פריימריז בבית היהודי: מ-46 יוצאים רק 6
איש אקדמיה, פעילת שמאל לשעבר, השר לאזרחים ותיקים, חברת כנסת מכהנת ומייסד תנועה חוץ־פרלמנטרית: חמישה מתמודדים בבית היהודי בראיון נוקב על המסע המפרך אל הקלפי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביקשנו לבדוק האם ההצלחה נובעת רק מבנט, סגנונו ומסריו, או שמשהו עמוק יותר זז בעם ישראל. ומה עובר על המתמודדים עצמם? מה הם מגלים בשוטטות הבלתי פוסקת שלהם מבוקר עד ערב ברחבי הארץ בתקווה לקושש קולות, כמה זה עולה להם ומאין הכסף. פריימריז זה עסק יקר, מתברר, אבל החזון או כורסת עור הצבי יקרים יותר. חמישה פריימריסטים נענו לאתגר שהצבנו בפניהם: ד"ר ענת רוט, פרופ' אשר כהן, השר אורי אורבך, ח"כ שולי מועלם־רפאלי וד"ר רונן שובל.
הזינוק בכוחה של הבית היהודי נזקף כמובן לזכותו של נפתלי בנט והמנהיגות החדשה שהביא עמו, אבל המרואיינים שלנו סבורים שמדובר גם בתהליכים חברתיים. "זה לא שנולדו פתאום עוד 300 אלף ציונים־דתיים", אומר שובל. "אלה שינויים סוציולוגיים שהתרחשו בחברה, והפוליטיקה פשוט רודפת אחריהם. בנט לא לבד, זו גם איילת שקד ואחרים". גם ד"ר רוט רואה את השילוב בין בנט לשקד כסוד כוחה של המפלגה. "המסרים שהם מעבירים מצליחים לענות על תהליכי עומק המתרחשים בציונות הדתית", היא אומרת. "ברגע שיש סחף בפנים מתחילים להסתכל עליה גם מבחוץ, מה שמגביר עוד את הסחף".
"לאחר הבחירות הקודמות כתבתי שמתוך 12 המנדטים שקיבל הבית היהודי, חמישה באו מאנשים שאינם דתיים", מספר פרופ' כהן, חוקר פורה של הציונות הדתית שבספריו ובמאמריו מנתח את המגזר באזמל חד. "זה הפתיע גם אותי, והיו שטענו כי סילפתי את הנתונים. היום העניין כבר לא נתון לוויכוח, וכל החוקרים מודים שמחצית המנדטים שמקבלת המפלגה בסקרים מגיעה מאנשים שאינם מגדירים את עצמם דתיים. בנט תפס באופן אינטואיטיבי את התהליך החברתי. המכון הישראלי לדמוקרטיה מאשש זאת במחקרו שפורסם השבוע - מספר גדול של אנשים משייכים עצמם למחנה הציוני־דתי. בנט הבין זאת קודם ואמר 'אני לא מדבר דתית או הלכתית אלא תרבותית, יהודית ולאומית'".
מועלם מסבירה את הסחף לכיוון הבית היהודי גם בקיומן של הבחירות הפנימיות, שפתחו את השורות ורעננו את המפלגה הוותיקה. "לעובדה שאנשים יכולים לבוא, להתפקד ולבחור יש משמעות רבה. הדבר השני הוא נפתלי בנט. הוא לא בא מהשטעטל הפרטי של הציונות הדתית, אלא מהעשייה הכללית. רואים בו מנהיג".
ראש ממשלה?
"כן, גם אם לא בקדנציה הקרובה". השר אורבך, האיש שהציע בשעתו לבנט את ראשות הבית היהודי, אומר לנו כי "הבית היהודי נתפס כמפלגה הכי מעניינת, גם בזכות השילוב בין דתיים וחילונים. אנחנו ממוקמים במפה בדיוק במקום הנכון בין דתיות שורשית ללאומיות טבעית. לדעתי הציונות הדתית לגווניה היא הדבר הבא בחברה הישראלית".
בדף הפייסבוק הפעיל שלו הוא הוסיף השבוע בנימה של ביקורת עצמית: "אנחנו יכולים להתבחבש לנצח בסוגיות דת ומדינה. זה חשוב מאוד. אנחנו יכולים לריב בלי סוף בסוגיות ימין ושמאל וארץ ישראל. גם זה חשוב מאוד. אבל אם אנחנו רוצים להיות תנועת שלטון אמיתית שנוגעת בלבבות ובאנשים, אנחנו צריכים לפעול למען מדינה מתוקנת יותר פנימה. לא חוק פה חוק שם. אלא מדיניות".
את ההחלטה על המעבר לפוליטיקה קיבל פרופ' אשר כהן לפני כמה שבועות, בעודו מחלים מהתקף הלב שעבר, יומיים לאחר המושב הסוער של ועידת 'הבית היהודי' שבו אושרה החוקה החדשה. "בנט התקשר אלי לבית החולים ושאל אם לקחתי ללב את שהתרחש", מספר כהן. "זו בדיוק הסיבה שהגעתי לפוליטיקה, כי אכפת לי".
והלב מרשה לך עכשיו לרוץ לכנסת?
"אני מזמין את כל היועצים הפרלמנטריים הצעירים לתחרות ריצה של עשרה קילומטרים, ומתחייב לפרוש מהמרוץ אם אגיע במחצית השנייה. אני רץ בכל יום בין שבעה לעשרה קילומטרים, ומתכוון לרוץ במרתון תל-אביב הקרוב". כהן, 56, הוא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, תושב מודיעין ואב לארבעה. אחד הדברים שדחפו אותו לדבריו להתמודד הוא השריון שהוענק לארבעה נציגי תקומה, המפר לדעתו את האיזון בין המתונים לקיצוניים במפלגה.
מועלם ורוט רואות גם הן בשלילה את השריונים שהוענקו לתקומה: "חשבתי שנכון יהיה שרק אורי אריאל ישוריין וכל השאר יתמודדו בפריימריז, אבל זה לא קרה", אומרת מועלם. "אפשר לדלות בפינצטה את ההבדלים בין התנועות", סבורה ענת רוט, "אבל נכון היה שיתמודדו בפריימריז. מדוע רק הרב בן־דהן הבין את האבסורד שבשריון?"
בסרטון הוויראלי שהתפרסם ברשת נראית שולי מועלם מרחפת על אומגה בין שמים וארץ, ומחליפה כרזות על פעילותה בכנסת היוצאת. אבל מועלם לא סומכת על הרשת שתעשה עבורה את העבודה. גם היא, כחבריה, עסוקה בהתרוצצות מבוקר עד ערב. "אני חוששת שרבים יאמרו 'שולי? מקומה מובטח. בואו ניתן את הקול למישהו אחר'", היא מסבירה. "חינכו אותנו כל השנים לא לדבר על עצמנו, אבל בפריימריז אתה משנה פאזה. אתה צריך לומר מה עשית, מה התוכניות שלך, לומר בקול איפה טעית ומה תשנה בקדנציה הבאה".
מועלם בת ה־50 נחשבת לאחת מחמשת חברי הכנסת שהצטיינו בחקיקה בקדנציה הקצרה. חמש הצעות חוק שלה, בעיקר בנושאים חברתיים, הפכו לחוקים. לפעילות ציבורית הגיעה לאחר נפילת בעלה הראשון ואבי שתי בנותיה, סא"ל משה מועלם, באסון המסוקים, כאשר שימשה יו"ר ארגון אלמנות צה"ל. היא מתגוררת בנווה-דניאל עם בן זוגה ד"ר אלי רפאלי, והם הורים לשני ילדים משותפים. מועלם דוגלת בגיוון, ומקווה שאלו יהיו גם תוצאות הפריימריז. "הנציגים צריכים להגיע מתחומי עשייה שונים, ספרדים ואשכנזים, נשים וגברים, ומכל הארץ. חשוב שנפתח את השורות גם לדיונים על מעמד הנשים במרחב הציבורי שלנו".
למה את שואפת בכנסת הבאה?
"להיות שרת הבריאות". שאלתי את מועלם על תחושתה ביחס לכמה מתמודדים שנראה בעליל כי אינם מתאימים לייצג את הבית היהודי בכנסת. "אני שמחה שהרבה אנשים רוצים להיות חברי כנסת וחלק מההנהגה, אבל בהחלט יש כאלו שעדיין צריכים לצמוח בעשייה ולחכות לפעם הבאה", היא אומרת. "איש לא נולד חבר כנסת. אני הייתי אחות בבית החולים. אם היית אומר לי לפני עשר שנים שאהיה חברת כנסת, הייתי אומרת לך שנפלת על הראש. אתה לא בא לכנסת כי יום אחד התחלת בעשייה ציבורית, אלא על סמך החזון שלך, הכישורים וראייה פקוחה להיכן אתה רוצה ללכת".
בעשר בערב מגיע רונן שובל ל'גולה', המועדון האולטימטיבי של צעירי הציונות הדתית בפתח-תקווה, כדי להשתתף במרתון פריימריסטים. זאת לאחר שבשש בבוקר כבר יצא למסע הפריימריז באזור הדרום. שובל, תושב אפרת, דוקטור לפילוסופיה, בן 34, נשוי ואב לשלוש בנות. הוא הקים את תנועת 'אם תרצו', ומוכר בזכות המאבקים שניהל בארגוני השמאל הקיצוני, בייחוד הקרן החדשה לישראל. בשבועיים האחרונים הוא פקד אלפי אנשים למפלגה, והם אמורים להבטיח את מקומו בעשירייה הפותחת.
אתה משוכנע שתועיל בכנסת יותר מאשר בפעילות חוץ־פרלמנטרית, כמו למשל ב'אם תרצו'?
"אחת הבעיות שלנו היא שהשמאל הצליח לקבוע מהי תקינות פוליטית. אם רוצים להילחם בהגדרות האלה זה חייב לעבור דרך מוקדי קבלת ההחלטות. ישראל מממנת את הסרטים האנטישמיים נגדה ואת 'בצלם' באמצעות השירות הלאומי, בסיוע היועץ המשפטי שמחליט מי נאור ומי חשוך. זה הרס הדמוקרטיה. מוקד קבלת ההחלטות עבר מהכנסת למערכת המשפט. צריך לבטל את המהפכה השיפוטית ולהחזיר את הדמוקרטיה לעם. אף שמדובר בהצהרה בלבד, אני תומך בכל לבי בחוק הלאום. התודעה קובעת את ההוויה".
לבית היהודי הגיע שובל אחרי תקופת כהונה כמנכ"ל ישראל ביתנו העולמית. "יכולתי להשתלב ברשימת ישראל ביתנו ולהיות חבר כנסת בלי המרוץ המטורף הזה של הפריימריז", הוא אומר. הוא הוזמן על ידי השר ליברמן להקים מכון מחקר להתמודדות נגד האסלאם הפונדמנטליסטי. המיזם נכשל ושובל עזב את המפלגה.
למה בחרת בבית היהודי?
"כי כשנתניהו מדבר על מדינה פלשתינית, אף שחברים רבים בליכוד מתנגדים לכך, הוא ראש הממשלה והוא קובע את הטון. התפיסה הרעיונית של נתניהו את הציונות היא נגטיבית ובאה מעמדה נפשית של התבטלות לפני האליטות. לעומת זאת כשבנט מכריז 'לא מתנצלים', ברור שמדובר בכוונה להחליף את האליטות הישנות ולא להתרפס בפניהן".
שאלת הזהות הדתית של המפלגה צפה לראשונה בבחירות הקודמות, עם צירופה של איילת שקד. הפעם היא עולה ביתר שאת, הן לנוכח הצטרפותם של מועמדים נוספים שאינם שומרי מצוות, והן בהקשר של מאבקים בין זרמים שונים בתוך הציבור הדתי עצמו. שאלתי את רונן שובל, החילוני שבחבורה, האם לדעתו הבית היהודי צריכה לשמור על מינימום של ייצוג דתי. "בואו נגדיר דתי", הוא משיב.
"אברום בורג הוא דתי? גם אחרי שנסע בשבת לוועידת חד"ש? אני לא קונה את ההבחנה בין דתיים לחילונים. הרבה חילונים מאמינים באלוהים והם בעלי רגש דתי, אבל הם לא חובשים כיפה. אז עכשיו תתחיל לספור כמה מצוות הם מקיימים? מה שחשוב הוא עולם הערכים היהודי".
"בנושא ההגדרה הדתית אני נכנסת למשבצות רבות", אומרת שולי מועלם. "השנתיים שחלפו הוכיחו כי כל מה שנאמר בקמפיין הנוראי של הליכוד על אורית סטרוק לא היה נכון. מצד שני איילת שקד ידעה ללחום את 'מלחמות הדת' כאילו היא דתייה. זה לא שאנחנו פותחים את הדלת כדי להשתנות. מי שמצטרף בא אלינו, לערכים שלנו".
הווטו שכפו עליכם אנשי תקומה סיכל את הרעיון להגדיל את הגוף הבוחר לרבנות הראשית בחמישים נשים, וכך הבאתם עלינו שוב רבנות חרדית.
"הבחירות לרבנות הראשית הגיעו אלינו מהר מדי. אם הבחירות היו שנה אחרי, זה לא היה נראה כך. ניסן סלומינסקי אמר לנו לא לקפוץ גבוה ולא להציע שני רבנים ציוניים. לא השכלנו לעשות מה שעשינו ברבנות ירושלים ולהגיע להסכמה עם החרדים, אבל למדנו". פרופ' כהן רואה עצמו כגורם מאזן שימשוך קולות רבים למפלגה.
"בפעם הקודמת, אחרי הקמפיין שהוביל הליכוד 'מי מסתתר מאחורי בנט', רבים ברחו ברגע האחרון. עדיף להכניס מישהו שיאמרו עליו שהוא הולך עם בנט ולא מסתתר מאחוריו. בנט מגיע מהרוב הדומם, אבל הסיעה תפקדה עם קבוצת וטו חרד"לית. השאלה היא האם בקדנציה הבאה ניתן לאותה קבוצה להכריע את הזהות היהודית, או שיחד עם אורי אורבך נהווה מחנה מאזן וחזק. אני רוצה שאורבך לא יישאר לבד".
לקריאה שהושמעה לאחרונה מפי גורמים חרד"ליים, לאזן את הרשימה במועמדים 'תורניים' כתשובת נגד למתמודדים החילוניים, מתייחס פרופ' כהן בביטול. "יופי, עכשיו תהיה לנו מפלגת קצוות חרד"לית־חילונית, ומי נעלם? המרכז. זה סטארט־אפ פוליטי מופלא. ארבעה מתקומה ועוד ארבעה חרד"לים, וכך ייווצר מצב שבו 20 אחוז מהציונות הדתית שולטים על יותר ממחצית הרשימה. במצב כזה אנשים רבים לא ירצו להצביע".
האם פתיחת השורות של הבית היהודי צריכה לכלול גם נציגים לא־יהודים? כאן כבר הדעות חלוקות. "מפלגה ששואפת להנהגה לא יכולה להתעלם מחלקים בחברה הישראלית", משוכנעת שולי מועלם. "מי שמחויב לישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מוזמן להיות איתנו". לעומתה, אורבך רומז שלדעתו זה קצת מוקדם. לדבריו, "עקרונית, מי שמקבל את קווי היסוד של המפלגה מוזמן להצטרף. באופן מעשי, אני לא חושב שזה ריאלי עכשיו".
מי שמגלמת באופן ייחודי את קו התפר החילוני־דתי היא ד"ר ענת רוט, בעברה פעילת 'שלום עכשיו', שבעקבות ההתנתקות מגוש קטיף עברה למחנה הציוני־דתי. על דף הפייסבוק שלה מתנוססות המילים "באה מאהבה". רוט בת ה־40 תהפוך בקרוב לתושבת אפרת. היא דוקטור למדעי המדינה ומנהלת המכון הגבוה ללימודי ירושלים (מגלי"ם). שני ספריה, "לא בכל מחיר" ו"סוד הכוח", עוסקים במאבק הציונות הדתית בהתנתקות.
תמיכת מפלגת העבודה בהתנתקות אכזבה אותה קשות. "את ליל הסדר שלי עשיתי עם מצנע בכיכר הלחם, אבל לפתע הבחנתי כיצד מפלגת העבודה, אולי בגלל שהריחה את ריח השלטון או הזדמנות לפנות יישובים, שינתה את עמדתה ותמכה בהתנתקות חד־צדדית. זה גרם לי לזוז ימינה. בעצם לא אני זזתי אלא כל המפה זזה שמאלה. אני בטוחה שאם רבין היה חי היום הוא היה ניצב מימין למפלגת העבודה. הרי הוא דיבר על ירושלים לנצח נצחים, ואילו היום העבודה מתנגדת לבנייה בירושלים".
כירושלמית שגדלה בקטמון הישנה, היא מעידה על עצמה שתמיד הייתה לה זיקה למסורת. "רציתי להצטרף לציונות הדתית שמדברת בשפה ברורה בכל הדברים שאני מאמינה בהם", אומרת רוט. "היא מניפה את דגלי הציונות, וקוראת נכון את המפה גם בנושא המדיני".
מה הכי קשה לך בפריימריז האלה?
"להוכיח שיש לי סיכוי. הנקודה הכואבת ביותר היא שפריימריז עולים הרבה כסף. לכאורה הם פתוחים לכולם, אבל בפועל זה רק לבעלי אמצעים. לי אין כסף ולכן הבולטות שלי מצומצמת יחסית. אני לא מאמינה שאוציא יותר ממאה אלף שקל". גם אורבך, הבכיר שבחבורת הפריימריסטים, אינו מסתיר חרדות ערב פתיחת הקלפיות: "אני חושש משאננות ושאנשים יגידו שמקומי מובטח. לכן אני פונה לאוהדיי לא לעשות חישובים מפותלים מדי, אלא פשוט לתמוך בי".
לסיום ביקשנו מהמתמודדים להתייחס במילים ספורות לאישים המרכזיים שיתמודדו במערכת הבחירות הקרובה.
נתניהו. כהן: "מהמוכשרים שבראשי הממשלה, אבל ניכרת בו עייפות החומר". רוט: "אני מקווה שיחזור לתפיסתו המקורית כפי שהביע בספרו 'מקום תחת השמש'". שובל: "ממלא את התפקיד הקשה בעולם. אני מקווה שלפעמים ביבי יקרא את הספרים שנתניהו כתב". מועלם: "יכולת מדהימה בהסברה". אורבך: "נצטרך לחזק אותו מימין, וגם במישור החברתי".
הרצוג. מועלם: "עשה דברים טובים בתור שר הרווחה". כהן: "אני מעדיף לדבר על כתבי סבו שהיו חלק ממחקרי. אין לו עמידה ונוכחות להיות ראש ממשלה". רוט: "עשה טעות גדולה בחבירה ללבני". שובל: "ב־99' שתק בחקירת עמותות ברק. יש לו קשרים מטרידים עם הקרן החדשה. הפתיע לטובה בעניין גוש עציון". אורבך: "יכול להיות שר רווחה בסדר גמור".
לבני. רוט: "סמל האופורטוניזם". שובל: "נמצאת בכפיפות נפשית מלאה לדוקטרינות שמגדירים לה במקרה הטוב דויד גרוסמן ובמקרה הרע עמוס עוז". כהן: "בעלת כישורים פוליטיים לשריין לעצמה מקום עם כוח דועך. ממש כמו תקומה אצלנו".
לפיד. כהן: "לא בטוח שמפלגת האווירה שיצר תהיה חד־פעמית". רוט: "שמחתי כשחבר לציונות הדתית ומקווה שיחזור לשם". שובל: "מנסה לשמר את כוח האליטה הישנה. עצוב. זה עניין של זמן עד שתתחלף". מועלם: "ממשיך בטעויותיו". אורבך: "ביטחון עצמי מופרז, הוא הגיע מהר מדי ורחוק מדי".
בנט. שובל: "תותח. ייכנס להיסטוריה של מדינת ישראל ויהיה ראש ממשלה". כהן: "חולל מהפכה בציונות הדתית ושם אותה על המפה הפוליטית". רוט: "ראש הממשלה". אורבך: "משהו חדש ממשיך, אבל עדיין חדש, רענן ופורץ דרך".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם