איחוד בין ש"ס ליהדות התורה? "בתנאי שאלי ישי בחוץ"
על רקע המשבר הקשה שפוקד את ש"ס גוברים הקולות על איחוד בין הסיעות החרדיות. עם זאת בכיר ביהדות התורה אמר ל-nrg כי ש"ס אינה מוכנה שישי יצטרף: "זה הוצג לנו כסדין אדום, אולם השיקול היחיד להתאחד הוא אם המהלך יביא ליותר מנדטים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפעם רבים מחברי הכנסת החרדים אומרים כי הסוגיה נבחנת באופן רציני בהרבה, בעיקר על רקע המשבר הקשה שפקד את ש"ס בשבועות האחרונים, שהחליש באופן משמעותי את הכוח החרדי בכנסת הבאה, נכון לסקרים האחרונים.כך עלה מחדש נושא האיחוד, אם כי סקר מיוחד שנעשה ממש כעת מטעם אחת המפלגות החרדיות הראה שאיחוד כזה לא מוסיף מנדטים. ובכל זאת, הדיונים בין ש"ס ויהדות התורה נמשכים.
כדי להבין עד כמה הבדיקה הפעם היא רצינית, די להתייחס למסר המעניין מאוד שהעבירו זה עתה בש"ס לאחות האשכנזית. "נסכים לאחד כוחות ולהקים מפלגה אחת, אבל יש לנו תנאי אחד שלא נסכים לוותר עליו", הודיע מי שהודיע מטעם מפלגתו של אריה דרעי לעמיתיו ביהדות התורה: "התנאי הוא שהמהלך הזה לא יכלול את המפלגה החדשה של אלי ישי". זה התנאי ואין בלתו, הבהירו השליחים.
במילים אחרות, ש"ס תסכים למהלך של איחוד כוחות חרדי, אבל כזה שכולל בתוכו רק את שתי המפלגות המרכזיות בציבור החרדי. את המפלגה החרדית־דתית הטרייה, שמושכת אליה לפחות חלק מהקולות החרדיים־ספרדיים, ש"ס לא מוכנה לראות תחת אותה מסגרת. "זה ממש הוצג לנו כסדין אדום", סיפר בכיר ביהדות התורה על המסר שהתקבל מש"ס. עם זאת הוא הבהיר: "השיקול היחידי אם ללכת על מהלך כזה יהיה קשור לשאלה אחת בלבד – האם איחוד אכן מביא יותר מנדטים או לא".
יוזמי המהלך, שרובם מגיעים מחוץ למערכת הפוליטית, ישבו כבר עם אריה דרעי ועם יעקב ליצמן. אגב, עד כמה ביהדות התורה מהדקים את שיתוף הפעולה עם ש"ס, כולל בסוגיית אלי ישי, אפשר לראות במפגש שנערך השבוע בין מנהלי מוסדות חינוך בציבור החרדי. במפגש שהתקיים באחד היישובים הסמוכים לכנרת בחר לראשונה ח"כ משה גפני מיהדות התורה לתקוף פומבית את אלי ישי, כסוג של מחווה בכיוונו של דרעי. "בלי שאני נכנס לנושא אחוז החסימה", אמר גפני ביחס לאלי ישי, "קודם כול זו פגיעה בדעת תורה ובסמכות מועצת החכמים".
החשש המרכזי מבחינת החרדים בנוגע לאיחוד הכוחות הוא מפני דה־לגיטימציה נגדם, ובעיקר ממתקפה נוספת של יאיר לפיד נגד הכוח החרדי. "קשה מאוד לחבור יחד למפלגה חרדית אחת", הסביר ליצמן בכנס. "ייתכן שנפסיד מבריחת קולות ומהפחדה של לפיד". אכן, דילמה קשה.
בעוד שבמפלגת העבודה החלו להירגע מחגיגות המִחזור של הרשימה הישנה - חגיגות שהתירוץ להן הוא הייצוג הנשי המוגבר - בבית היהודי החלו אתמול לנתח את תוצאות הבחירות הפנימיות. בסביבתו של יושב ראש המפלגה נפתלי בנט לא ידעו להגדיר באופן ברור את הרשימה שנבחרה ועד כמה היא פונה לקהלים רחבים, אך על דבר אחד אין מחלוקת: הבחירה למקום הראשון ברשימה באיילת שקד, אישה חילונית, היא אמירה של ציבור הבוחרים שמאירה באור חיובי את הרוח שבמפלגה רוצים כל כך לשדר.
גם ההישג של סגן השר אלי בן־דהן התקבל בשמחה רבה בסביבתו של בנט. לא נעים להגיד, אבל בן־דהן נותן מענה בכמה כיוונים – חרד"לי־לייט, מזרחי, ובעיקר כזה שגילה אומץ, לאחר שוויתר על שריון במסגרת מפלגת תקומה ובחר להתמודד על מקומו בפריימריז בבית היהודי.
אבל בנט הביע גם חששות בשיחות שקיים במהלך היום. המרכזי שבהם התמקד ביכולת השליטה שלו ברשימה החדשה, שאפשר למצוא בה כמה וכמה שמות שצפויים להתנהל באופן עצמאי, בניגוד לרוח יושב הראש. "בנט הסביר לנו שהוא חושש בדיוק מהדבר הזה - מהעובדה שהוא לא באמת יוכל לשלוט ברשימה החדשה שנבחרה", הודו כמה חברי כנסת ששוחחו עמו אתמול.
על כן, כבר עכשיו אפשר להגיד באופן ודאי שעוד ייעשו שינויים ברשימה שנבחרה. אחד מהם, שכבר עכשיו ידוע שיקרה, הוא שריון נוסף לאישה. בצד הגברי עלו שני שמות מעניינים ומקוריים כאפשרות לשריון ברשימה – הרב דוד סתיו, שהיה מועמד המפלגה בעבר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, ואלוף (במיל') יעקב עמידרור. נכון לרגע זה איש במפלגה לא דיבר עם השניים, אך בשיחות שמתקיימות בתוך המפלגה אלו השמות שעלו כאופציה לשריון של הרגע האחרון.
אפרופו שריונים, מתברר שלמנצחת הטרייה בפריימריז יש אמירה ערכית בעניין הזה. בשיחות שקיימה אתמול, שעות ספורות לאחר שסיימה ראשונה בבחירות הפנימיות, הבהירה איילת שקד כי תתנגד בכל תוקף לשריון נוסף בעשירייה הראשונה. "לא אסכים לזה בשום פנים ואופן, אחרי שכבר שריינו מקום אחד בעשירייה הפותחת".
לא בטוח שבנט יאהב לשמוע אמירה נחרצת כזו, אבל הנה עוד משהו שיכולה להסביר את ההצלחה המרשימה של שקד בקרב מצביעי הבית היהודי.
יום רביעי בערב, קיבוץ שפיים. האווירה חגיגית וטקסית, ריח של ניצחון עומד באוויר: מפלגת העבודה מציגה את הרשימה שלה. לקראת סוף הערב הזמין יושב הראש יצחק (בוז'י) הרצוג את חברי הרשימה להצטרף אליו לבמה. כולם היו שם, אפילו חברי העשירייה השלישית. מישהי אחרת שלא הפסיקה לחייך על הבמה היא השותפה המרכזית של הרצוג מזה חודש, יושבת ראש התנועה ציפי לבני.
רק אדם אחד לא היה שם - ולא בגלל מחלה או שמחה משפחתית. קוראים לו עמיר פרץ, והוא לא הוזמן לאירוע החגיגי. לא מעט אנשים במפלגת העבודה לא אהבו את העובדה שפרץ לא הוזמן לחגיגה. מי שמכיר אותו מקרוב יודע היטב שישנה אפשרות שגם הוא לא ראה את הדברים בעין יפה. בשיחות שקיים פרץ, אגב, הוא דווקא בירך על קיום האירוע, אבל במפלגת העבודה יודעים לספר כי מי שהייתה יכולה להזמין את פרץ, ואולי אף הייתה צריכה לעשות זאת, היא מי שהייתה נוכחת במקום בעצמה - ציפי לבני. היא בחרה לא לעשות זאת.
כמה מילים על רשימת העבודה עצמה: שתי מפלגות הביטו על התוצאות מהצד, כשאחת מרוצה והאחרת מאוכזבת. המאוכזבת היא זו שממוקמת משמאל, מרצ, שרואה איך הייחודיות שלה כמפלגה צעירה, נשית ושמאלנית הולכת לאיבוד, לנוכח הדמיון הרב בינה לבין נבחרי העבודה. מנגד, ביש עתיד דווקא מרוצים. הגוון השמאלי של העבודה יכול לסייע בהשארת מצביעי מרכז, שלא רוצים להצביע לרשימה שבורחת יותר מדי שמאלה מבחינתם.
אי אפשר בלי מילה על שני הצעירים שקפצו מעלה־מעלה,
וכיאה למסורת ההתכתשויות הקבועה בקרב הנהגת מפלגת העבודה, מסתמן שגם דור ההנהגה הצעיר ימשיך בנוהג המפא"יניקי המכובד. זה הרי אינו סוד שבין שמולי לשפיר לא ממש מתקיימים יחסים תקינים, עוד מימי המחאה החברתית. בכל זאת, מסורת זו מסורת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם