חלקם באו מתוך מנגנון המפלגה. דני עטר מגן־נר מביא איתו קופה של מושבניקים וקיבוצניקים, שקשורים אליו בדילים נוספים.
מרב מיכאלי, אגב, מעוררת שאלות אצל נשים במפלגה בנושא הפמיניסטית שרקמה דיל לקידומם של שלושה גברים נוספים. כבל לא מרגיש צורך להתנצל. הוא מבטיח לתמוך ביחימוביץ', למרות כל המשקעים שביניהם. נדמה לי שנוח לו לחשוב על מצבו בעבר ולהשוות עם ההווה. כבל היה בודד ומושמץ במפלגה שהובילו אהוד ברק ואחר כך יחימוביץ'. לפני שנה וחצי הוא רץ לראשות ההסתדרות מול עופר עיני, נגד עמדת יחימוביץ' והמפלגה. היום הוא שוב מחזיק את המושכות. אם הרצוג יקים את הממשלה הבאה, כבל יהיה בה שר במשקל כבד.
פרופ' מנואל טרכטנברג יהיה ברשימה, כבר שמענו, בלי צורך בפריימריז. גם סתיו שפיר ואיציק שמולי יהיו גבוה ברשימה, אבל הם עובדים קשה לצורך העניין. כל השלושה לא היו בפנים אילולא המחאה של קיץ 2011. בעבודה עדיין נותנים קרדיט לצעירים חסרי המנוח מימי המאהל ברוטשילד, שיושבים גם על כל הרשתות החברתיות. שמולי מחזיק קשר טוב גם עם אלפי הגמלאים בעבודה, ומדובר בכוח בחירה חזק (15 אחוזים מבין 48 אלף המתפקדים).
התחושה שלי היא שסתיו שפיר הולכת להיות מירי רגב של העבודה ולהתברג במקום טוב בעשירייה הראשונה. את הפרחים היא יכולה לשלוח גם לח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, שדאג להרחיק אותה מדי פעם מוועדת הכספים, מול המצלמות כמובן. עומר בר־לב תופס במידה מסוימת את מקומו של פואד בן־אליעזר במפלגת העבודה. זהו איש הצבא שבע הקרבות ששואף להיות ראש הממשלה.
בר־לב, כמו פואד, פופולרי במיוחד בקרב הערבים והדרוזים בעבודה גם בזכות אביו, הרמטכ"ל לשעבר חיים בר־לב. אגב, הנציג הערבי במקום ה־17 ברשימה יהיה כנראה שדרן הרדיו זוהיר בהלול. למזלו של בהלול, המגזר הערבי לא בוחר את המועמד אלא כלל המתפקדים, שאליהם הוא נחשף בזכות העבודה בתקשורת, ולכן הם גם יעדיפו אותו על פני ח"כ ראלב מג'אדלה.
בהלול, כמו האחרים, יצטרך עד הפריימריז לחצות את מסכי ההשמצות ברשתות, כולל החברות שלו עם ח"כ חנין זועבי, השם ירחם.
בעבודה מזכירים לזכותו של יניב את הקמפיין האמיץ נגד השחיתות שניהל בבחירות האחרונות, אבל היריבים לא קונים את התיקון האישי שעשה ומצביעים על הפנטהאוז שלו בכיכר המדינה, שלא נופל מזה של פואד ביפו. לפני שבועיים, לפני הפריימריז בליכוד, שרטטנו כאן את העשירייה הפותחת שתיבחר. מכיוון שהיו לנו אפס טעויות, ננסה להציג את העשירייה המסתמנת בעבודה: 1. יצחק הרצוג. 2. ציפי לבני. 3. שלי יחימוביץ'. 4. איתן כבל. 5. סתיו שפיר. 6. אראל מרגלית. 7. חיליק בר (מזכ"ל העבודה). 8. עמיר פרץ. 9. מרב מיכאלי. 10. איציק שמולי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם