"טרור הבודדים נובע מהצלחת מערכת הביטחון שלנו"
פרופ' יצחק ויסמן קובע כי תופעת המפגעים הבודדים אינה כישלון ישראלי. "בעבר הם היו מצטרפים לארגון טרור ומבצעים פיגוע גדול יותר". פרופ' גבי וימן: "אין כזה דבר מפגע בודד"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"בעבר אדם כזה היה פונה לארגון טרור ביו"ש ומציע את עצמו כמפגע. אנשי הארגון היו מלמדים אותו מה לעשות וכך היה נגרם אירוע קשה הרבה יותר. אלא שעם השנים צה"ל והשב"כ הצליחו לחדור לכל מקום וכיום אדם שרוצה לעשות פיגוע יודע שאין לו למי לפנות כי הוא ישר ייתפס. לכן אנשים כאלו קמים ועושים פיגוע לבדם מבלי לפנות לתא טרור ממשי. כלומר הם מבצעים פיגוע קטן בהרבה ממה שהם היו עושים אלמלא הפעילות הענפה של מערכת הביטחון הישראלית" הוא קובע.

פרופסור ויסמן התייחס לשאלת איתור המפגעים ואמר כי "יש הסבורים שלא ניתן למגר את תופעת המפגעים הבודדים לחלוטין כי קשה לגלותם, אולם מחקר שערך פרופסור גבי וימן, עמיתי למחקר באוניברסיטת חיפה, מלמד שזה לא המצב אלא תמיד יש סימנים מקדימים גם אצל זאב בודד"
"אנשים לא פועלים בחלל ריק, אמר ויסמן ביחס לפעילות ההסתה ברשת, "הטרוריסטים המודרנים חברים בקבוצות פייסבוק קיצוניות והרבה פעמים אף מצהירים מראש על הפעולה או על כוונה שלהם. לכן צריך לעקוב באופן נרחב אחרי כל אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות הקשורות לאסלאם קיצוני ברחבי יהודה ושומרון. הפעילות ברשת, כמובן מצריכה חקיקה מתאימה אבל נראה שאין ברירה".
בנוסף לכך טוען ויסמן כי זאבים בודדים יימצאו בדרך כלל במסגדים קיצוניים או במקומות בהם יש הטפה איסלאמית חריגה. "אדם כזה לא בהכרח יהיה דמות מובילה אלא יותר אדם שנמצא בצד. זה יהיה אדם בודד אולי קצת מוזר שיצטרף לקבוצה קיצונית אבל לא בהכרח ייקח חלק בהרצאות. לכן יש לעקוב אחרי קבוצות כאלו ולראות מי החברים בהם ומי האנשים שבולטים, לא בהכרח בדומיננטיות שלהם, אלא בקיצוניות דתית שקטה".
מעבר לכך מציין פרופסור יצחק ויסמן כי חוסר בתהליך מדיני מזין גם הוא את הטרור. "לאדם שאין אופק אופטימי, קל יותר לבצע פיגוע. מדובר באדם שמוזן ואווירת הייאוש הכללית דוחפת אותו לבצע את המעשה כאשר ברור לו שהוא לא יחזור חי".
פרופסור ויסמן מציין שגם לארגוני טרור של האסלאם הקיצוני כדוגמת דאעש יש השפעה מקומית. "ההצלחה של תנועות האסלאם הקיצוני ושל הטרור הנגזר מהן, נובעת מכך שהן מדבקות. אחד עושה פיגוע בגלל אידיאולוגיה ורבים אחרים מצטרפים מבצעים גם הם פיגועים. כלומר, יש אפקט של מחלה מדבקת".
פרופסור גבי וימן, מומחה לתקשורת המונים, טרור ותקשורת, באוניברסיטת חיפה אומר כי המושג זאב בודד ביחס למפגעים יחידים הוא מוטעה לחלוטין.
"כך קרה בפיגוע של שני הצעירים הצ'צ'נים בבוסטון שפגעו במרתון, כך הדבר גם בצרפת ואפשר לקבוע בכל הוודאות שכך הדבר גם בישראל. העניין הוא שמדובר בטרור מסוג חדש שקשה לגלות את העקבות שלו. הסיבה לכך היא שמדובר ברוב הפעמים בקבוצות טרור וירטואליות. כלומר המפגע מוסת ברשת ואף נדחף לפעילות על ידי חבריו או מטיף קיצוני ברשת. ארגוני הביטחון לא יזהו אותו בכלל כי זו פעילות שקטה מאד שנמצאת מתחת לרדאר המודיעין.
פרופסור וימן מציין בהקשר לכך כי הדרך היחידה לזהות מפגעים מסוג זה היא לערוך סריקה מתמדת של הרשת אחרי קבוצות עם זיקה לתכנים איסלאמים קיצוניים, לעקוב אחר המשתתפים והחברים בהן, באמצעות מעקב כזה, ניתן להבחין בהתבטאויות קיצוניות-דתיות ובפוטנציאל למפגע שנוצר. זיהוי טרוריסטים בצומחים ברשתף הינו אתגר גדול מסוג חדש שכל ארגוני הביטחון בעולם מתמודדים איתו".