נשיאת ארגנטינה: מות התובע לא היה התאבדות
בהודעה שפורסמה באתר הרשמי שלה, טענה כריסטינה קירשנר כי התובע שחקר את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית נרצח
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ניסמן נמצא ירוי בראשו בחדר האמבטיה בביתו. בהתייחסותה למותו של התובע, אמרה קירשנר מוקדם יותר השבוע כי ככל הנראה הוא התאבד, אלא שכעת היא שינתה את גרסתה.

אלברטו ניסמן
צילום: AFP

משנה עמדות? נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר
צילום: איי.אף.פי
חקירת מותו על ידי המשטרה ממשיכה להסתעף ולהעלות סימני שאלה בנוגע לה: צוות חוקרים משפטיים בארגנטינה מצאו בדירתו של התובע דלת נסתרת שחיברה בין דירתו שבקומה ה-13 במתחם היוקרה "פוארטו מאדרו" לבין דירה של אזרח זר. הדלת מקשרת באמצעות תעלות אוורור לדירה נוספת בבניין. כעת בודקים החוקרים, אם ניתן היה לצאת מביתו של ניסמן דרך הדלת הנסתרת ולנעול אותה מבחוץ.
בנוסף, בבדיקת גופתו של ניסמן, לא נמצאו סימני אבק שריפה על ידיו, ממצא ששולל במידת מה את הטיעון כי הוא שם קץ לחייו. עוד עלה מהחקירה כי ניסמן שוחח עם מספר אנשים לפני מותו ולא רמז על כוונתו להתאבד. יום לפני מציאת גופתו כשהוא ירוי בראשו, שוחח עם עוזרת הבית שלו וביקש ממנה לרכוש מצרכים ולהביאם לדירה.
"משוכנעת שזו לא התאבדות", כריסטינה קירשנר:
בפיגוע הטרור שהתרחש במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, נהרגו כאמור, 85 בני אדם ונפצעו כ-300 נוספים. באוקטובר 2009 הואשם נשיא ארגנטינה לשעבר, קרלוס מנם בשיבוש הליכי חקירת הפיגוע. בשנת 2005, הנשיא הארגנטינאי דאז, נסטור קירשנר הודה לראשונה ב"אחריותה של המדינה" בשיבוש חקירת הפיגוע.
"פיתרון הולם לחקירת הפיגוע בבית אמי"ה"
אתמול התיר שופט בית המשפט העליון בארגנטינה לפרסם את הדוח המלא שניסמן עמד לחשוף. בדוח נטען כי בנוסף לקירשנר, גם שר החוץ הקטור טימרמן ובכירים נוספים במדינה נטלו חלק בניסיונות לטייח את חלקה של איראן בפיגוע התופת בקהילה היהודית בשנת 1994.
על פי הדוח אותו היה אמור ניסמן להציג בפני הקונגרס בדיון בדלתיים סגורות יום לאחר שנמצא מת בדירתו, הנשיאה קירשנר, שר החוץ ובכירים נוספים בממשלתה, הגו תכנית שנועדה לנקות מאשמה את החשודים האיראניים בפיגוע.

זירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה
איי-אף-פי
כלפי חוץ, כך נטען בדוח שחיבר ניסמן, הוצגה התכנית כ"כלי לחיפוש אחר הצדק והאמת, שיביאו לפתרון הולם לחקירת הפיגוע הכאוב בבית אמי"ה", בניין הקהילה היהודית בארגנטינה. אולם בפועל המטרה הייתה להיפטר מהנטל של חקירת הפיגוע, כדי לארגן מחדש את היחסים הגיאופוליטיים עם טהרן, ובכלל זה להביא לעסקת נפט מאיראן, תמורת דגנים ואפילו נשק, מארגנטינה.
ב-2011 נפגשו שר החוץ האיראני דאז עלי אכבר סלחי וטימרמן בעיר חאלב בסוריה. בהמשך היה לשר החוץ תפקיד מרכזי במשא ומתן שהוביל להסכם ההבנות, במסגרתו, חתם טימרמן על הסכם חשאי שבו התחייב לגרום לסילוק צווי המעצר הבינלאומיים נגד תשעת הבכירים האיראנים החשודים בפיגוע בבית אמי"ה. הוא לא הצליח לממש את התחייבותו ואיראן הביכה אותו כשחשפה את חתימתו על המסמך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg