לראשונה בחפירות הר הבית: פיקוח מסביב לשעון
חפירות המתבצעות בימים אלו על ההר מתבצעות בליווי שוטר וארכיאולוג של רשות העתיקות. צחי דבירה, מנהל פרויקט סינון העפר מחפירות הר הבית: "מדובר בשיפור במצב אך יש עוד הרבה מה לעשות באכיפת חוק העתיקות והפיקוח על העבודות"
עוד כותרות ב-nrg:
- מוחרם? פוטין לא הוזמן לטקס לציון שחרור אושוויץ
-קצת נחת: 900 אלף מדים הוזמנו ממתפרות בדרום
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
מאז 67 נעשו עשרות פעולות בניה וחפירה ללא פיקוח. לדברי צחי דבירה, מנהל פרויקט סינון הר הבית וחוקר הר הבית, ב-1970 חפרו בחלק הצפון מזרחי בריכה, והרסו קירות עתיקים מתקופת בית המקדש ב-1975 חפרו מתחת לכיפת השלשלת ופגעו במפלסי ריצוף קדומים, אש ככל הנראה מתוארך לתקופת בית המקדש. כיפת השלשלת הוא האתר שבו ממש עמד בית המקדש.
הפגיעה החמורה ביותר בעתיקות בהר הבית נעשתה ב-1999, לצורך בניית גרם מדרגות לכניסה לאולם "אורוות שלמה" שהוסב למסגד. בחפירה זו, שנעשתה בכלים מכניים כבדים, נפגעו מבנים שונים מתקופה הערבית הקדומה ומימי הביניים. במקום היה מצוי מילוי שכלל הרבה מאד ממצאים מתקופת הבית הראשון ועד ימינו, והממצאים האלו פשוט רוסקו והוצאו מהקשרם.
פרויקט הסינון של עתיקות הר הבית החל ב-2004 כאשר במהלכו מסננים את העפר מהחפירה של 1999 וחפירות נוספות שהיו בשנת 2000.
המחאה הציבורית, נגד הרס עתיקות הר הבית החלה לפני כ-15 שנה ותפסה תאוצה בעשור האחרון, בעיקר עקב פעילות הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות הר הבית. בעקבות המחאה והעתירות שהגיש הועד, פנו מספר חברי כנסת למבקר המדינה שיבדוק את המתחולל על ההר ובשנת 2012 הגיש דו"ח ביקורת חמור, שהצביע על מחדלים בפיקוח על הנעשה שם. על הדו"ח הוטל חיסיון, אך לפני שנה הוא הודלף לרשת האינטרנט.
בעקבות המחאה הציבורית מאז 2009 שינו הרשויות באופן הדרגתי את התייחסותן לנעשה בהר והפיקוח נעשה יותר הדוק. כל עבודה וכל שינוי של תשתיות בהר הבית מחייבים, על פי חוק, את התכנסותה של ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים. עד שנת 2009 מנעו ראשי ממשלות ישראל מוועדה זו להתכנס ופעולות מעין אלו טופלו ישירות על ידי ראש הממשלה. האישורים לעבודות ניתנו בעל פה ובאופן בלתי רשמי.
בשנתיים האחרונות הוועדה לענייני המקומות הקדושים מתכנסת על כל פעולת בניה שמתרחשת שם כדי לבחון ולאשר או לא לאשר את העבודות. החפירה הנוכחית היסטורית מכיוון שזו הפעם הראשונה שהפיקוח על החפירות והעבודות המתבצעות על הר הינו צמוד והדוק.
נראה שלא רק פעילותו של הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות הר הבית סייע לשינוי המגמה. גם מחאה ציבורית שבאה בין היתר ממאות אלפי האנשים שהשתתפו בעשור האחרון בפרויקט סינון העפר מהר הבית ונחשפו למחדלי הרס העתיקות – תרמה לכך.
לעבודות הסינון הגיעו אנשים מציבורים שונים בהם אנשי אקדמיה ופוליטיקאים, שבאו להשתתף בעבודות עם בני משפחותיהם. "אנשים אלה ראו את כמות הממצאים שמתגלה בכל דלי של סינון. הם היו המומים. זה בהחלט העלה את המודעות לנושא", סיפר דבירה. מחאה זו הצליחה לייצר תודעה ציבורית מוגברת לנושא ולשינוי גישה אצל מקבלי ההחלטות בשלטון.
בעבודות הנוכחיות המתבצעות מזה שבועיים על הר הבית, מבצע הוואקף חפירת תעלות לצורך התקנת מערכת ביוב באזור שמצפון לחלקו המערבי של המשטח העליון (הרמה). עד כה נחפרו תעלות רבות שעומקן מגיע ל-40 ס"מ ובנקודות מסוימות נחפרו בורות עמוקים יותר – בעומק של כמטר – לצורך התקנת מנהול (כות כניסה). על פי ההערכה, האורך הכולל של כל התעלות מסתכם בכ-150 מטר על פני שטח של כדונם אחד.
החפירות הללו אינן יורדות לעומק רב משום שהסלע באזור זה קרוב מאד לפני השטח, ובחלקים מסוימים, הסלע אף חשוף. באזור זה התגלו בשנות ה-80 שרידי פסיפס ביזנטי כאשר ב-2009 נחשפו חלקים נוספים שלו. בנוסף לכך, נחשפו במקום גם שרידים של מספר ראשי קירות. מצפון לאזור זה מצוי החפיר שהגן על מתחם הר הבית הקדם הרודיאני שככל הנראה נסתם על ידי המצביא הרומי פומפיוס, כאשר זה ערך מצור על הר הבית בשנת 63 לספירה.
לדברי דבירה, למרות השיפור במצב התודעתי וביחס השלטונות לנעשה בהר, המצב עדיין אינו אידיאלי ויש עוד מה לשפר. באתרי עתיקות חשובים לא נהוג להסתפק רק בפיקוח
"כך היה צריך לדרוש גם במקרה הזה. יתכן שרשות העתיקות בצעה מספר חפירות בדיקה אך אין לנו דרך לדעת על כך בשל המידור הרב שנדרש מהעוסקים בדבר. מן הסתם נחשפו בפני אנשי רשות העתיקות ממצאים שונים, ולו הייתה מתקיימת חפירת הצלה מסודרת – ניתן היה להבין את משמעות הממצאים באופן ברור יותר" אמר.
זאת ועוד: במזרח ההר מצויות ערימות עפר גדולות שעדיין לא פונו על ידי הוואקף בשל פסיקתו התקדימית של בג"ץ משנת 2004, שאוסרת את פינוין ללא תיאום מקדים עם הועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית.
"לצערנו המשטרה אינה מקפידה לפקח באופן הדוק על הנושא ובתקופה האחרונה אנו מגלים בכל פעם קטע אחר של הערימות שננגס על ידי ציוד מכני כבד, כך שיש עוד מה לשפר באכיפת חוק העתיקות והפיקוח על העבודות בהר הבית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם