חיסולים, גיוס דל ומרגלים: הצרות של חיזבאללה
חיסול ג'יהאד מורנייה מצטרף לשורת מכות שספג ארגון חיזבאללה בשנים האחרונות. הלחימה בסוריה גבתה מחיר כבד, הצעירים השיעים כבר לא נוהרים לשורותיו, והחשש מריגול ישראלי מטלטל את צמרת הארגון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההערכה היא כי מורנייה הצעיר היה שותף להקמת בסיס קדמי בגולן הסורי סמוך לגבול עם ישראל, ותכנן לבצע פיגועים גדולים בעתיד. הוא סומן בידי המנהיג העליון של איראן כדור העתיד של הנהגת חיזבאללה וכסמל למאבק של הארגון בסוריה. טיל שנורה ממסוק גדע את חלומותיו ושלח אותו למקום שבו נמצא אביו.
כמה שעות לאחר הפיצוץ נחשף גודל המכה שספג שוב ארגון חיזבאללה. מלבד ג'יהאד מורנייה ישבו בתוך הג'יפים מוחמד עיסא, שזוהה לאחר מכן כמפקד כוחות חיזבאללה בגזרת הגולן הסורי, והגנרל האיראני אללה דדי, ששימש יועץ לצבא הסורי מטעם משמרות המהפכה של טהרן.
מעבר לאבדה המבצעית של מפקד כוחות חיזבאללה בזירת הגולן הסורי, המכה הקשה מבחינת הארגון הייתה מורלית. הארגון השיעי שסופג מכה אחר מכה הגדיל אולי את ארסנל הנשק שברשותו, אבל לראשונה נמצא במערכה רב־זירתית שמאיימת לפורר את הארגון גם מבפנים.
ג'יהאד מורנייה לא היה אמור להשתלב בצמרת חיזבאללה, אך הגורל, או יותר נכון גורלו של אביו שחוסל ב־2008, הוביל אותו לשם. ג'יהאד היה בנו הגדול של רמטכ"ל חיזבאללה עימאד מורנייה, מנישואיו הראשונים לאחותו של מוסטפה בדר א־דין. א־דין עצמו, הדוד של ג'יהאד, עומד בראש רשימת המבוקשים באשמת תכנון וביצוע חיסולו של ראש הממשלה הלבנוני לשעבר רפיק אל־חרירי.
למרות "הייחוס" המשפחתי, מורנייה ג'וניור היה מרוחק מכל דבר שקשור לפעילות צבאית. בניגוד לילדי חיזבאללה שיונקים את ערכי האסלאם הקיצוני והטרור במחנות הקיץ ובבתי הספר ומתחנכים משחר ילדותם להילחם באויב הציוני ולנקום את דם השהידים - עימאד מורנייה תכנן לבנו עתיד שונה. הוא שלח את ג'יהאד ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטה האמריקנית בביירות, והבן אף הספיק במהלך לימודיו להשתלב בבתי מסחר השייכים לבניהם של פעילי חיזבאללה.
רק לאחר חיסול אביו נדחף ג'יהאד לקדמת הבימה. העצרת המפורסמת לציון מותו של אביו הייתה ההופעה הפומבית הראשונה שלו. הוא הוצג שם כדור ההמשך וכ"נסיך" של ארגון חיזבאללה. מיד לאחר החיסול פרש מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה את חסותו על היתום הטרי, ובין השניים התפתחו יחסים קרובים מאוד.
גם קאסם סולימאני, מפקד 'כוח קודס', הזרוע המיוחדת של משמרות המהפכה האיראניים, חש מחויבות אישית כלפי ג'יהאד מורנייה. על יחסי הקרבה בין הבכיר האיראני לנסיך חיזבאללה אפשר ללמוד גם מתמונותיו של ג'יהאד בטהרן, כשבא לנחם את סולימאני בימי האבל על מות אמו.
בהוראתם של נסראללה וסולימאני, ומעל כולם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, החל ג'יהאד מורנייה להשתלב בשרשרת הפיקוד הצבאית של חיזבאללה. הוא עבר אימונים בלבנון ובאיראן והשתלם במגוון תחומים צבאיים, עד שבאוקטובר האחרון הוכרז בידי נסראללה כאחד המפקדים הממונים על גזרת הגולן הסורי.
ההערכה היא שהתכנון היה להקים מערך של בסיסים סוריים באזור הקרוב לגבול עם ישראל. על פי דיווחים בתקשורת הערבית, טילים של משטר אסד היו אמורים לעבור לבסיסים הללו ומשם להגיע לידי חיזבאללה, או לחלופין להבעיר את הזירה מול ישראל במקרה של סכנה משמעותית להפלת המשטר הסורי.
אפשר להניח שהשיקולים של הצבת מורנייה בגזרה הזו היו משולבים. נסראללה ביקש להוכיח לפעילי חיזבאללה שהוא ממשיך לפעול על פי הוראת האיראנים ולשמר את משטרו של אסד, ולכן הוא מציב את היורש של עימאד מורנייה על אדמת סוריה. סיבה שנייה הייתה לספק למורנייה הבן ניסיון צבאי בגזרת קוניטרה, שנחשבה שקטה יחסית.
האירוניה היא שנסראללה היה בטוח שהאזור הסמוך לגבול עם ישראל הוא המקום הבטוח ביותר, ולכן הציב את מורנייה הבן קרוב לעיירה והרחק מאזור הלחימה בין ג'בהת א־נוסרה לבין חיזבאללה. לרוע מזלו של נסראללה, היורש מצא את מותו דווקא שם.
החיסול האחרון במחוז קוניטרה מצטרף לשרשרת מכות שספג ארגון חיזבאללה, והוא מלמד במקצת על מצבו של הארגון ושל העומד בראשו חסן נסראללה. החל ממלחמת לבנון השנייה ב־2006, שבה ספגה לבנון מכה כבדה מידיה של ישראל, נאלץ חיזבאללה להתמודד עם אתגרים קשים.
הביקורת הפנימית הקשה בלבנון על האבדות הרבות ועל ההרס העצום שנגרם כתוצאה מהמלחמה, חייבה את נסראללה להשתמש בכסף איראני כדי לשקם את לבנון. לצרה הזאת נודע גם צד חיובי: הוא מיצב את חיזבאללה כגוף הפוליטי והחברתי של ארץ הארזים.
אבל המכה שהגיעה שנתיים לאחר המלחמה, חיסולו של עימאד מורנייה בפברואר 2008, גרמה לטלטלה משמעותית בארגון. לפי פרסומים זרים, מטען נפץ שהונח בכרית הראש של ג'יפ הפאג'רו השחור של מורנייה התפוצץ בשכונת כפר־סוסה בדמשק ולא הותיר לו שום סיכוי.
האיש בעל אלף הצללים, שהיה אחראי בין היתר לפיגוע התופת בשגרירות ישראל בבואנוס־איירס ב־1994, ידע שהוא מבוקש ונהג לשנות מקומות מסתור במשך שנים. יש שטענו שביצע כמה ניתוחים פלסטיים כדי להקשות על זיהויו.
חיזבאללה מיהר להאשים את המוסד הישראלי בפעולת החיסול והבטיח לנקום את מותו. ההבטחה הזאת הולידה את הפיגוע בבורגס שבבולגריה שבו נהרגו חמישה ישראלים, אך מבחינת הארגון השיעי החשבון עדיין נשאר פתוח. חיזבאללה ניסה להשתקם, ושרשרת מינויים בוצעה כדי לנסות למלא את החלל שהותיר אחריו עימאד מורנייה, אך ללא הצלחה ממשית.
האתגר הבא שהוצב לחסן נסראללה הוכתב מלמעלה. בציוויו של הפטרון חמינאי יצאו לוחמי חיזבאללה ב־2011 לראשונה לסייע למלחמה בסוריה, ולאחר מכן בעיראק.
בתחילה ניסה נסראללה לשכנע כי לוחמי חיזבאללה שפועלים בסוריה הם לא יותר מאשר אזרחים לבנונים שמתגוררים בסוריה ונלחמים כהגנה על ביתם, אבל כשהתגלו היקפי המלחמה והלוחמים, הוא לא יכול היה עוד להסתיר את האמת. התירוץ שלו הפעם היה שביטחונה של סוריה ומשטרו של אסד מבטיח את ביטחונה של לבנון.
המחיר שחיזבאללה שילם על השותפות במלחמה בסוריה ובעיראק היה כבד ביותר. על פי הערכות, אלפי לוחמי חיזבאללה נהרגו עד כה בקרבות בזירות השונות. הארונות שחזרו הביתה עוררו את זעמן של המשפחות השיעיות, שבניהן גויסו לשורות חיזבאללה למלחמה נגד האויב הישראלי ולהגנה על לבנון ובסופו של דבר מצאו את מותם בזירה הסורית, במלחמה למען שלטון אסד.
לראשונה הושמעה ביקורת קשה נגד הצטרפות לחיזבאללה בקרב אותן משפחות שיעיות, שהיו מאז ומעולם הבסיס האיתן של חיזבאללה והבית שבו צמחו פעילי הארגון. הן טענו שהמלחמה המתנהלת מעבר לגבולותיה של לבנון היא מלחמה לא להם. בטריפולי פורסמו כרזות של נסראללה כשמעליו מגן דוד ולעינו רטייה בסגנון משה דיין. מתחת הופיע הכיתוב "נסראללה פועל למען ישראל".
הביקורת הקשה תורגמה גם לפן מעשי: בתקשורת הלבנונית דווח כי צעירים שיעים מסרבים להצטרף לשורות חיזבאללה. דווקא כשהארגון נדרש להתמודד עם פריסת כוחות בלתי שגרתית בזירות השונות ועם הרוגים רבים בלוחמה מול פעילי דאעש וג‘בהת א־נוסרה, הצעירים השיעים הכריזו על נפקדות.
הדיווחים מלבנון גילו כי חיזבאללה משקיע מאמצים רבים לגייס לוחמים שיעים ממדינות שונות. כך הגיעו לשורות חיזבאללה צעירים מכווית, מעיראק, מאפגניסטן ומפקיסטן, ונשלחו ללחימה בגזרות השונות. במהלך חריג החליטו בארגון שבנוי על טהרת השיעים לגייס צעירים לבנונים סונים. חלק מהצעירים שהתראיינו לכלי תקשורת בלבנון הסבירו את המעשה בקשיים כלכליים. הם גילו כי בארגון הבטיחו להם שאחרי חודש של לחימה בסוריה הם יוכלו לשוב ללבנון ולקבל משכורת חודשית של 700 דולרים.
נוסף למחלוקת הפנימית בתוך הקהילה השיעית בלבנון, תאים סוניים רדומים שהתעוררו הפכו את חייהם של הלבנונים ושל חיזבאללה לגיהינום. שרשרת פיגועים של גורמים המסונפים לדאעש ולאל־קאעידה פגעו באזור הדאחייה של ביירות, המעוז הבלתי מעורער של חיזבאללה ושל העדה השיעית. השימוש במכוניות הנפץ הועתק מלוחמי אל־קאעידה בעיראק אל תוך לבנון, ושרשרת פיגועים רצחניים גרמו מבוכה רבה בקרב חיזבאללה. 2013 הייתה קטלנית באופן משמעותי. יותר ממאה לבנונים נהרגו בסדרת פיגועים, כשהמטרות של המפגעים היו ברורות.
מתקני חיזבאללה והמבנים האיראניים - כמו השגרירות שהותקפה בנובמבר באותה שנה - סומנו בידי הפעילים הסונים, שביקשו להביך את חיזבאללה ולהוכיח שהוא פגיע בבית, אפילו במקומות שבהם נחשב לשליט בלתי מעורער.
מלחמת האזרחים בלבנון שהסתיימה בשנת 1990 התחדשה בקרבות בטריפולי ובפיגועים בביירות, וחיזבאללה היה צריך לאסוף כוחות נוספים כדי להתמודד עם הזירה הביתית. בנוסף לצרות מבית בוצעו כמה תקיפות - שיוחסו לחיל האוויר הישראלי - על מתקני חיזבאללה, והוכיחו שהארגון לא מצליח להתמודד עם הזירה הרב־מערכתית שבה הוא נתון, וכי הוא חשוף ופגיע יותר מתמיד.
בדצמבר 2013 ספג חיזבאללה מכה קשה נוספת כאשר חסן א־לקיס, מקורבו של חסן נסראללה, חוסל בידי אלמונים. א־לקיס, שגדל מגיל 19 בארגון השיעי והתקדם אט אט בשרשרת הפיקודית, שימש ראש יחידת התקשורת והטכנולוגיה והממונה על הרכש הצבאי בחיזבאללה.
בחיזבאללה האשימו כמובן את ישראל בחיסול, אבל עיתון כוויתי יותר מרמז שאנשי חיזבאללה עומדים מאחורי החיסול, לאחר שטענו כי א־לקיס היה בעצם מרגל של המוסד הישראלי.
במשך השנים נהג חיזבאללה "לחשוף" מפעם לפעם סוכני מוסד כביכול שהעבירו מידע לישראל על המתרחש בלבנון. אבל פרשיית הריגול האחרונה שהתרחשה בתוככי הארגון שהתגאה במידור ובשמירה על ביטחון המידע שלו, הייתה מכה נוספת לארגונו של חסן נסראללה.
בכיר המרגלים היה הקצין הבכיר מוחמד שווארבה, בן 42. הוא עמד בראש היחידה האמונה על מבצעי חוץ בחיזבאללה, וכשנחשף בידי הארגון הובל למשפט על מסירת מידע לישראל. יחידה 910 שעליה פיקד אמורה הייתה לבצע פעולת תגמול על חיסול עימאד מורנייה אבל שווארבה, על פי כתב האישום נגדו, שיבש חמש פעמים ניסיונות לנקום את מותו של בכיר חיזבאללה. ה'דיילי סטאר' הלבנוני שחשף את הפרשייה סיפר כי שווארבה נעצר עם ארבעה פעילים נוספים מהיחידה שנחשדו גם הם בשיתוף פעולה עם ישראל. החדירה העמוקה שיוחסה לישראל גרמה לשבר עמוק בארגון.
בחיזבאללה נמנעו מלשלוח איומים מפורשים כתגובה לחיסול ג'יהאד מורנייה. בנאומו הצפוי ביום ראשון יספק נסראללה ככל הנראה את המשפטים הצפויים.
שאלת התגובה לחיסול עוררה ויכוח בלתי שגרתי בקרב תומכי הארגון. חיזבאללה של 2015 חשוף לרשתות החברתיות ולדיונים המתפתחים שם, ולמנהיגים אין יכולת אמיתית לנהל מדיניות סגורה באשר לקבלת ההחלטות.
העיתון 'א־נשרה' היוצא לאור בלבנון חשף טפח מהשיח 'האסור' הזה, ובמאמר שניתח את מצב חיזבאללה ציטט מקורות לבנוניים שדיברו על זרמים בארגון הדוחפים לתגובה מהירה ומיידית, ויש אף הזהירו כי היעדר תגובה עשוי לסכן את חיזבאללה בהתפוררות פנימית.
"חיזבאללה נמצא בפני מבחן גדול מול החברה שהוא ייצג מאז ומעולם", צוטטו הגורמים. "אם הם לא יטעמו את טעם האש בקרוב, ייתכן שהלכידות סביב חיזבאללה תיפגע באופן אנוש. לוחמי חיזבאללה אומרים לאחרונה בפה מלא: אנחנו מעדיפים למות במלחמה מול האויב הישראלי מאשר במלחמה המתנהלת בתוך סוריה".
מן המאמר עולה כי בימים שבהם הצעירים הסורים, העיראקים וגם הלבנונים נוהרים לחיקו הקיצוני של דאעש, חיזבאללה נתפס פתאום כארגון מסודר ומסואב ששוקל בכובד ראש את השלכותיה של כל תגובה לעבר ישראל.
"חיזבאללה לא מעוניין כעת לצאת לעימות עם ישראל שיכול להימשך שנים", קבעו המקורות, וציינו כי המשימות שעומדות כעת על שולחנו של נסראללה רבות ומגוונות, מה שבהחלט יקשה עליו לקבל החלטה על "תגובה הולמת".
העובדה שבחיסול בסוריה נהרג גם מפקד איראני בכיר הייתה אמורה לעודד את חיזבאללה ולקדם תגובה משותפת נגד ישראל. אבל נראה שדווקא הנושא האיראני מרחיק תגובה אפשרית. ראש ממשלת עיראק, חיידר אל־עבאדי, התראיין לאתר ‘אל־חיאת‘ ודיבר ארוכות על היחסים המתחדשים בין איראן לארה“ב. הוא גילה ששתי המדינות בדרך להסכם והוסיף שמה שחיבר ביניהן הוא הלחימה המשותפת בדאעש.
"איום דאעש גרם למדינות רבות לשנות את סדר העדיפויות שלהן", אמר אל־עבאדי. "ההתעקשות על סיום משטרו של אסד נדחקה
אל־עבאדי טען כי על פי המידע שבידיו אובמה עומד לקראת הסכם מול איראן. "אני חושב שיש רצון רציני בארה"ב להגיע להסדר עם איראן", אמר ראש ממשלת עיראק, "ולמרבה הפלא מצאתי בשיחותיי את הרצון הזה גם בצד האיראני. הרצון הזה לא היה קיים לפני שלושה או ארבעה חודשים, אבל הוא לא מספיק. צריך לבנות מערכת של אמון בין הצדדים כדי להוביל להסכם".
הוא גילה עוד כי “קיים שיתוף פעולה בין מפקדים איראניים הנמצאים בעיראק לבין גורמים אמריקניים ואירופיים במלחמה נגד דאעש“. ההתקרבות הזאת של איראן וארה“ב דווקא מרחיקה את האפשרות של תגובה מיידית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם