כבוד השופטת: איך יראה בג"צ בעידן של הנשיאה נאור
היא גדלה בבית רוויזיוניסטי מסורתי ובעלה היה פעיל ליכוד בעברו ואף כיהן כמזכיר הממשלה בממשלת בגין, אך סקירת הפסיקות השונות של השופטת מרים נאור לאורך עשרות שנות ישיבתה על כס השיפוט מעלה תמונה מורכבת
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
השורה התחתונה היא שקשה לנפק תחזית מהימנה לשאלה כיצד יראה בית המשפט העליון תחת כהונתה של נאור בהיבטים הפוליטיים של הפעילות שלו: אקטיביזם שיפוטי-חוקתי, פסילת חוקים של הכנסת, סוגיות ביטחוניות, נושאי דת ומדינה והיחס להתיישבות ביו"ש.
טקס חילופי הנשיאים התקיים אתמול בהיכל בית המשפט העליון. מרים נאור גדלה בבית רוויזיוניסטי מסורתי. בעלה, אריה, פרופסור למדע המדינה במכללת הדסה, פוקד את בית הכנסת הגדול מדי שבת. נאור עצמה מדליקה נרות ובביתם נערך קידוש. מקורביהם מספרים שאין סיכוי למצוא את בני הזוג פוקדים מסעדה שאינה כשרה.
אריה נאור היה אמנם פעיל ליכוד בעברו ואף כיהן כמזכיר הממשלה בממשלת בגין, אבל גם המקורבים ביותר למרים נאור לא יודעים לספר מהן השקפותיה הפוליטיות ומהן עמדותיה בסוגיות השנויות במחלוקת בחברה הישראלית.
היא אמנם נחשבת לשופטת שמרנית, כזו שרואה את תפקידו של בית המשפט ביישוב סכסוכים ובפרשנות של החוק, אך התמונה שעולה מסקירת הפסיקה שלה מורכבת. בתחום המאבק בשחיתות היא חתומה על שני פסקי דין מפורסמים מתקופת כהונתה בבית המשפט המחוזי בירושלים: הרשעת הבנקאים בפרשת ויסות המניות שהביאה למשבר הכלכלי ב-1983, והרשעתו של אריה דרעי. במשפט שמעון שבס היא הייתה בדעת המיעוט שיבקשה להרשיע אותו בהפרת אמונים.
פסקי דין אלו של נאור מצטרפים לעמדתה בבג"ץ ראשי הערים יצחק רוכברגר ושמעון גפסו, בספטמבר 2013. פסק הדין, שניתן בניגוד לדעת המיעוט של הנשיא גרוניס, נחשב לאקטיביסטי שכן נקבעה בו הלכה חדשה שלפיה ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל להמשיך בתפקידו. נאור גם דחתה את ערעורו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב על פסק דינו. היא דחתה את ניסיונו של צוות ההגנה לשנות את קו הטיעון מהכחשה גורפת לטענה שהיו יחסים אך שהם התקיימו בהסכמה. "חומר הראיות אינו מעלה ספק סביר בשאלת הוכחתם של כל יסודות העבירות בהן הואשם המערער", כתבה.
במשוב השופטים שפורסם השבוע הגיעה נאור למקום האחד לפני אחרון בין שופטי בית המשפט העליון, עם ציון של 3.05 בלבד. עורך דין שהופיע בפניה פעמים רבות מתאר שופטת קשוחה. "להופיע בפניה זו חוויה לא נעימה. אין לה סבלנות, היא נוזפת בעורכי דין וקוטעת אותם על ימין ועל שמאל", סיפר. עם זאת, העובדה שהיא דורגה נמוך גם במדד 'הכרת העובדות בתיק' תמוהה, שכן נאור נחשבת לשופטת יסודית המכירה תיקים מורכבים על בוריים. היא חרוצה, יסודית ווורקוהוליסטית מכורה שלא אחת לוקחת תיקים להמשך עבודה בבית גם בסופי שבוע.
גם בתיקים בנושאים לאומיים, קו הפסיקה שלה מורכב. מחד, היא דחתה את עתירת הארגונים שביקשו לבטל את חוק הנכבה בנימוק עמום שהחוק אינו בשל להכרעה שיפוטית, אך מאידך הצטרפה לדעת הרוב שפסלה פעמיים את חוק המסתננים, מחוקי הדגל של הממשלה. בעתירה נגד חוק האזרחות הקרוי גם חוק איחוד משפחות, המונע זכות שיבה זוחלת דרך ייבוא נשים מהרשות הפלשתינית, היא הצטרפה לדעת הרוב (שישה שופטים מול חמישה) שדחה את העתירה ואשרר את החוק, וגם לדעת הרוב שדחה את העתירה נגד חוק ועדות הקבלה שעבר בכנסת בגרסה מסורסת. בנוסף, היא דחתה את ערעורה של חנין זועבי נגד החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להשעות אותה מהדיונים למשך חצי שנה.
בתחום ההתיישבות, נאור חתומה על פסק דין חשוב שניתן בעניינם של הבניינים בשכונת דריינוף בבית אל. קרקעות בית אל הן קרקעות שנתפסו בתפיסה צבאית בשנות ה-70 של המאה הקודמת. העותרים ביקשו לקבוע תקדים ולפיו אם אין הצדקה ביטחונית להמשך התפיסה הצבאית, יש לבטלה ולהחזיר את הקרקעות לבעליהן המקוריים. נאור דחתה טענה זו מכול וכול, וקבעה שאת הנעשה לפני שנות דור אין להשיב. היא קבעה כי קרקע שנתפסה בתפיסה צבאית לא תאבד את הסטטוס שלה גם אם היא משמשת בשימושים אזרחיים, ובכלל, שקרקע בתפיסה איננה יכולה להיות מוגדרת כקרקע פרטית.
בפסק דין 'חושיה' עתרו פלסטינים נגד חקלאים יהודים מסוסיא וביקשו מהמנהל להוציא 'צו שימוש מפריע' על מנת לסלק את החקלאים מאדמותיהם. מסיבות משפטיות שונות המנהל האזרחי לא יכול היה להוציא את הצו, והפלשתינים עתרו לבג"ץ בדרישה שיורה למנהל להוציא צווים חילופיים כמו צו המורה על איסור כניסה מטעמים ביטחוניים. נאור דחתה את העתירה.
מאידך, במקרה של יוסי מימון, חקלאי אחר שקיבל 'צו שימוש מפריע' ושהמנהל הסתיר את זהות העותר הפלסטיני, היא דחתה את עתירת עמותת 'רגבים' שביקשה להרים את המסך
בתחומי דת ומדינה, נאור פסקה נגד החלטת בית הדין הרבני שאפשר לבעל גרוש למול את בנו גם נגד רצונה של האם. בתיק מעניין אחר שסוקר לאחרונה במוסף זה, נדון עניינם של הורים שהחליטו שלא להפסיק הריון מסובך בעקבות המלצה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, בניגוד לחוות דעתו של הרופא המטפל. התינוק נולד עם שיתוק מוחין. ההורים תבעו את המערכת הרפואית בטענה שהרופא נתן להם המלצה כללית אך לא הסביר להם את חומרת הסיכון, וזכו בפיצוי במחוזי. התיק הגיע לערעור לעליון, שופטי הרוב נעם סולברג ויצחק עמית החליטו להפוך את ההחלטה בטענה ש"מי שנשמע לרב האחריות עליו", ודווקא נאור, בדעת מיעוט, סברה שיש להותיר את הפיצוי על כנו.
ההינזרות האדוקה שלה מחשיפה ומתקשורת עשויה לבשר על תקופה רגועה יותר ביחסי בית המשפט והכנסת. אין לה אמנם את הנטייה של ברק וביניש לצאת בהצהרות, לעורר מדנים ולהכניס 'אצבע בעין' של נבחרי הציבור, אך איכות המנהיגות שלה והאיזונים בין שמירה על מעמדו של בית המשפט לבין הכרה במגבלות הכוח ושמירה על כבוד הממשלה והכנסת, ייבחנו רק לאורך זמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם