דירוג השופטים בעליון: אשר גרוניס ומרים נאור בתחתית
לאחר הפסקה של עשור מפרסמת לשכת עורכי הדין את תוצאות המשוב שבוחן את התנהלות השופטים בארץ. בראש דירוג שופטי העליון: יצחק עמית, נעם סולברג ויורם דנציגר. נשיא בית המשפט העליון גרוניס סירב לשתף פעולה עם המשוב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס סירב לשתף פעולה עם המשוב ואף הורה להחרים את הלשכה ונציגיה. הדברים אף הגיעו לכך שברזילי לא יטול חלק בטקס הפרישה של גרוניס ביום חמישי הקרוב. במקרה או שלא במקרה, גרוניס והנשיאה הנכנסת מרים נאור דורגו בתחתית רשימת שופטי העליון.



סך הכל הוגשו 4,332 שאלונים ע"י עורכי הדין (שהם כ-20% מכלל עורכי-הדין העוסקים בליטיגציה), והם סיפקו 21,584 הערכות ביחס ל-677 שופטים. כלל השופטים קיבלו הערכות על ידי עורכי דין, אך לדירוג נכנסו רק שופטים שקיבלו יותר מ-25 הערכות. מדובר על 392 שופטים, שהם 58% מהשופטים.
שופטי העליון
בדירוג ההערכה הכללית שניתן לשופטי בית המשפט העליון זכה השופט יצחק עמית ל-4.26 נקודות מתוך חמש נקודות (הציון המירבי), אחריו השופט נעם סולברג 4.07 ויורם דנציגר - 4.04. בתחתית הטבלה דורגו השופטים מרים נאור עם 3.02 ואשר גרוניס עם 2.64.
בדירוג הכרת העובדות בתיק, זכה השופט יצחק עמית לדירוג הגבוה ביותר - 4.55, אחריו השופט נעם סולברג עם - 4.19 נקודות ויורם דנציגר עם 4.05. בסוף הדירוג ממוקמים השופטים - אליקים רובינשטיין עם 3.42 נקודות, מרים נאור - 3.26 ואשר גרוניס עם 2.93 נקודות בלבד.
בדירוג היחס הנאות לעורכי הדין זכה השופט יצחק עמית ל-4.32 נקודות, נעם סולברג עם 4.3 נקודות ויורם דנציגר עם 4.11 נקודות. ושוב בתחתית הדירוג נמצאים השופטים אסתר חיות - 3.36, מרים נאור - 2.95 ואשר גרוניס עם 2.77 נקודות בלבד.

בבית המשפט המחוזי ירושלים בהערכה הכללית דורגו בראש הרשימה יגאל מרזל עם 4.46 נקודות, ארנון דראל- 4.43 ותמר בזק רפפורט עם 4.14 נקודות. בתחתית הרשימה שובצו השופטים: אסתר חיאט נחליאלי - 2.54, יורם נעם - 2.94 וכנפי שטייניץ גילה - 3.31.
שלושת שופטי הרכב משפט טלנסקי, יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן פלדמן, לא דורגו, משום שלא היו 26 עו"ד שהעבירו משוב לגביהם. המועמדת לעליון שהייתה במרחק נגיעה מהתפקיד, נאוה בן אור, זכתה לדירוג של 3.49 נקודות. נשיא בית המשפט השופט דוד חשין זכה לציון של 4.04, הדירוג הממוצע של כלל שופטי בית המשפט המחוזי ירושלים הוא 3.72.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב נמצאים בראש הרשימה: השופטת תמר אברהמי עם 4.45 נקודות, חאלד כבוב שהיה מועמד לבית המשפט העליון עם ציון של 4.36 ושאול שוחט - 4.28. בתחתית הרשימה נמצאים השופטים: יהודה פרגו - 2.11, צילה צפת - 2.35 וגדעון גינת עם ציון של 2.7 מתוך חמש.
השופט הכלכלי, איתן אורנשטיין, שדן בתיק אי.די.בי ונוחי דנקנר זכה לציון 4.1, המועמדת לעליון מיכל אגמון גונן זכתה לציון 3.24 ושופטת העליון הנבחרת ענת ברון שזכתה לציון 3.72. הדירוג הממוצע של כלל שופטי בית המשפט המחוזי תל אביב הוא 3.6.
בבית המשפט המחוזי מרכז שובצו בראש הרשימה השופטים יחזקאל קינר- 4.38, יעקב שפסר- 4.3 ועופר גרוסקופף- 4.27. בתחתית הרשימה שובצו נגה אהד עם 2.22 נקודות בלבד, ורדה פלאוט עם 2.78 ורמי אמיר עם 2.82 נקודות. נשיא בית המשפט אברהם טל זכה ל-3.48, כאשר הדירוג הממוצע של כלל שופטי בית המשפט הוא 3.56.
בבית המשפט המחוזי חיפה שובצו בראש הרשימה: שרעבי חננאל עם 4.28 נקודות, סגן הנשיא רון שפירא עם 4.20 נקודות וסארי ג'יוסי עם 4.02 נקודות במדרג. בתחתית הרשימה שובצו ד"ר מנחם רניאל עם ציון של 1.91 בלבד, דיאנה סלע - 2.23, והשופטת במשפט של ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו, ברכה בר-זיו, עם 2.76 נקודות.
בבית המשפט המחוזי נצרת דורגו בראש הרשימה השופטים: סאאב דבור עם 4.43 נקודות, שאהר אטרש - 4.30 ודני צרפתי עם 3.80 נקודות. בתחתית הרשימה נמצאים יונתן אברהם - 3.13, סגן הנשיא בנימין ארבל - 3.17 ויוסף בן-חמו עם 3.31 נקודות. נשיא בית המשפט המחוזי יצחק כהן, שפרש בשנה האחרונה לאחר שהמשטרה המליצה להעמיד אותו לדין בשל עבירות מין, לא דורג. הדירוג הממוצע של כלל שופטי המחוזי נצרת - 3.60.
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נמצאים בראש הרשימה: השופטת טלי לבנת חיימוביץ עם ציון של 4.49 נקודות, נסר אבו טהה עם 4.14 נקודות ונחמה נצר עם ציון של 4.13. בתחתית הרשימה: רויטל יפה כ"ץ ששמה עלה כמועמדת לעליון עם 1.85 נקודות בלבד, ברוך אזולאי - 2.3 ואליהו ביתן עם 2.34 נקודות. הנשיא יוסף אלון קיבל את הציון: 3.64 והדירוג הממוצע של כלל שופטי המחוזי הוא 3.44.
במהלך השנים המשוב קיבל ביקורות רבות מצד השופטים והפעם האחרונה בה נערך היתה בשנת 2005. החזרת המשוב היתה אחד מנושאי הדגל בקמפיין של יו"ר לשכת עורכי הדין דורון ברזילי לפני שלוש שנים, ובמערכת המשפט ראו בחידוש המשוב דווקא השנה צעד פופוליסטי לפני הבחירות שיתקיימו בקיץ הקרוב.
המשיבים העריכו את תפקוד השופטים עפ"י שבעה פריטי הערכה המשתקפים בשני מימדים: מימד מהותי ומימד סגנוני. בנוסף העבירו עורכי הדין הערכה כללית לכל שופט. השאלות המשקפות את המימד הראשון היו: בקיאות השופט בדין הרלוונטי, מידת ההיכרות שלו את העובדות בתיק ומידת ההתאמה של ניסיונות הפשרה של השופט לנסיבות המקרה. השאלות המשקפות את המימד השני: יחס נאות של השופט לעדים, יחס נאות של השופט לעורכי הדין, ניהול הדיון ביעילות ומתן אפשרות לחקירה נאותה של עדים.
בהנהלת בתי המשפט האשימו את הלשכה בקיום משוב חובבני וכי גופים מסחריים המתדיינים בבתי המשפט מימנו אותו.
"ההחלטה על קיומו התקבלה באופן חד צדדי, מבלי שהדבר תואם עם הרשות השופטת. לעומדים בראש מערכת בתי המשפט נודע על ההחלטה לקיימו במפתיע, זאת על אף הסכנות הטמונות במשוב ביחס לאמון הציבור במערכת בתי המשפט והרגישות הרבה המתחייבת בנקיטת צעד מסוג זה.
"התנהלות זו מעידה על כך שמטרתו של המשוב לא נועדה לשפר את פניה של מערכת המשפט, אלא כי בבסיסו עמדו מטרות אחרות. המועד שנקבע לעריכת המשוב, בשנת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, תרם לתחושה כי באמצעות המשוב נעשה נסיון להשתמש במערכת המשפט כ'כלי משחק', בעוד שלמערכת המשפט אין ולא היה עניין ביחסי הכוחות ובמאבקים הפוליטיים בלשכת עורכי הדין".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי מסר בתגובה כי "משוב השופטים 2014 הוא אירוע חשוב ביותר למערכת המשפט, למעמדה, לתדמיתה ולתקינותה. הבטחתי שהמשוב יקוים עד סוף השנה הנוכחית ועל אף ההסתייגויות והביקורת מצד הנהלת בתי המשפט ואחרים, המשוב התקיים, הסתיים וזכה להצלחה רבה, כאשר מעל 20% מעורכי הדין שמופיעים בבתי משפט השתתפו בו.
"המשוב מציג באופן שקוף וברור את התנהלות בתי המשפט והשופטים, ועל כן מלכתחילה לא הייתה ברורה לי התנגדותו של נשיא בית המשפט העליון למשוב, וכן לא היה לי ברור אופן התנגדותו - בדרך של הטלת חרם על הלשכה ולמעשה על עורכי הדין. משוב השופטים מציג לציבור בישראל מערכת משפט חזקה, אמינה ומקצועית לצד ליקויים בהתנהלות של שופטים מסוימים. אני בטוח שממצאי המשוב, יביאו כמו בעבר לשיפור ולתיקון הליקויים שנמצאו".