הסטטוס של סרנה: הסתה או חופש ביטוי?

אישי ציבור חלוקים האם יש לפתוח בחקירה נגד סטטוס בפייסבוק. סרנה עצמו הגיב לפרשה: "אני חושב שרה"מ הולך לכיוון של פשיזם"

אסף גולן | 8/1/2015 15:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יגאל סרנה, עיתונאי "ידיעות אחרונות", העלה השבוע לחשבון הפייסבוק שלו תמונה בה נראה ראש הממשלה בנימין נתניהו כשהוא מרים את ידו הימנית במהלך כינוס פעילי ליכוד, עם הכיתוב "אז זה המועל יד החדש? תבחרו בי ואשאר איתכם לנצח לאלף שנים". הפוסט שעורר תגובות חריפות הוסר בסופו של דבר על ידי סרנה, אולם הוא הצליח לעורר דיון סוער בנוגע לגבולות חופש הביטוי.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פרופסור אסא כשר מאוניברסיטת תל אביב, הבחין בין שני סוגי התבטאויות. "יש מצבים בהם חופש הביטוי מוגבל מבחינה חוקית, כמו במקרה של הסתה לרצח, אומר לשון הרע או מגלה סודות צבאיים ורפואיים. אבל יש מצבים שבהם החופש והזכויות שלי לא מוגבלים אלא שאני צריך להיות בהם אדם חכם. לדוגמא לא שמחתי לראות את הקריקטורה שבה רואים את מוחמד שוכב ערום על גבו של המגזין הצרפתי, שארלי הבדו".
 
הסטטוס השנוי במחלוקת

במקרה של סרנה, מוסיף כשר, "צריך לבדוק כל דבר וביטוי כזה לגופו, ולראות האם באמת יש כאן חריגה קיצונית. אבל גם אם אין לא תמיד צריך להגיד או לכתוב הכל או ללכת לכל מקום. יש שביל אמצע וצריך גם להשתמש בשכל בחופש שניתן לנו ולא סתם לפגוע באנושים".

מבקר הספרות, מנחם בן, טען כי "יש להחמיר מאד עם יגאל סרנה כמו שיש להחמיר עם גופשטיין מארגון להב"ה, וכמו שיש להחמיר עם אנשי אסלאם שמטיפים לרצח ופגיעה. סרנה לא יכול להתחבא מאחורי חופש הביטוי".

בן עומד מאחר עמדתו, למרות שהוא עמו זכה לביקורת חריפה על התבטאויותיו כלפי הקהילה הגאה. "לא עברתי על החוק, ולא כתבתי דברים שעוברים על החוק. תאמין לי שאם הייתי עובר הם כבר מזמן היו מתלוננים נגדי במשטרה. זו בדיוק הנקודה שבה אפשר להתבטא בחריפות רבה, אבל אסור להסית".


לדעתו של איש הציבור, שמעון ריקלין, המתמודד על מקום ברשימת "הבית היהודי" הפוסט של סרנה חצה את הגבול. "כל הזמן צועקים בתקשורת שיש הסתה קיצונית מצד ימין ומציגים את הדברים כאילו מצד שמאל הכל בסדר. אבל זה בכלל לא נכון. גם בשמאל יש הסתה קיצונית, אלא שיש שתיקה ולא מדווחים עליה בכלל. לכן זה נראה שרק צד אחד מסית", אמר סרנה.

בסופו של דבר, ולאחר שסרנה הסיר את הפוסט, החליט ריקלין שלא להגיש תלונה. "אני רק רוצה להגיד שלהציג את ראש הממשלה עם קונוטציות נאציות זה לא ראוי ולא מכובד. לדעתי יש להוציא מהשיח את כל העיסוק בשואה ובנאצים. זה נושא שאסור לו להיות לגיטימי גם במאבק הפוליטי החריף והקשה בארץ".
"אין גבול לחופש הביטוי"

העיתונאי ואיש השמאל חגי מטר חושב גם הוא שמדובר בפוסט לא ראוי אך מציין כי, "אנשים מעלים לפייסבוק המון דברים לא ראויים ומורידים אותם כשהם מבינים שמדובר בטעות. לכן יש לחלק את הדיון. כלומר יגאל סרנה טעה אבל תיקן את עצמו לכן ראוי גם להעריך את ההודאה שלו בטעות.

"לגופו של עניין ברור שזו הסתה. כל הצגה של ראש ממשלה בקונוטציה של נאצי היא טעות וכבר נרצח ראש ממשלה בישראל בגלל מעשה כזה. אמנם שם זו הייתה תמונה וכאן אלו מילים אבל הם לא ראויות. לדעתי יש להוציא את כל השימוש במונחים הקשורים לנאצים ולשואה מהוויכוח האידיאולוגי בישראל, שהרי ככה אנו מרדדים ומשטיחים את הוויכוח ועוסקים בטפל. זה לא נכון ולא ראוי וגם זה מנוגד לחוק. לכן בכל מקרה ומכל צד יש לשלול דיבורים כאלו".

הסטיריקן ואיש התקשורת אסף וול מציין כי לדעתו אין גבול לחופש הביטוי. "אני לא חושב שנושא השואה צריך להיות גבול אלא הגבול הוא בפגיעה פיזית באנשים. לדעתי יגאל סרנה קודם כל מרמה את עצמו כי הוא מבקר מטרות קלות. נראה אותו מבקר את האסלאם בצורה המעצבנת שבה הוא רוצה לבקר את הימין ואת ראש הממשלה. כלומר קל לו למתוח את הגבול בצד אחד.
 

יוסי אלוני
לא רץ למשטרה. יאיר אורבך יוסי אלוני

"שנית, וכאן הנקודה הממשית מבחינתי, הוא לא יצר שום אפקט בסטטוס שלו אלא סתם עורר כעס. ביקורת טובה, במיוחד ביקורת סאטירית היא כזו שבה אתה לא רק מעצבן אלא משיג אפקט של הומור טוב והפתעה אצל הקורא. בתחום הזה יגאל סרנה פשוט נכשל והוא לא מעורר כלום אצל הקוראים חוץ מעצם העובדה שהוא מעצבן אותם. לכן לגופו של עניין הוא ממש כתב גרוע את הסטטוס ולא השיג כלום. אבל ביחס לשאלה הכללית האם יש לחופש הביטוי גבול ובכן לדעתי אין לו שום גבול".

גם הסטיריקן יאיר אורבך לא מתרגש מהפוסט של יגאל סרנה. לדבריו, "אני לא מתרגש בכלל מפוסטים כאלו ולא נעלב מהם. היום יש נטייה להתרגש מכל דבר ולהגיש תלונות במשטרה וזה סתם חסר טעם. ברור לי שאני לא אשתמש בצורת ביטוי כזו אבל מכאן ועד לשלול אותו או לתקוף אותו דרך הגשת תלונה במשטרה הדרך רחוקה".

"אני מבקר חריג של ראש הממשלה"

העיתונאי יגאל סרנה אמר ל-nrg: "אני ממעט להשתמש בהשוואה לנאציזם וחושב שבאמת ראוי להשאיר את הביטויים הללו למלחמת העולם ה-2. אלא שמועל יד הוא לא בהכרח ביטוי נאצי אלא ביטוי פשיסטי. מיליוני אנשים בגרמניה השתמשו במועל היד והם לא היו היטלר או נאצים בהכרח אלא הזדהו עם התנועה הפשיסטית. כלומר: כשייחסתי לפוסט בפייסבוק מועל יד לראש הממשלה, לא התכוונתי חלילה להשוואה לנאצים.

"אינני חושב שיש מישהו במדינת ישראל היום שקרוב לנאצים באיזושהי צורה. עם זאת, כתבתי את הפוסט כי כעסתי מאוד על ביטויים של ראש הממשלה שלדעתי מכופף את הדמוקרטיה למען המשך שילטנו. אני חושב שביבי במאמץ שלו להיות ראש ממשלה הולך לכיוון של פשיזם. זו דעתי אבל כיוון שראיתי שאנשים שאני מעריך את דעתם מאוד, מחו על הפוסט וראו בו דברים שאני לא התכוונתי אליהם, הורדתי אותו. לכן אני רוצה לומר כך: מעולם לא עלה על דעתי להשוות מישהו לנאצים. אני מוחה על מה שנראה לי צעידה לכיוון פשיזם".

הרי הוצאת את מה שביבי עושה מהקשרו, זה רק ניפוף יד לשלום.
"אתה צודק. כעסתי יותר על תוכן הדברים שביבי אמר וזה פשוט התחבר לי. אני מבקר חריג של רוה"מ. אני חושב שהוא הולך לכיוון של פשיסטים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...