
רשימת הבית היהודי: הספין והצביעות של השמאל
אל תטרחו לחפש מחמאות בקרב אנשי השמאל על כך שהמתפקדים הדתיים של הבית היהודי הציבו אישה חילונית במקום הראשון בפריימריז. פרגון כזה אינו חלק מהאג'נדה שלהם
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
וזה גם המוטיב המרכזי של השבוע האחרון – הצביעות הקיצונית שגילה השמאל בכל מה שקשור לדיון הפוליטי שמתנהל כאן. זה התחיל באותן האשמות כלפי אנשי הבית היהודי, כשהדגש היה שסוף סוף נחשף פרצופה של המפלגה של בנט. אז נתחיל קודם מהספין, ואז נעבור לצביעות. הספין הוא אותו ניסיון לצייר את ההתבטאויות של אנשי הבית היהודי נגד הכרה בזוגות חד-מיניים כאיזו הפתעה מרעישה שהתגלתה לפתע. קשקוש מוחלט. מדובר בעמדה קבועה, ברורה ויציבה, שבמפלגה לא הסתירו מעולם.

רק לפני שנה עלה הנושא בכנסת במסגרת הצעת חוק שביקשה להעניק נקודות זיכוי במס לילדיהם של זוגות חד מיניים. כבר אז הודיעו בבית היהודי, ללא חשש ומורא, כי הם בעד להעניק את ההטבה אבל נגד ההכרה בזוגות חד מיניים. אפשר להסכים ואפשר לסלוד מהעמדה הזו. אך על דבר אחד אין ויכוח – זו לא עמדה חדשה. הדבר היחיד שחדש כאן זה הצורך הפוליטי של השמאל, עקב הבחירות, להציג את זה כאילו שזו כותרת דרמטית שזה עתה הגיעה. עד כאן הספין.
עכשיו לצביעות, והיא קשורה בעיקר סביב נושא הייצוג הנשי. אחת הדמויות הבולטות שבחרה להלל את הייצוג הנשי (הראוי) במפלגת העבודה, ואת מיעוט הנשים ברשימת הליכוד, היא מי שהעדיפה בעצמה גברים על פני נשים במפלגה שהקימה - ציפי לבני. לכו שנתיים אחורה, לימים שבהם הוקמה מפלגת התנועה של לבני. בניגוד לליכוד ולעבודה, אצל לבני לא התקיים פריימריז לקביעת הרשימה לכנסת. הרשימה הייתה יציר כפיה של היו"ר.
אפשר היה להניח שכאשר הדבר נמצא בידיה, הייצוג הנשי בפסגת הרשימה יהיה משמעותי ומכובד. אז הנה, למי ששכח, כך סידרה לבני את הבאים בתור אחריה ברשימה – עמרם מצנע, עמיר פרץ, דוד צור,
נחזור למה שפתחנו איתו. אל תטרחו לחפש מחמאות בקרב אנשי השמאל על כך שהמתפקדים הדתיים של הבית היהודי הציבו אישה חילונית במקום הראשון בבחירות, ועל כך שבכל חמישייה ברשימת המפלגה ניתן למצוא אישה. פרגון מהסוג הזה פשוט לא מסתדר להם באג'נדה.