מחסום האגו: מה מונע מהמפלגות הערביות להתאחד?
סקרים מנבאים תוצאות חיוביות לאיחוד פוליטי ערבי. המגזר לוחץ והעלאת אחוז החסימה היא תמריץ מצוין, אבל דרישות לשריונים וקרבות על ההנהגה עדיין מונעים מהמפלגות הערביות למצוא נוסחה משותפת
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
היה זה דווקא האילוץ שהציב שר החוץ אביגדור ליברמן שהוביל לשינוי גישה בקרב ציבור הבוחרים הערבי: כעת הוא שואב עידוד מהאפשרות לאחדות, ומתכוון להגיע בהמוניו לקלפיות. הסקרים מנבאים לרשימה המשותפת עשרה מנדטים לפחות. האפשרות השנייה היא כיליון פוליטי.
תאריך היעד להגשת הרשימות הוא 28 בינואר, ועד אז המפלגות הערביות נדרשות להחליט באופן סופי אם הן ניגשות כרשימה מאוחדת בבחירות לכנסת העשרים. שעון החול מחייב את בכירי המפלגות לקבל החלטות - ומהר.
סביר להניח שאם בל"ד תרוץ בנפרד היא לא תעבור את אחוז החסימה, בעוד שחד"ש מתנדנדת. רע"מ או תע"ל לא יעברו את אחוז החסימה אם ילכו לבחירות בנפרד, אבל ח"כ אחמד טיבי מתע"ל נהג מאז ומעולם להתחבר לאחת משלוש הסיעות האחרות, ולכן הסיכוי הגדול שהחיבור שהיה בכנסת הקודמת בין רע"מ לתע"ל יספיק כדי להישאר במפה הפוליטית.
"האפשרות הסבירה היא הליכה לרשימה מאוחדת של כלל הסיעות הערביות, או פיצול לשתי רשימות מרכזיות - בל"ד עם רע"מ, וחד"ש עם טיבי", מסביר תאבת אבו-ראס, מנכ"ל משותף ביוזמות 'קרן אברהם'. "יש גם אפשרות אחרת, שסיכוייה נמוכים: שהמצב יישאר כמו בכנסת הקודמת - כלומר שלוש רשימות עם רע"מ ותע"ל ביחד".
אמנם שתי האפשרויות עדיין פתוחות, אך על הפוליטיקאים הערבים מופעלת מערכת לחצים של הציבור שלהם, שדורש מהם לאחד כוחות. בסקר שקיים המרכז הערבי לסקרי דעת קהל בחיפה, 88 אחוז מהנשאלים תמכו באיחוד מפלגות ערביות. 78 אחוז מהמשיבים אמרו שאם המפלגות הערביות ירוצו ברשימה משותפת הם יצביעו למענה. 72 אחוז מהנשאלים שלא הצביעו בבחירות הקודמות אמרו כי בכוונתם ללכת להצביע אם תהיה אחדות ערבית.
אבו-ראס יוצא נגד התפיסה שלפיה מערכת הבחירות בישראל לא מעניינת את הציבור הערבי, וחושב שהפעם אחוזי ההצבעה יהיו גבוהים. "אף שיש ביקורת קשה כלפי המדיניות הישראלית וטענות לאפליה שהתבטאה גם בהנפת דגלי פלשתין בהפגנות, הצעירים הערבים מעריכים את הדמוקרטיה הישראלית", הוא אומר, "הם מאמינים שבאמצעות הפוליטיקה אפשר להשפיע על גורלם. הם רואים את עצמם כערבים פלשתינים, אבל גם כאזרחי מדינת ישראל. השיח הלאומי בחברה הערבית נחלש על חשבון השיח האזרחי. הערבים הצעירים מבקשים לקדם מאבק למען ואזרחות שווה".
לטענתו, אף שבכלי התקשורת בישראל מקפידים לפרסם את עלייתו של ח"כ אחמד טיבי להר הבית עם דגל פלשתין ואת התבטאויותיה של ח"כ חנין זועבי, חברי הכנסת הערבים פועלים למען האוכלוסייה שלהם ומתמקדים בחקיקה אזרחית. "במחקר שעשינו ב'קרן אברהם' מצאנו ש-97 אחוז מהצעות החוק שהוגשו על ידי חברי כנסת ערבים היו הצעות אזרחיות ועסקו בנושאי תשתיות, כלכלה וחינוך. רק 3 אחוזים עסקו בנושאים לאומיים כמו ההתנחלויות והזכויות של הפלסטינים".
השאלה היא מי יוביל את הרשימה המאוחדת. אף שסקרי דעת הקהל מסמנים את טיבי כדמות המועדפת וכמועמד שיוכל להביא כמה שיותר מצביעים, ח"כ מוחמד ברכה מחד"ש טוען אף הוא לכתר.
"זאת סוגיה לא פשוטה, כי ח"כ ברכה צריך בכלל לעזוב את תפקידו בגלל החוקה החדשה", מסבירים ל'מקור ראשון' גורמים פוליטיים במפלגות הערביות, שמעדיפים להישאר בעילום שם. "הוא הודיע על פרישה ועל רוטציה שבמהלכה תיכנס נבילה אספניולי במקומו", אומרים הגורמים. "ופתאום כשהודיעו שהולכים לרשימה מאוחדת הוא רוצה שוב להתמודד. ברכה הוא אדם מוערך מאוד שעשה עבודה מצוינת, אבל ההתנהלות הזו מתאימה למנטליות של מפלגה קומוניסטית. הוא מתייחס למפלגה כמו לבית הבובות שלו, ואומר שהמפלגה קראה לו אז הוא נשאר. מאחוריו עומדות גם החמולות שלו, שתומכות בו ודוחפות אותו לשוב ולהתמודד".
עאידה תומא סלימאן, פעילת חד"ש, מסבירה כי "לפי החוקה של חד"ש, מי שהיה חבר כנסת במשך שמונה שנים ברציפות צריך לקבל שוב את אמון המפלגה. ברכה צריך לקבל רוב של 66 אחוז מחברי המועצה של חד"ש כדי להתמודד שוב בתפקיד. זה לא ברור בכלל אם הוא הולך להתמודד, אבל אם הוא יחליט שכן - הוא יצטרך לפעול לפי מנגנון המפלגה ולקבל את האמון שלה בשנית".
היא מוסיפה כי חד"ש הציבה תנאים ברורים להצטרפות לרשימה המאוחדת, והעיקרית שבהן היא לעמוד בראשה. כשהיא נשאלת אם מי שיעמוד ברשימה יהיה ברכה, היא מסבירה: "הבהרנו שאנחנו רוצים את ראשות הרשימה, ולא נקבנו בשם של ברכה. מי שיעמוד בראשות הרשימה יהיה מי שהמפלגה תבחר ב-17 בחודש".
הפעילים במפלגת תע"ל של טיבי נזהרים בלשונם. "אחמד טיבי בשיאו. סקרי דעת הקהל ברחוב הערבי מצביעים על הפופולריות שלו. הוא הוכיח את עצמו בשנים האחרונות מעל ומעבר", מציין עו"ד אסמה סעדי, מזכ"ל מפלגת תע"ל, "הרשימה של טיבי כיום שווה שלושה מנדטים לפחות. ואף שכל הסקרים מראים שרוצים לראות אותו בראשות הרשימה, לא הצבנו זאת כדרישה מטעמנו להצטרפות".
סעדי מיהר לוותר על ראשות הרשימה, אבל ציין תנאי שמבחינת תע"ל חייב להתקיים אם הולכים לאיחוד - צירוף של מועמד נוסף מטעמם לרשימה. "התרומה של תע"ל לרשימה המאוחדת מתבטאת לפחות בשלושה מנדטים", הוא מסביר, "הודענו שאנחנו מציבים כתנאי להצטרפות ייצוג של לפחות שני נציגים - אחמד טיבי ומועמד נוסף שהמועצה תבחר באמצע החודש. דיברנו על ייצוג נשי ברשימה המאוחדת ועל ייצוג של צעירים ויהודים. אנחנו רוצים רשימה כמה שיותר אטרקטיבית, כי רק כך נוכל לקבל 15 מנדטים".
גם בחד"ש מציבים תנאים ביחס למקומות ברשימה המאוחדת. "מלבד ראשות הרשימה אנחנו רוצים שארבעת המנדטים הראשונים שלנו ישולבו עד המקום העשירי ברשימה", אומרת פעילת המפלגה, תומא סלימאן, "אנחנו הגוף הפוליטי הגדול ביותר שנכנס לתוך הקואליציה הזאת, ולכן אנחנו יכולים להעלות את הדרישות האלו. כל הסקרים מראים שלא אנחנו אלו שניעלם אם לא תהיה אחדות - אז למה שנציג שלנו יהיה במקום 11? בל"ד, לדוגמה, לא יוכלו להציב דרישה כזו".
תומא סלימאן דיברה על נושא הייצוג של יהודים ונשים ברשימה המאוחדת. "אנחנו רוצים לראות רשימה יהודית-ערבית גדולה, שמטרתה להילחם בכוחות הימין", היא מציינת, "זאת המטרה העליונה של כלל המפלגות והסיבה הראשית לאחדות".
מבחינת התנועה האסלאמית הגורם המאחד הוא "ההתמודדות נגד המדיניות הגזענית מהממשלות השונות", אבל גם להם יש דרישות במקרה של איחוד: גורמים בתנועה האסלאמית מציינים שלא לייחוס כי הם דורשים חמישה שיבוצים עד המקום ה-13. פעיל המפלגה איברהים חיג'אזי מציין כי לכולם ידוע שיהיה צורך בוויתורים, אך עם זאת הוא מבהיר שהתנועה האסלאמית תהיה הגורם המרכזי בהרכבת הרשימה.
"סיכמנו שהמפתח לשיבוץ האנשים ברשימה המאוחדת יהיה התוצאות של הבחירות הקודמות", הוא אומר, "עם כל הכבוד לסקרים, אי אפשר לסמוך עליהם ולכן תוצאות האמת הן אלו שיקבעו איזו מפלגה תהיה חזקה. הסכמנו גם שלזרמים המרכזיים, חד"ש והתנועה האסלאמית, יהיו מירב הנציגים".
חיג'אזי מסכים שבין חד"ש והתנועה האסלאמית יש מחלוקות והבדלים אידיאולוגיים תהומיים, אבל חושב שזה הזמן להתאחד. "מכיוון שאנחנו בני מיעוט אחד וסובלים מאותה מדיניות גזענית, יש הרבה סיבות לאחדות", הוא מסביר, "המשותף בטווח הקרוב והבינוני גובר על האידיאולוגיה. אנחנו לא נכנסים עכשיו לכור היתוך והופכים למפלגה אחת - כל מפלגה תישאר עם הזהות שלה, וגם אם ייכנסו נציגים יהודים לרשימה נקבל אותם, כל עוד הם לא יהיו יהודים ציונים. גם ייצוג של נשים, דרוזים ונוצרים לא יעכב מבחינתנו את האחדות".
אף שבל"ד נחשבת החוליה החלשה, פעילים פוליטיים מציינים כי היא מערימה קשיים ודרישות מוגזמות. לדבריהם, המפלגה דורשת להציב שלושה נציגים עד המקום העשירי ברשימה.
אם לא די בארבע המפלגות השונות במהותן ובאידיאולוגיה שלהן, ישנם נציגים עצמאיים במגזר הערבי שרוצים לקבל ייצוג ברשימה המאוחדת. "ראש עיריית נצרת עלי סאלם למשל, שהביא בבחירות 27 אלף קולות, רוצה להכניס מטעמו נציג לרשימה המאוחדת", מציין אבו-ראס מ'קרן אברהם'. "גם ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאווי, רוצה נציג מטעמו. שניהם מחוזקים במשפחות חזקות, ונצרת ורהט נחשבות לערים שיכולות להביא הרבה מאוד מצביעים. יש גם התאגדות של אקדמאים, צעירים ופעילים מעמותות של המגזר האזרחי, שרואים ברשימה הערבית המאוחדת הזדמנות לקבל ייצוג בבחירות".
סמי עלי, מנהל סיעת בל"ד בכנסת, אומר כי "העניין של הרשימה המשותפת הוא לאחד בין המפלגות השונות - לא לפתוח משא ומתן עם אנשים פרטיים או מועמדים עצמאיים שרוצים להכניס אנשים מטעמם לרשימה. כל מפלגה תביא את הרשימה שלה, ובסופו של התהליך תהיה רשימה רבגונית, עם דמויות חדשות ודם רענן".
העמדה שלא תתרענן בבל"ד היא משבצת הנשים. למרות ההליכים המשפטיים נגדה, ח"כ חנין זועבי שולטת במשבצת הזו ביד רמה. אף שפעילים פוליטיים אומרים שלא לייחוס כי הם סולדים מהדרך הפוליטית שלה, סמי עלי מבהיר כי היא מייצגת ציבור רחב. "בינתיים היא המועמדת היחידה מטעמנו במשבצת הנשים", הוא אומר, "אנחנו יודעים שלא כולם אוהבים את השיטה ואת האידיאולוגיה שלה, אבל אי אפשר לרצות את כולם. היא מיישמת את המצע של בל"ד, ויש לה תמיכה מאוד חזקה במפלגה וגם בציבור הערבי. זה שיש חילוקי דעות בינינו לבין מפלגות אחרות זה דבר טבעי ובריא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם