נשיאת ארגנטינה: מות התובע לא היה התאבדות

בהודעה שפורסמה באתר הרשמי שלה, טענה כריסטינה קירשנר כי התובע שחקר את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית נרצח

סוכנויות הידיעות ואסף גבור | 22/1/2015 16:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נשיאה ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, אמרה כי היא משוכנעת שהתובע הפדרלי אלברטו ניסמן, שהיה ממונה על חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס אייריס נרצח. "אני משוכנעת שלא מדובר בהתאבדות", כתבה הנשיאה בהודעה שפורסמה באתר הרשמי שלה ובעמוד הפייסבוק. "המקרה של אמי"ה הוא פיגוע הטרור הגדול ביותר שאירע בארגנטינה שגרם למותם של 85 בני אדם", הוסיפה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ניסמן נמצא ירוי בראשו בחדר האמבטיה בביתו. בהתייחסותה למותו של התובע, אמרה קירשנר מוקדם יותר השבוע כי ככל הנראה הוא התאבד, אלא שכעת היא שינתה את גרסתה.
 
צילום: AFP
אלברטו ניסמן צילום: AFP
צילום: איי.אף.פי
משנה עמדות? נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר צילום: איי.אף.פי

חקירת מותו על ידי המשטרה ממשיכה להסתעף ולהעלות סימני שאלה בנוגע לה: צוות חוקרים משפטיים בארגנטינה מצאו בדירתו של התובע דלת נסתרת שחיברה בין דירתו שבקומה ה-13 במתחם היוקרה "פוארטו מאדרו" לבין דירה של אזרח זר. הדלת מקשרת באמצעות תעלות אוורור לדירה נוספת בבניין. כעת בודקים החוקרים, אם ניתן היה לצאת מביתו של ניסמן דרך הדלת הנסתרת ולנעול אותה מבחוץ.

בנוסף, בבדיקת גופתו של ניסמן, לא נמצאו סימני אבק שריפה על ידיו, ממצא ששולל במידת מה את הטיעון כי הוא שם קץ לחייו. עוד עלה מהחקירה כי ניסמן שוחח עם מספר אנשים לפני מותו ולא רמז על כוונתו להתאבד. יום לפני מציאת גופתו כשהוא ירוי בראשו, שוחח עם עוזרת הבית שלו וביקש ממנה לרכוש מצרכים ולהביאם לדירה.

"משוכנעת שזו לא התאבדות", כריסטינה קירשנר:
 



בפיגוע הטרור שהתרחש במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, נהרגו כאמור, 85 בני אדם ונפצעו כ-300 נוספים. באוקטובר 2009 הואשם נשיא ארגנטינה לשעבר, קרלוס מנם בשיבוש הליכי חקירת הפיגוע. בשנת 2005, הנשיא הארגנטינאי דאז, נסטור קירשנר הודה לראשונה ב"אחריותה של המדינה" בשיבוש חקירת הפיגוע.
"פיתרון הולם לחקירת הפיגוע בבית אמי"ה"

אתמול התיר שופט בית המשפט העליון בארגנטינה לפרסם את הדוח המלא שניסמן עמד לחשוף. בדוח נטען כי בנוסף לקירשנר, גם שר החוץ הקטור טימרמן ובכירים נוספים במדינה נטלו חלק בניסיונות לטייח את חלקה של איראן בפיגוע התופת בקהילה היהודית בשנת 1994.

על פי הדוח אותו היה אמור ניסמן להציג בפני הקונגרס בדיון בדלתיים סגורות יום לאחר שנמצא מת בדירתו, הנשיאה קירשנר, שר החוץ ובכירים נוספים בממשלתה, הגו תכנית שנועדה לנקות מאשמה את החשודים האיראניים בפיגוע.
 

איי-אף-פי
זירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה איי-אף-פי

כלפי חוץ, כך נטען בדוח שחיבר ניסמן, הוצגה התכנית כ"כלי לחיפוש אחר הצדק והאמת, שיביאו לפתרון הולם לחקירת הפיגוע הכאוב בבית אמי"ה", בניין הקהילה היהודית בארגנטינה. אולם בפועל המטרה הייתה להיפטר מהנטל של חקירת הפיגוע, כדי לארגן מחדש את היחסים הגיאופוליטיים עם טהרן, ובכלל זה להביא לעסקת נפט מאיראן, תמורת דגנים ואפילו נשק, מארגנטינה.

מכיוון שהמגעים לחידוש היחסים עם איראן נחשבו לבלתי לגיטימיים ברמה הפוליטית, הורתה הנשיאה קירשנר "להמציא" חפות איראנית, כדי להסיט את החקירה בפרשת הפיגוע בבית אמי"ה ממסלולה. עיקר המגעים נוהלו מול נספח התרבות האיראני לשעבר מוחסין ראבאני, אחד מתשעת האיראניים החשודים בפיגוע. בעקבות המגעים חתמו איראן וארגנטינה ב-2013 על מזכר הבנות, עליו חתום חתום שר החוץ הקטור טימרמן.

ב-2011 נפגשו שר החוץ האיראני דאז עלי אכבר סלחי וטימרמן  בעיר חאלב בסוריה. בהמשך היה לשר החוץ תפקיד מרכזי במשא ומתן שהוביל להסכם ההבנות, במסגרתו, חתם טימרמן על הסכם חשאי שבו התחייב לגרום לסילוק צווי המעצר הבינלאומיים נגד תשעת הבכירים האיראנים החשודים בפיגוע בבית אמי"ה. הוא לא הצליח לממש את התחייבותו ואיראן הביכה אותו כשחשפה את חתימתו על המסמך.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...